מעבר לתוכן
  • הכרזות מערכת

    • Romo

      הצטרפו לסיגי - קבוצה חברתית וירטואלית!   15/07/18

      רוצות.ים להיות חלק מקבוצה באיגי ואין באזור שלכן?  עוד לא מרגישים מוכנים להגיע פיזית למועדון נוער?  רוצות להיות חלק מפעילות איגי בלי לצאת מהחדר שלכן\ם? הצטרפו לסיגי - קבוצת הוידאו צ'ט של איגי !מה זה אומר? מפגש שבועי אינטימי עם קבוצת בני ובנות נוער ומדריך, והכל דרך וידיאו צ'ט מהטלפון או המחשב שלכן\ם   מעוניינות\ים? פנו לעמית המהמם ביוזר @AmitSo
אירית מור

מכתב היציאה שלי

Recommended Posts

אמא

קודם אני רוצה לבקש סליחה כי את היית האחרונה שידעה על זה.

וגם.. איך לא סיפרתי לך?! את הבנאדם שהכי קרוב אליי ועצוב לי שלא הייתה לי את ההזדמנות לספר ושגילית את זה לבד.

לא צריך לעשות מזה ענין, נכון? זה לא עד כדי כך נורא. או שכן?...

אם זה נורא בעינייך אז אני רוצה להרגיע אותך ולומר שבנים ובנות זה אותו דבר בשבילי. כי זה באמת באמת אותו דבר (כמעט)ואת לא יכולה להרגיש את זה אבל הייתי רוצה שתביני את זה. 

אמא למה יש את הריחוק הזה מאז שאת יודעת? את כועסת? את יקרה לי וחשובה לי ולא הייתי רוצה שזה יהיה ככה.

מצטערת אם אכזבתי אותך. אני לא אשמה שאני נמשכת גם לבנות. הייתי משתנה בשבילך אבל אני לא יכולה, כי זאת מי שאני.

אמא אני אוהבת אותך ואני יודעת שגם את אותי. בבקשה אל תכעסי.. לא חייבים לדבר על זה בכלל

רק בואי נחזור להיות כמו פעם.

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אורח
וואו המכתב נפלא כל כך!!! בהצלחה ואני בטוחה שהיא תקבל אוך, אתה נפלא ותתגאה במי שאתה. בהצלחה עם היציאה❤️❤️

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לא יצאתי, אבל כבר הכנתי מכתב מראש למרות שאני יודעת שאני לא אראה להם את זה

מרגישה צורך לכתוב פה, אז ככה:

 

היי אמא

אני יודעת שאת באה מהכיוון הדתי והמאמין כמו כל המשפחה מהצד שלך, ואת יודעת כמה רציתי להיות וניסיתי להיות חלק מזה אבל לשקר לך זה יותר גרוע מלשקר לעצמי..

אני מרגישה שהגיע הזמן להגיד לך את מה שהרגשתי מאז שאני קטנה. אני אוהבת בנות בצורה שבה אני אמורה לאהוב בנים.

לא מזמן ישבנו ביחד בבית קפה ושאלת אותי מה אני אוהבת, אולי לא שמת לב אבל הרגשתי לא בנוח.. כתגובה אינסטינקטיבית אמרתי לך שאני אוהבת בנים ושאני בחיים לא אוהב בנות ככה אבל אני מצטערת זה לא נכון.

הסיבה שאני כותבת את זה רק לך ולא לאבא זה בגלל שאני יודעת שלך אכפת ממני ושאת תאהבי אותי לא משנה מה ותהיי שם כדי לחבק אותי בכל תקופה שאני אעבור לעומת אבא שלא אהב ולא יאהב אותי אף פעם

אבל האמת שכבר לא אכפת לי ממנו, אני מאושרת שיש לי אותך

מבחינתי אחרי אירועי הלילה של אתמול איבדתי את אבא שלי, אז אני מבקשת ממך 

אל תגרמי לי להרגיש שאני הולכת גם לאבד את אמא שלי

אני כל כך אוהבת אותך וזה לא אמור להשפיע על כלום

כזאת אני בין אם תרצי ובין אם לא. 

שמעתי סיפור על מישהי שבאה ממשפחה דתייה ואז כשהיא יצאה מהארון אבא שלה התאבד כי זה נחשב חטא והוא לא רצה להיות האבא של ילדה שמלאה בחטאים

עד עכשיו וגם עכשיו אני מפחדת לספר לך ובגלל זה אני לא אתן לך את המכתב הזה..

אבל למקרה שאני אספר לך בזמן הקרוב כי נימאס לי להלחם עם עצמי ולשקר לך, בבקשה תבטיחי לי שתאהבי אותי גם אם זה קשה

כי לאהוב בת אחרת זה לא חטא זה מי שאני. גם אם אני עדיין לא לגמרי משלימה עם זה, זה הדבר היחידי שיוביל אותי לאושר שלי.

תמיד כשראיתי איתך סדרות והיה קטע עם זוג לסביות אז העברת ערוץ ואמרת "אויש איזה שטויות זה"

אני מקווה שאחרי שאני אגיד לך את לא תעבירי ערוץ

אני אוהבת אותך בלי סוף אמא אני מקווה שגם את אותי לא משנה איזה נטייה מינית יש לי.

