רקע היסטורי
במהלך שנות השבעים החלה התעוררות בקרב הקהילה הגאה בישראל; זוהי ראשית המאבק להגדרה עצמית, לזכויות ולשינוי בתפיסה הציבורית של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב). הקמתה של "האגודה למען ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל", הידועה יותר כאגודה לשמירת זכויות הפרט, היוותה את ראשית מיסוד הפעילות למען זכויות הקהילה.
מראשית דרכם, הכירו מוסדות הקהילה בצורך בפעילות למען נוער להט"ב, שכן נערים ונערות, מכל רחבי ישראל, היו נוהרים לתל אביב ומכלים את זמנם ברחוב; רבים מהם מצאו עצמם חסרי בית ולעיתים מועסקים בזנות לצורך מחייתם. בשנות השמונים החלה האגודה לפעול עם ולמען בני נוער, על רקע קיומו של איסור חוקי על קיום יחסים הומוסקסואלים. האיסור בוטל בשנת 1988.
ארגון הנוער הגאה הוקם בשנת 2001 על ידי יניב ויצמן וגל אוחובסקי. באותה תקופה כבר התארגנו מספר קבוצות נוער, שפעלו במקומות שונים בעזרת האגודה. השניים יזמו להקים ארגון ארצי עצמאי. אוחובסקי אסף אצל יותר ממאה וחמישים חברי קהילה תרומות בסך 80 אלף שקל. ראיון עם ויצמן שהתפרסם בידיעות אחרונות, הביא קבוצה גדולה של מתנדבים והארגון יצא לדרך. השם איגי נולד על הדרך. הארגון הוקם בשם "ארגון נוער גאה", אך הקיצור לשם באנגלית Israel Gay Youth (IGY) נהיה פופולרי. בתחילה בחרו אוחובסקי וויצמן להמשיך ולפעול בתוך האגודה. אחרי שנתיים הוקמה עמותת "כמוני כמוך", שאפשרה לארגון לאסוף כספים באופן עצמאי, ובשנת 2004 פרש איגי מהאגודה והפך לארגון עצמאי. בשנת 2005 שינתה עמותת "כמוני כמוך" את שמה לשמו של הארגון כיום, איגי.
המשרד הראשון של הארגון היה בחדר קטן במלון דן, והתאפשר בעזרתו של ליאון אביגד שעבד אז במלון. בהמשך בעזרתו האדיבה של אורי סלעי נמצאו משרדים ברחוב יבנה.
לאורך השנים נתקלנו בלא מעט תגובות מתנגדות מצד הורים ורשויות מקומיות לפעילות שלנו. בשנים הראשונות לפעילות היו מקרים רבים של הורים שצלצלו למדריכים ואיימו עליהם בתביעות. רשויות מוניציפליות שלא רצו שנפעל באזורן התנכלו לפעילות: החל מאי-הקצאה של מקום ותקציב ועד הטרדה של הקבוצה על ידי חברי מועצות שהביאו, הלכה למעשה, לסגירת הפעילות, למרות הצורך האמיתי של הנערות והנערים בפעילותינו בעירם. לשמחתנו, רשויות מוניציפליות רבות תומכות בנו לכל אורך הדרך, מתוך הבנת חשיבות הפעילות, בראשן עיריות הרצליה ותל אביב-יפו.
בשנת 2008 עיריית תל אביב החליטה לצאת בצעד חריג והקימה את המרכז הגאה בגן מאיר – מרכז עירוני יחיד מסוגו בארץ, המהווה מרכז תרבות ופעילות עבור קהילת הלהט"ב. המרכז הפך עד מהרה לאבן שואבת עבור קהילת הלהט"ב; אי לכך, הועברו משרדי העמותה לשם. בעקבות המעבר, נוצרה האפשרות לפתיחת פעילויות חדשות: מועדון נוער וקבוצות מנהיגות. כשנפתח המרכז הגאה עברו משרדי הארגון לפעול משם.
בשנת 2008, בעקבות עבודה מאומצת וארוכת שנים מול משרד החינוך, ובתמיכתן של שרות החינוך לימור ליבנת ויולי תמיר, קיבל איגי הכרה פורמלית מהמשרד, הכרה אשר לוותה בתמיכה כספית משמעותית. שרי החינוך מאז ועד 2015, מר גדעון סער, ומר שי פירון, המשיכו את תמיכת המשרד בארגון והיוו חברי אמיתי לקהילה ולארגון.
באוגוסט 2009 נכנס אדם חמוש למועדון הנוער "בר-נוער" בהפעלת האגודה וירה ללא אבחנה בנערים, נערות ומדריכים. שני אנשים נרצחו באותו ערב: ניר כץ, מדריך בבר-נוער; וליז טרובישי, נערה בת 16. רבים נוספים נפצעו. הרצח טלטל את הקהילה הגאה והציבור בישראל; אחת התוצאות הישירות של הרצח היתה יציאה מהארון של נערים ונערות רבים בפני משפחתם וסביבתם. אנחנו באיגי נערכנו על מנת לתת מענה לצורך העצום של בני הנוער להיות יחד, לשתף ולבכות. לאחר ההלם הראשוני, התחדדה בנו התובנה כי אחד הצרכים המרכזיים של הנוער הוא חיבור לעשייה ולהתנדבות למען אחרים; כתוצאה מכך החלטנו על חיזוק תכניות המנהיגות ותיעול בני ובנות נוער רבים לאפיקי התנדבות.