♥ 

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לא יצאתי, אבל כבר הכנתי מכתב מראש למרות שאני יודעת שאני לא אראה להם את זה
מרגישה צורך לכתוב פה, אז ככה:

היי אמא
אני יודעת שאת באה מהכיוון הדתי והמאמין כמו כל המשפחה מהצד שלך, ואת יודעת כמה רציתי להיות וניסיתי להיות חלק מזה אבל לשקר לך זה יותר גרוע מלשקר לעצמי..
אני מרגישה שהגיע הזמן להגיד לך את מה שהרגשתי מאז שאני קטנה. אני אוהבת בנות בצורה שבה אני אמורה לאהוב בנים.
לא מזמן ישבנו ביחד בבית קפה ושאלת אותי מה אני אוהבת, אולי לא שמת לב אבל הרגשתי לא בנוח.. כתגובה אינסטינקטיבית אמרתי לך שאני אוהבת בנים ושאני בחיים לא אוהב בנות ככה אבל אני מצטערת זה לא נכון.
הסיבה שאני כותבת את זה רק לך ולא לאבא זה בגלל שאני יודעת שלך אכפת ממני ושאת תאהבי אותי לא משנה מה ותהיי שם כדי לחבק אותי בכל תקופה שאני אעבור לעומת אבא שלא אהב ולא יאהב אותי אף פעם
אבל האמת שכבר לא אכפת לי ממנו, אני מאושרת שיש לי אותך
מבחינתי אחרי אירועי הלילה של אתמול איבדתי את אבא שלי, אז אני מבקשת ממך
אל תגרמי לי להרגיש שאני הולכת גם לאבד את אמא שלי
אני כל כך אוהבת אותך וזה לא אמור להשפיע על כלום
כזאת אני בין אם תרצי ובין אם לא.
שמעתי סיפור על מישהי שבאה ממשפחה דתייה ואז כשהיא יצאה מהארון אבא שלה התאבד כי זה נחשב חטא והוא לא רצה להיות האבא של ילדה שמלאה בחטאים
עד עכשיו וגם עכשיו אני מפחדת לספר לך ובגלל זה אני לא אתן לך את המכתב הזה..
אבל למקרה שאני אספר לך בזמן הקרוב כי נימאס לי להלחם עם עצמי ולשקר לך, בבקשה תבטיחי לי שתאהבי אותי גם אם זה קשה
כי לאהוב בת אחרת זה לא חטא זה מי שאני. גם אם אני עדיין לא לגמרי משלימה עם זה, זה הדבר היחידי שיוביל אותי לאושר שלי.
תמיד כשראיתי איתך סדרות והיה קטע עם זוג לסביות אז העברת ערוץ ואמרת "אויש איזה שטויות זה"
אני מקווה שאחרי שאני אגיד לך את לא תעבירי ערוץ
אני אוהבת אותך בלי סוף אמא אני מקווה שגם את אותי לא משנה איזה נטייה מינית יש לי.

וואו. ממש ריגשת אותי..
אני גם באה ממשפחה דתית ומבינה אותך וממש ממש ריגשת אותי עם המכתב..

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אורח
*עוד לא יצאתי אבל בכל זאת כתבתי משהו*

אמא,
את אומרת שאת לא מכירה אותי כבר. את אומרת שאת לא סומכת עליי ושאני מסתירה ממך הכל. האמת? את צודקת. אני באמת עושה את זה שנים. יש משהו שאני לא יכולה לספר לך כי אני מפחדת. אני יודעת שכשתדעי כלום לא יהיה אותו דבר, אפילו שאני אשאר אותו בן אדם כמו קודם. אותו בן אדם כמו שהייתי בכמעט שש עשרה שנה האלו. נמאס לי לשמור סודות, נמאס לי לשקר ולהסתיר ולפחד. זה כל כך מתיש ומעייף ומתסכל ואין לי כבר כוחות לזה.

אני ביסקסואלית. כן. אני, אור, הבת שלך ביסקסואלית. נמשכת גם לבנים וגם לבנות. יודעת שיהיה לך קשה לקבל, שאת באה מרקע לא ליברלי בכלל והתפיסות שלך הן משהו שטבוע בך וייקח זמן לשנות, אבל תנסי. תנסי לעשות את השינוי הזה כי נשבר לי מלפחד שתגלי עוד צד בי. יודעת שאנחנו גם ככה לא בקשר הכי טוב שיש ושאני מאוד סגורה איתך אבל חשוב לי להגיד לך את זה. כבר מאז תחילת כיתה ח'. ואולי זה יכול דווקא לעזור, עכשיו כשאת יודעת עוד משהו עליי חוץ מהשם שלי והגיל והכיתה.

מקווה שתביני אותי ותנסי לפחות לקבל,
אור

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

טוב אז זה המכתב שהולך לבוא אל אמא שלי בחודש הקרוב . אשמח לחוות דעת אליו.( את השיר לקחתי מאיפה שהו בפורומים.)

אמא,
המכתב הזה יושב לי בראש כבר כמה חודשים..
אני כותב עם פחד גדול וגם עם שמחה גדולה. פחד שלא תביני את מה שאני אגיד וארצה שתביני , וגם שמחה. שמחה שהכל ישתחרר. שאני לא צריך לשקר יותר ולהעמיד פנים שאני מישהו שאני לא.
 אמא יש לי שתי מילים קשות אבל משמחות להגיד לך. 
אני הומו. ולפני שאת זורקת את המכתב ושורפת אותו/ חוטפת התקף לב . תקראי את כל מה שיש לי להגיד ואז תגיבי. תני לי פחות את זה.