שנה לאחר מכן הוקמה ע"י רן לייבל "תכנית ניר" ע"ש ניר כץ שנרצח בפיגוע הנוראי. התכנית לראשונה פעלה במרחב הפורמלי בישראל (בתי ספר) ופנתה גם לנוער הטרו-סקסואלי.
בשנים האחרונות הארגון הכפיל פי 3 את גודלו, ולראשונה נוצרו רכזות/י פעילות לפי האזורים הגיאוגרפים השונים (דרום, צפון ומרכז), מתוך רצון לחזק את הפעילות בפריפריה, ולייצר מוקדי פעילות חזקים ומשמעותיים גם מחוץ לתל אביב. ב-2010 יצאה לראשונה גרעין שנת השירות של איגי שפעל בתל-אביב יפו יחד עם הנוער העובד והלומד. ב-2015 הוקמה דירת שירות לאומי הראשונה של איגי בבאר-שבע. שלוש שנים לאחר מכן איגי קיבלה הכרה כגוף משלח, ומאז ועד היום איגי ממשיכה לשלוח קומונות של שנת שירות ושירות לאומי, חלקם אף ממשיכים למסלולי הנח"ל ודרך המשך, וב-2018 הגרעין הראשון שהשתשחרר מהצבא והשירות לאומי בחר להתמקם בעיר עפולה ולקחת תפקידי מפתח בארגון.
ב-2015 העמותה החליטה למסד את מכון המחקר ע"ש של מגנוס הירשפלד. המכון ממשיך לייצר בכל שנה מחקרים על מיניות ומגדר, בדגש על נוער גאה, וכיום מוביל במחקר בנושאים אלה בעולם כולו.
באותה שנה התחילו להתגבש קבוצות התחומים של איגי. לשם כך הושקעו משאבים כלכליים בהעסקה של מדריכות ומדריכים על הקשת הטרנסית, מדריכים ומדריכות ערבים והורחבה משמעותית הפעילות לנוער וצעירים דתיים חרדים. היום קיימים מרחבי פעילות לנוער וצעירות/ים טרנס* בכל הארץ, ומספר הפעילים על הקשת הטרנסית גדל משמעותית.
באותה שנה הוקמה "אלוואן", לראשונה פעילות לנוער וצעירים ערבים בתל אביב. מאז הפעילות התרחבה גם לחיפה, ומוקדי פעילות נוספים.
במקביל התפתח תחום פעילות הדיגיטל בצורה משמעותית מהפורומים המסורתיים, ואיגי הייתה הראשונה לייצר פעילות לנוער בפלטפורמת הוואטסאפ, בשם "דיגי" בכדי להגיע לעוד בני נוער שלא יכולים להגיע פיזית לפעילות הקבוצות והמועדונים.
ב-2017 בעבודה משותפת עם הוועד המנהל של האגודה החל תהליך של מעבר "הברנוער" לפעילות וניהול הבלעדי של איגי, תהליך שלקח שנה שלמה, במטרה למקצע ולאחד את המענים הכלליים לנוער בקהילה. מאז נפתחו עוד 14 מועדוני נוער ברחבי הארץ. במקביל פעילות הנוער המשיכה להתרחב ל-5 איזורים גיאוגרפיים: דרום, שפלה-ירושלים, מרכז, שרון וצפון.
כחלק מצמחיתה של הפעילות באיגי הוקם מרכז ההדרכה של איגי . מרכז ההדרכה הוקם מתוך חזון העמותה לייצר מענה שלם ועגול עבור הנוער הגאה בישראל, ובמטרה להמשיך את הפעילות החינוכית שלנו בדגש על מרחבי הפעולה הבלתי פורמליים בישראל. מרכז ההדרכה ממשיך את הקו הערכי חינוכי של הפעילות של איגי ומצביע על קשר בין להט"בופוביה וגזענות, במטרה לייצר שיח רחב יותר על החברה הישראלית ,דרך המשקפיים הלהט"ביות.
בשנים האחרונות, לאור העובדה שהפעילות של איגי מייצרת המשכיות עבור הנוער, ואופק הדרכתי ופעולה- נוצרו יותר חניכות וחניכים שרצו להיות חלק פעיל והשפעה ישירה על איגי. לשם כך נוצרו קבוצות האג'נדה- קבוצות שמאפשרות לבני נוער להשתלב בתפקידי הדרכה והסברה בארגון.
ב-2018 הוקמה לראשונה אגודת הידידים והידידות של איגי friends of igy FOI במטרה לגייס שותפים ותורמים לפעילות העמותה.