כמה דברים שצריך להגיד לפני:
1.לא זה לא בגלל רוני. אני לא נגרר. אני מרגיש את זה כבר מגיל 12 כל מה שהחלטתי הגיע ממני ורק ממני.
2. ההחלטה לא באה בפזיזות. זה החלטה קשה של יותר מארבע שנים, הכחשות ולבסוף השלמה מלאה.
3.אני לא אשתנה. אני מי שאני ואני לא מתבייש בזה. 

4.אני הכי אוהב אותך. מעריך אותך ומעריץ אותך . גם אם אני מראה את זה וגם אם לא.

אמא. קשה לי לכתוב את המכתב. אני רוצה שתביני אותי תקבלי אותי כמו שאני . כי מי שאני זה די, והרבה יותר מהרבה אנשים אחרים.
טוב לי כמו שאני. אני לא רוצה להיות מישהו אחר אם זה לא גורם לי אושר. 
נמאס לי לשקר לך, נמאס לי לקום מדוכא מהרעיון שאני צריך לחיות כאדם שהוא לא אני.  בתור אחת שלימדה אותי שהשקר הכי טוב הוא האמת אז הינה היא:אני הומו.
חשוב לי שתדעי שקשה לי גם. אני מפחד ממה שהחברה תגיד ואיך היא תקבל אותי . אבל אני לא לשנייה אחת מתבייש . כי מי שינתק איתי קשר בגלל זה לא ראוי להיות בחברתי. 
אני יודע כמה קשה זה יהיה בשבילך. ושתדעי שיש לי את כל הזמן שבעולם. כמה זמן שצריך. אני אחכה לך, אבל אני לא אחיה בשקר. ואני לא אשתנה באורך פלא. כי מה לעשות נולדתי ככה!!!
לא בוחרים את זה. לא בוחרים להיות חלק מקהילה שהרבה אנשים רוצים לפגוע בה. אבל גם לא בוחרים להיכנע ליאוש. בחורים להאמין. בוחרים באופטימיות. בחורים להיות מאושרים בדרך שלך.
אני רוצה שנתחיל את הדרך להבנה יחד . אבל צריך להתחיל אותה! לא להיות שקועים בדיכאון. אני רוצה להתחיל את הדרך לעתיד טוב יותר.
כמה שהיא קשה וכמה שהיא ארוכה זה לא משנה העיקר שנצעד יחד. 
כבר הרבה זמן שאני, כמו שאתם קוראים לי, אנטיפט. זה בגלל הדיכאון שנכנסתי אליו. הדיכאון שנובע מזה שלעולם לא תקבלי אותי ,ושאני לעולם לא אפסיק לנסות.
חשוב לי שתזכרי שאני עדיין אותו הדר. אותו ילד שחולם להיות הרופא הקרבי הכי טוב בצהל(וגם הולך לעשות זאת).אותו ילד מצחיק ושנון שתמיד הייתי. אותו אחראי ומתמיד. וגם אותו צנוע בכאילו .פשוט קצת שונה . שונה מיוחד וטוב. מה שנקרא הדר+.
אני לא רוצה שתשווי אותי לשאר. אני יותר טוב מהם . מה כבר כל הילדים של חברות שלך עשו?!?. בזמן שהם מעשנים ולא סגורים על עצמם, אני יודע מה אני רוצה , אחראי , שתמיד יהיה עם הראש מעל המים, בכל מצב.
הבושה היא שלך , ולא שלי . לי אין מה להתבייש . לא אכפת לי מכל האנשים שירכלו עלי . העיקר שאני אהיה שמח . וזה גם מה שצריך להדאיג אותך!!. מה אכפת לך ממה שאנשים יגידו?!? הם לא חכמים במיוחד ובטח שלא מוצלחים כמוני וכמוך .
אמא אני רוצה פשוט לחיות כמו שאני מבלי מסכות ושקרים. אני גם ארצה להקים משפחה(גדולה) ואני גם אתחתן(רק לא ברבנות) וגם יהיה לי בעל משגע(אני אדאג לכך) אבל אני גם רוצה שתלווי אותי לאורך כל הדרך. כי אין לי שום דרך בעולם להגיד כמה אני אוהב את האישה האדירה הזו שהוכיחה שאפשר לעשות הכל! גם בשלנית גם עובדת וגם סופר מצחיקה ומדהימה בעיני. את האמא שכל אחד היה מייחל לו ללא ספק . אבל עכשיו אני צריך את העזרה שלך. אני צריך אותך יותר מתמיד. אני רוצה שתקראי שיר מאוד נכון ואמיתי לגבי מצבי במסובך ומקווה שלא תזניחי אותי ותשכחי את הילד שלך . שתמיד יאהב אותך 
צפוף שם בארון

צפוף שם בארון ,וקשה מאוד לנשום

האוויר דחוס, והבטן מתהפכת

אי אפשר להתמתח, להרים ידיים

ולצעוק בקול , "יש הרבה מקום

שם בחוץ ,מתחת לשמיים".

עם כל פתיחה של הדלת

יוצא אחד ונכנסים שניים

ואני לא יודע למה אני בפנים

כשיש כל כך הרבה מקום

שם בחוץ מתחת לשמיים.

ואני רועד , ולא מקור

חנוק בחושך כשבחוץ אור

חושב על איך, ומתי...

והכל כאן קשה, קשה מידי.

וכשיבוא הרגע הנכון

כשאסגור מאחורי את דלת ארון

אצעד ברחובות העיר

ולכל מי שרק ישאל

,אצעק בגאווה......

אני הומוסקסואל.

כזה אני ולא מתוך בחירה

כזה אני וזה לא עניין של ברירה

מחכה רק לרגע האמת

לסגור מאחורי את הדלת.

אמא ואבא היקרים

אני אותו ילד שאתם מכירים

רק במקום להתאהב בנשים

אני מתאהב בבחורים.

 

 

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אורח

אמא,

המכתב הזה זה משהו שחשבתי עליו הרבה זמן והוא נורא חשוב לי, זה כניראה ישנה לי את החיים אחריי שתקראי אותו אבל זה ל חייב להיות לרעה , ולפני שאת אומרת שזה תקופה שחולפת ,שזה בגלל גיל ההתבגרות תקראי את זה עד הסוף ותנסי להבין עד כמה שתוכלי


אם אני אחלטתי להביא לך אותו כניראה שנמאס לי לשקר לך, להסתיר ממך דברים ושאני רוצה לספר לך הכל 


כבר כמה שנים שחשבתי מה לא בסדר בי? למה אני שונה מהשאר ? האם עשיתי משהו לא בסדר או טעות כולשהי בחיים 


לאורך השנים זה התבטא בכל מיני דרכים כמו למשל בבית הספר אני פחות התחברתי לבנים ,לא הסתובבתי איתם, לא אהבתי את תחומי העניין שלהם כמו לשחק כדורגל או ללכת מכות ידעתי שמשהו בי שונה מהם אבל לא ידעתי מה ולמה 


כל מה שאני ידעתי זה שקיימות נורמות חברתיות ולפי הנורמות אני צריך להיות "נורמאלי" ולהתנהג כמו כולם, הבנים מסתובבים עם הבנים והבנות עם הבנות 


אם להגיד את האמת תמיד ידעתי על זה, אני פשוט לא רציתי להיות "כזה" חשבתי שזה משהו רע ניסיתי להכחיש את זה בכל דרך שהיא לא הבנתי למה זה קורה דווקא לי מה עשיתי לא בסדר ולא הבנתי מזה אבל עכשיו אני מבין, ויש לזה מילה – הומו 


אני הבנתי את זה עוד בגיל 15 אבל לא ידעתי מה לעשות עם זה ,לא רציתי להיות כזה אני לא בחרתי את זה , לא שאלו אותי לפני מה העדפה המינית שאני מעדיף אבל זה מי שאני 


כל גיל ההתבגרות זה גיל מאוד קשה שמלא בהורמונים וקשיים בדרך, אבל אני לא יכולתי לשתף אותך במה שאני באמת מרגיש באותו הרגע, אני לא יכולתי לבוא אליך ולקבל את החיבוק שהייתי צריך הייתי צריך להדחיק את הרגשות שלי שחס וחלילה אך אחד לא יגלה עליי ושאף אחד לא יחשוד 
כשהיית שואלת אותי איך היה בבית ספר או מה עשיתם היום או עם מי יצאת זה לא היה משנה כי לא על זה אני רציתי לדבר איתך זה לא היה הנושא שהטריף אותי במשך שנים,תתארי לעצמך כמה קושי זה מוסיף לגיל הזה


בהתחלה לא רציתי לקבל את עצמי וניסיתי לעשות הכל כדי ש"זה" יעבור, היה לי נורא קשה עם הקבלה העצמית שלי ולא רציתי להודות בזה בפני עצמי 
אמרתי לעצמי אולי אם תיהיה לי חברה זה ישנה משהו אולי אני יפסיק לחשוב שאני הומו אולי זה "יעבור" ואז נהיית לי חברה אבל התחושה שלי עדיין לא עברה וזה לא עזר לי "להתגבר" על זה רק גרם לי להדחיק עוד יותר את הרגשות שלי והביא אותי להכחשה מוחלטת אבל זה לא גרם לי להיות מאושר אני כל הזמן הרגשתי שמשהו חסר לי בחיים משהו לא בסדר תמיד היית לי הרגשה שאני משקר לעצמי לגביי מה שאני 

 

היום אני יכול להגיד לך שאני יודע בידיוק מה אני, ואני לא מרגיש את החוסר בחיים שלי אני הפסקתי לשקר לעצמי ולמדתי לקבל את עצמי כפי שאני כי הומו זאת לא קללה זאת דרך חיים
לא נתנו לי בחירה אם להיות כזה או לא, פשוט כזה אני ואי אפשר לשנות את זה 


אבל שתדעי שאני אותו דניאל שאת מכירה זה לא משנה כלום , הדבר היחיד שזה ישנה זה הפתיחות שלי כלפיך אני יוכל להתייעץ איתך, להעזר בך, ולקבל את התמיכה הזאת שאני כל כך צריך 

אני כותב את זה עכשיו עם ידיים רועדות וראש מלא מחשבות, אני יודע שאני לא הבן שתמיד חלמת עליו ואולי את תתאכזבי ממני , אבל את לא צריכה להתאכזב כי אין ממה להתאכז אני בסך הכל בן אדם וגם לי מגיע להיות מאושר אני רק רוצה שאמא שלי תדע מה גורם לי להיות מאושר אני לא רוצה להמשיך להסתיר את זה ממך החלטתי שהגיע הזמן שאת תדעי , אז כן אמא יש לך בן הומו סליחה אם אכזבתי אני רק מבקש שתנסי להבין אותי כי אחריי הכל אני עדיין נשאר הבן שלך ואני אשאר הבן שלך ואני תמיד אוהב אותך לא משנה מה וגם אם את לא תיהיה מוכנה לקבל אותי אני עדיין אמשיך לאהוב אותך ולהעריך אותך 


ולא צריך לספר לאף אחד המשפחה על זה בינתיים קודם אני רוצה שנעבור את זה ביחד ונתגבר על זה וכשנרגיש נכון לספר למישהו במשפחה אז נספר ואני מעדיף כרגע שרק את תדעי על זה ולא לספר לאבא כרגע אני רק מבקש שתנסי להבין אותי ואת מה שעובר עליי כניראה יעלו לך הרבה שאלות אני אהיה מוכן לענות על כל שאלה שתשאלי רק בואי נשאיר את זה בנינו בבקשה לפחות לבינתיים 

אוהב אותך,דניאל

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
מכתב יציאה בפני אחי שכתבתי ביום שישי האחרון.. סיפרתי לו כבר ביום חמישי והיה לו קשה מאוד לקבל אז החלטתי לכתוב לו את זה:
 
אהלן __,
בגלל שכל כך קשה לדבר איתך פנים אל פנים אני פשוט אכתוב.. אני גם טוב בזה.
אני מבין את הקושי שלך, שלא תחשוב שלא. אני גם מבין שיש כאן תהליך לא קטן שאתה צריך לעבור ואני מקווה שתצליח. אבל אם אי פעם אהבת אותי ורצית שאני אהיה מאושר כמו שאני רוצה שאתה תהיה מאושר - תן לי להיות מי שאני. כל החיים שלי הכחשתי, ניסיתי להיות מי שכולם מצפים שאני אהיה, שיקרתי את עצמי ואת הסביבה שלי, עשיתי דברים שלא רציתי לעשות כדי שחס וחלילה לא יחשבו או יחשדו ואחרי הרבה שנים הבנתי שזה פשוט לא זה. כל גיל ההתבגרות שלי מצאתי את עצמי שוכב במיטה בוכה, מסתכל למעלה ומתחנן לאלוהים שישנה אותי. ניסיתי להיות אדם טוב יותר, אפילו לשמור שבת, הייתי נואש להיות מי שכולם רצו שאני אהיה ושנאתי את עצמי, רציתי למות, זה מעולם לא בא לידי ביטוי כי מנגנון ההדחקה עבד חזק כל הזמן. נאחזתי בתקווה שאולי לא ואולי אני מבולבל וזה יעבור. אבל השנים עברו ונשארתי אותו בן אדם, והחלטתי שזהו, די. הגיע הזמן שאני אקבל את מי שאני ואצא לדרך חדשה. אני עובר שנתיים מדהימות. הניתוק הזה מהבית והקבלה שעוטפת אותי בבסיס עשו לי מדהים. אני כבר לא שונא את עצמי, להפך, אני אוהב את עצמי כמו שלא אהבתי בחיים, בצורה נרקסיסטית, וזה כיף לי! בחיים לא היה לי כל כך טוב. ההשלמה והאהבה העצמית גורמות לי להיות בן אדם אחר, לקבל את עצמי כמו שאני בלי לשנות פרט.
אני מבין כמה זה קשה לך ואני מבין שזה "נפל עלייך" במכה. אבל זה לא דבר שקרה אתמול או שלשום, נולדתי הומו ואני אמות הומו. תחשוב על כל השנים שהכרת אותי אבל לא הכרת אותי באמת, תחשוב כמה שיקרתי לך ושיחקתי משחקים כדי שחס וחלילה לא תחשוד בי. לא רוצה לשקר יותר, אתה אחי ומי אם לא אתה אמור להכיר אותי הכי טוב. לא רוצה להסתיר ממך כלום יותר. אני אוהב אותך הרבה יותר מאת עצמי ואתה חשוב לי יותר מהחיים שלי. אבל אם יש בקשה אחת שאני יכול לבקש ממך זה שתתן לי להיות מאושר, תן לי לחיות את החיים שלי כמו שאני אמור לחיות אותם. אני לא רוצה לחיות בשקר ולישון במיטה עם אישה שאני לא מרגיש אליה כלום ולגדל איתה את הילדים שלי. זה הכול עניין של תפיסה, ברגע שתבין שזה לא סוף העולם ושיש חיים אחרי הארון, אפילו חיים טובים, תבין גם שזה אפילו חיובי.
אני אוהב אותך וכואב לי המצב הנוכחי, הצורה שבה אתה מסתכל עליי, הדברים שאמרת אתמול, זה פגע בי למרות שהשתדלתי לא להראות את זה. אני מבין שזה בא ממקום שאתה דואג לי ואוהב אותי. אתה אחי ואין יקר ממך בעבורי. אני רק מבקש ממך, תן לי להיות מי שאני ולא מי שאני לא. קח את זה למקום חיובי. אני לא מצפה שזה יקרה מחר או מחרתיים, זה תהליך והוא לא פשוט במיוחד לאחד כמוך, אבל אני מאמין בך ואני יודע שהאהבה שלך אליי תכריע.
 
אני אוהב אותך כמו שאתה, תאהב אותי כמו שאני.
 
רן.

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

המכתבים שקראתי פה כל כך מרגשים, עלו לי דמעות בעיניים, ואני לא בחורה רגשנית בכלל. אני גאה כל כך בכל מי שהיה לו אומץ ומקווה באמת שעכשיו הכל יותר קל ויותר טוב.הדברים שנכתבו כאן גרמו לי להבין שבאמת הגיע הזמן שלי להראות את האני האמיתית, מייחלת לרגע שיהיה לי האומץ לעשות את זה גם.תודה רבה לכל מי ששתף את מכתבו איתנו! זה לא מובן מאליו.

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
ב-12.12.2017 בשעה 21:53 LEE19 אמר/ה:

המכתבים שקראתי פה כל כך מרגשים, עלו לי דמעות בעיניים, ואני לא בחורה רגשנית בכלל. אני גאה כל כך בכל מי שהיה לו אומץ ומקווה באמת שעכשיו הכל יותר קל ויותר טוב.הדברים שנכתבו כאן גרמו לי להבין שבאמת הגיע הזמן שלי להראות את האני האמיתית, מייחלת לרגע שיהיה לי האומץ לעשות את זה גם.תודה רבה לכל מי ששתף את מכתבו איתנו! זה לא מובן מאליו.

הי LEE19 יקרה,

שמחתי לקרא את תגובתך הלא פשוטה. אני מבינה את הקושי  לספר להורים ומצד שני את הקושי של להיות בארון. אין מה להלחץ. כל אחד בזמנו הוא ימצא את הזמן המתאים לו לצאת מהארון. 

אם תרצי להתחיל תהליך ולקבל חיבוק, סיוע ותמיכה למצא את הדרך והזמן לספר להורים, אני פה ואשמח לעזור. את יכולה לפנות אלי פה או בפרטי.

איתך ובשבילך תמיד,

אירית

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
ב-6.8.2017 בשעה 16:53 RanE אמר/ה:
מכתב יציאה בפני אחי שכתבתי ביום שישי האחרון.. סיפרתי לו כבר ביום חמישי והיה לו קשה מאוד לקבל אז החלטתי לכתוב לו את זה:
 
אהלן __,
בגלל שכל כך קשה לדבר איתך פנים אל פנים אני פשוט אכתוב.. אני גם טוב בזה.
אני מבין את הקושי שלך, שלא תחשוב שלא. אני גם מבין שיש כאן תהליך לא קטן שאתה צריך לעבור ואני מקווה שתצליח. אבל אם אי פעם אהבת אותי ורצית שאני אהיה מאושר כמו שאני רוצה שאתה תהיה מאושר - תן לי להיות מי שאני. כל החיים שלי הכחשתי, ניסיתי להיות מי שכולם מצפים שאני אהיה, שיקרתי את עצמי ואת הסביבה שלי, עשיתי דברים שלא רציתי לעשות כדי שחס וחלילה לא יחשבו או יחשדו ואחרי הרבה שנים הבנתי שזה פשוט לא זה. כל גיל ההתבגרות שלי מצאתי את עצמי שוכב במיטה בוכה, מסתכל למעלה ומתחנן לאלוהים שישנה אותי. ניסיתי להיות אדם טוב יותר, אפילו לשמור שבת, הייתי נואש להיות מי שכולם רצו שאני אהיה ושנאתי את עצמי, רציתי למות, זה מעולם לא בא לידי ביטוי כי מנגנון ההדחקה עבד חזק כל הזמן. נאחזתי בתקווה שאולי לא ואולי אני מבולבל וזה יעבור. אבל השנים עברו ונשארתי אותו בן אדם, והחלטתי שזהו, די. הגיע הזמן שאני אקבל את מי שאני ואצא לדרך חדשה. אני עובר שנתיים מדהימות. הניתוק הזה מהבית והקבלה שעוטפת אותי בבסיס עשו לי מדהים. אני כבר לא שונא את עצמי, להפך, אני אוהב את עצמי כמו שלא אהבתי בחיים, בצורה נרקסיסטית, וזה כיף לי! בחיים לא היה לי כל כך טוב. ההשלמה והאהבה העצמית גורמות לי להיות בן אדם אחר, לקבל את עצמי כמו שאני בלי לשנות פרט.
אני מבין כמה זה קשה לך ואני מבין שזה "נפל עלייך" במכה. אבל זה לא דבר שקרה אתמול או שלשום, נולדתי הומו ואני אמות הומו. תחשוב על כל השנים שהכרת אותי אבל לא הכרת אותי באמת, תחשוב כמה שיקרתי לך ושיחקתי משחקים כדי שחס וחלילה לא תחשוד בי. לא רוצה לשקר יותר, אתה אחי ומי אם לא אתה אמור להכיר אותי הכי טוב. לא רוצה להסתיר ממך כלום יותר. אני אוהב אותך הרבה יותר מאת עצמי ואתה חשוב לי יותר מהחיים שלי. אבל אם יש בקשה אחת שאני יכול לבקש ממך זה שתתן לי להיות מאושר, תן לי לחיות את החיים שלי כמו שאני אמור לחיות אותם. אני לא רוצה לחיות בשקר ולישון במיטה עם אישה שאני לא מרגיש אליה כלום ולגדל איתה את הילדים שלי. זה הכול עניין של תפיסה, ברגע שתבין שזה לא סוף העולם ושיש חיים אחרי הארון, אפילו חיים טובים, תבין גם שזה אפילו חיובי.
אני אוהב אותך וכואב לי המצב הנוכחי, הצורה שבה אתה מסתכל עליי, הדברים שאמרת אתמול, זה פגע בי למרות שהשתדלתי לא להראות את זה. אני מבין שזה בא ממקום שאתה דואג לי ואוהב אותי. אתה אחי ואין יקר ממך בעבורי. אני רק מבקש ממך, תן לי להיות מי שאני ולא מי שאני לא. קח את זה למקום חיובי. אני לא מצפה שזה יקרה מחר או מחרתיים, זה תהליך והוא לא פשוט במיוחד לאחד כמוך, אבל אני מאמין בך ואני יודע שהאהבה שלך אליי תכריע.
 
אני אוהב אותך כמו שאתה, תאהב אותי כמו שאני.
 
רן.

וואו.  נהייתה לי צמרמורת.  זה פשוט מקסים אין לי מילה אחרת לתאר את זה. הלוואי שגם לי היה מספיק אומץ לעשות את זה.  

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אורח

עדיין אין לי אומץ לתת את זה להורים שלי אני מעריצה כל אחד ואחד מכם על האומת שלכם לעשות את זה אני מקווה שיום יבוא וגם אני אהיה מסוגלת לעשות את זה .
.
.
אמא אבא, 
אני כותבת לכם את המכתב הזה עם דמעות בעניים עם פחד וכאב ואחרי הרבה התלבטויות ומחשבות אני לא מסוגלת להמשיך להסתיר מכם את הסוד הזה אני ניסיתי כבר כמה פעמים לדבר על זה פנים אל פנים אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה. בזמן האחרון אני עוברת תקופה קשה ושונה מכל שאת הדברים שאני עברתי בכל החיים שלי לא סיפרתי לכם את האמת היה לי קשה להגיד לכם את זה ועדיין קשה לי אבל אני לא מסוגלת להמשיך לשמור מכם את הסוד הזה אני לא רוצה לאכזב אתכם כי אני יודעת שיש לכם ציפיות ממני ואני מצטערת אם זה יאכזב אתכם אבל זאת מי שאני ואי אפשר לשנות את זה. בהתחלה חשבתי שזה יעבור אחרי חודש או חודשים אבל זה לא עבר אנשים אמרו שזה נורמלי בגיל הזה אבל אצלי זה היה שונה אני הייתי שונה מאז שהייתי קטנה אני הבנתי שאני לא כמו כולם אני שונה, לא משנה כמה אתם תנסו אי אפשר לשנות את זה אמא אבא אני מקווה שאתם תבינו תתמכו ותקבלו אותי גם אחרי שתקראו את המכתב הזה. אני יודעת שאולי זה לא הזמן הכי טוב להגיד לכם את זה אבל אני לא מסוגלת לשמור את הסוד הזה, תמיד תזכרו שאני אוהבת אתכם כבר מגיל 13.5 אני ידעתי את זה ושמרתי את זה לעצמי היה לי קשה עם זה פחדתי ולא ידעתי איך להתמודד עם זה לעצמי היה לי קשה עם זה פחדתי ולא ידעתי איך להתמודד עם זה לא היה לי אומץ להגיד לכם את זה יותר מוקדם . חשבתי על מאות דרכים להגיד את זה אבל לא מצאתי דרך שאני אוכל להגיד לכם את זה בלי שזה יראה לכם מוזר וקצת מפתיעה אז אני אגיד את חד וחלק...  אמא אבא,  אני ג'נדרקוויר אולי לא שמעתם על המושג הזה אז רק כדי שתדאו ג'נדרקוויר הוא מי שזהותו המגדרית אינה גבר או אישה הזהות ג'נדרקוויר יותר מורכבת מזהות כגבר ואישה ביחד. אם אתם תרצו אני אסביר לכם יותר על זה. בהתחלה היה לי קשה להשלים עם עצמי הייתי בוכה הרבה ועם הזמן הבנתי שזה לא משהו רע ושיש עוד הרבה אנשים כמוני זה משהו שאי אפשר לשנות נולדים עם זה אם רוצים ואם לא לאט לאט התחלתי להשלים עם זה כל מה שאני רוצה זה שתקבלו את זה לא משנה כמה אני שונה אני עדיין עדיין אוהבת אתכם ואני עדיין אותה הילדה
אוהבת
.
.
חושבים שזה מספיק טוב אני רוצה להיות בטוחה שזה בסדר

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

וואו... זה מדהים! אין לי מושג איך ההורים שלך יגיבו על זה... אבל להביא להם את זה דורש המון אומץ שאני בטוח שיש לך! זה ממש טוב לדעתי שכתבת להם מה ההגדרה של ג׳נדרקוויר כי באמת יש הרבה א.נשים שלא מכירים את ההגדרה בטח א.נשים שלא מהקהילה... הלוואי עליי שלי היה את האומץ להתחיל בכלל לחשוב על לצאת להורים שלי עם המגדר...

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני יודעת שלא אתן לך לקרוא את זה, לא בזמן הקרוב, אבל... אני צריכה לפרוק את זה.

את יודעת שאני ביסקסואלית, נכון? כל כך הרבה פעמים רמזתי לך בעדינות, אני מסתובבת עם צמיד ממצעד הגאווה, ואני בטוחה שראית שה׳ידידות׳ שהבאתי הביתה היו בשבילי מעבר לידידות. ואת לא מדברת על זה... בכלל. את מתעלמת. את רואה שאני סובלת, ושאני לבד, ושכולם צוחקים עלי. אף פעם לא שאלת למה? את ממשיכה בחייך כמו כל אחד אחר, כאילו את מתעקשת לתקוע אותי עמוק בארון. ואת מחוץ לחיים שלי כבר. אני חתכתי, ולא ידעת, תליתי את עצמי, וכמעט הצלחתי... אבל את לא ידעת. התמודדתי עם כל החיים האלו לבד. ואני עדיין לבד. אני אוכלת הרבה פחות, ושוקעת בזה... כי למרבה הזעזוע אני בטוחה בנטייה המינית שלי. לא היו לי ספקות מעולם. והנה אני, בת 13, הרוסה לגמריי. בלי אף אחד. 

את לא רוצה אפילו לדעת. לא איכפת לך ברמות כל כך קשות, שמבחינתך אני יכולה ללכת לקיבינימט. את חייה בבית שלך עם ילדה שאת כבר לא מכירה. 3 שנים בחוג תיאטרון עזרו לי להסתיר את הדיכאון כנראה.

ואת עדיין אמא שלי. ואני עדיין אוהבת אותך. ואת יכולה להרוג אותי, ואני עדיין אוהב אותך. כי את אמא שלי, ונתת הכל בשבילי. 

יצאתי מהאפר בלעדייך, והיום, אני שבורה, אבל חזקה. לא ישברו אותי יותר. אף אחד. גם לא את.

אני ביסקסואלית. אני נמשכת ל2 המינים. והייתה לי חברה. ואהבתי אותה, לא פחות משאהבתי את הבנים שיצאתי איתם.

אני ביסקסואלית. אולי זה מסביר למה אני אוהבת להקת בנים שכולם שם מתלבשים כמו בנות.

אני ביסקסואלית. התאהבתי בבנות לא פחות מבנים, וזה בסדר.

אני ביסקסואלית. בגלל זה צוחקים עלי בבית הספר כל הזמן.

אני ביסקסואלית. זה כל כך משחרר להגיד את זה, ובא לי לצרוח לך את זה באוזניים.

אני ביסקסואלית, אמא.

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
לפני 18 שעות luna1jin אמר/ה:

אני יודעת שלא אתן לך לקרוא את זה, לא בזמן הקרוב, אבל... אני צריכה לפרוק את זה.

את יודעת שאני ביסקסואלית, נכון? כל כך הרבה פעמים רמזתי לך בעדינות, אני מסתובבת עם צמיד ממצעד הגאווה, ואני בטוחה שראית שה׳ידידות׳ שהבאתי הביתה היו בשבילי מעבר לידידות. ואת לא מדברת על זה... בכלל. את מתעלמת. את רואה שאני סובלת, ושאני לבד, ושכולם צוחקים עלי. אף פעם לא שאלת למה? את ממשיכה בחייך כמו כל אחד אחר, כאילו את מתעקשת לתקוע אותי עמוק בארון. ואת מחוץ לחיים שלי כבר. אני חתכתי, ולא ידעת, תליתי את עצמי, וכמעט הצלחתי... אבל את לא ידעת. התמודדתי עם כל החיים האלו לבד. ואני עדיין לבד. אני אוכלת הרבה פחות, ושוקעת בזה... כי למרבה הזעזוע אני בטוחה בנטייה המינית שלי. לא היו לי ספקות מעולם. והנה אני, בת 13, הרוסה לגמריי. בלי אף אחד. 

את לא רוצה אפילו לדעת. לא איכפת לך ברמות כל כך קשות, שמבחינתך אני יכולה ללכת לקיבינימט. את חייה בבית שלך עם ילדה שאת כבר לא מכירה. 3 שנים בחוג תיאטרון עזרו לי להסתיר את הדיכאון כנראה.

ואת עדיין אמא שלי. ואני עדיין אוהבת אותך. ואת יכולה להרוג אותי, ואני עדיין אוהב אותך. כי את אמא שלי, ונתת הכל בשבילי. 

יצאתי מהאפר בלעדייך, והיום, אני שבורה, אבל חזקה. לא ישברו אותי יותר. אף אחד. גם לא את.

אני ביסקסואלית. אני נמשכת ל2 המינים. והייתה לי חברה. ואהבתי אותה, לא פחות משאהבתי את הבנים שיצאתי איתם.

אני ביסקסואלית. אולי זה מסביר למה אני אוהבת להקת בנים שכולם שם מתלבשים כמו בנות.

אני ביסקסואלית. התאהבתי בבנות לא פחות מבנים, וזה בסדר.

אני ביסקסואלית. בגלל זה צוחקים עלי בבית הספר כל הזמן.

אני ביסקסואלית. זה כל כך משחרר להגיד את זה, ובא לי לצרוח לך את זה באוזניים.

אני ביסקסואלית, אמא.

יפה מאוד!

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אורח
You are commenting as a guest. If you have an account, please sign in.
הוספת תגובה...

×   העלית תוכן עם עיצוב.   הסר עיצוב

  Only 75 emoticons maximum are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   Your previous content has been restored.   Clear editor

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×