Jump to content

Recommended Posts

אני מפחדת. אני מרגישה שהאישיות שלי מורכבת מכמה חלקים, חלקים שאולי לא הולכים ביחד, ואולי אפילו מתנגשים.
אני דתיה. אני מאמינה בקב"ה, אני גאה במסורת היהודית. אני מאמינה בערכי התורה, ומעריכה את החברה הדתית שמעלה על נס את ערך ההתנדבות והנתינה.
ואני גם לסבית. אני אוהבת בנות. לא בחרתי בזה, אבל אני אתחתן (הלוואי!) עם אשה, ולא עם גבר.
לקח לי כל כך הרבה זמן לקבל את עצמי. ובתקופה האחרונה קיבלתי את עצמי, אפילו ספרתי לשתי חברות.
ומאז שקיבלתי את עצמי אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי, אבל כל כך הרבה שאלות צצות פתאום. שאלות שפעם ביטלתי במחשבה ש"זה יעבור", ושעכשיו הן פתאום חשובות ואמיתיות ו.. כבדות.
אני מרגישה שהכל מתערער לי. פתאום אני כבר לא בטוחה שאני רוצה להשתייך לחברה הדתית. החברה הדתית כל כך לא מקבלת את הקהילה. ואני - אני חלק מהקהילה. כשאני חושבת על העתיד, אני רוצה לאהוב ולהתחתן ולחיות בלי בושה, להיות אני בלי בושה. וקשה לי לחשוב שזה יקרה בחברה הדתית. אבל, אני רוצה לשמור שבת וחגים וכשרות, והכל, וגם לחברה החילונית אני לא אהיה שייכת. כל החברים שלי יצאו בערב שבת, ילכו למסעדות לא כשרות. איפה אני נכנסת פה? איפה אני משתלבת? איפה מה שאני מאמינה בו משתלב? ופתאום, גם מה הדעות הפוליטיות שלי? בנט מייצג את הערכים שלי מצד אחד, ומהצד השני - מה הוא עושה למען הקהילה? מה הוא עושה כדי שאוכל להתחתן פה?
נשארה לי רק כיתה י"ב, אבל אני כל כך נרתעת מלהיות עוד שנה בבית הספר הזה. כל פעם שאני פוגשת את החברות, את הכיתה, אני מרגישה צבועה. כי אני לא יכולה לספר להן. כי הן כל כך הומופוביות, שאני יודעת שהן בחיים לא יקבלו. ועוד מעט מתחילה שנה, ה-שנה האחרונה, שנה כל כך חשובה, ואני לא ארגיש בה אני. וכשאני לא מרגישה אני, המוטיבציה שלי יורדת. והמוטיבציה והנחישות אלו מהדברים שאני הכי גאה בהם בעצמי, הדברים שמאפשרים לי להצליח במה שאני עושה וּלהשיג את המטרות שלי.
הנושא הזה פשוט לא עוזב לי את המחשבות, וקשה לי להרדם. איך אני אוכל להיות אני? אני מרגישה צבועה להורים, צבועה לחברות. אם לא הייתי באולפנה, הייתי פשוט יוצאת מהארון לשאר החברות ולהורים, אבל זה שאני דתיה זה עוד קושי שמתווסף.
כי בחברה הדתית זה לא לגיטימי. ובחברה הדתית משפחה זה גבר ואישה וילדים, וגם כלב או חתול זה בסדר, אפילו אוגר או תוכי יתקבלו בברכה. אבל כשאשה ואשה מקימות משפחה, או גבר וגבר, זה בעיה. וזה קשה לי, קשה לי שבחברה שמתיימרת לקבל את השונה אני לא יכולה להיות לסבית. (ואני אפילו לא חושבת שלסבית זה שונה, אבל יחסית למה שמקובל אצלנו- כן.)

אשמח אם תגיבו, אני כל כך מבולבלת עם זה

Share this post


Link to post
Share on other sites

היי,

מצד אחד, בנט הוא אח, ברצינות, הוא אחלה. מצד שני, בנט לא יתן לי להתחתן כאן.

אני פשוט מזדהה איתך מאוד. ושולחת חיבוק. בתקווה שעם הזמן הכל יסתדר ויראה לנו פשוט יותר. 

 

Share this post


Link to post
Share on other sites
6 hours ago, Myself said:

היי,

מצד אחד, בנט הוא אח, ברצינות, הוא אחלה. מצד שני, בנט לא יתן לי להתחתן כאן.

אני פשוט מזדהה איתך מאוד. ושולחת חיבוק. בתקווה שעם הזמן הכל יסתדר ויראה לנו פשוט יותר. 

 

אני מקווה שיום אחד זה באמת יהיה פשוט יותר, כי אני מפחדת שאצטרך לבחור. ואני לא רוצה לבחור, כי אלו שני חלקים בלתי נפרדים ממי שאני.

Share this post


Link to post
Share on other sites

היי יקרה , מה שלומך?

אי אפשר להתעלם מפוסט כזה , ולכן אענה לך. אומנם לא תמיד יש פתרון לבעיה, אבל למה לא לנסות? או בכל זאת , לומר , לתת יחס שזה גם יכול לתת הרגשה טובה.

אני מבינה את הרצון שלך להמשיך להשתייך למגזר הדתי , להמשיך את החיבור , את מי שאת, איפה שאת נמצאת כרגע. לא קל לעזוב את הכל , זה קשה , זה באמת קשה, ולמרות הקושי בדבר אפשר למצוא גם את השקט הנפשי והגשמה עצמית. זה דבר שאת רוצה , נכון? להגשים את עצמך , לחיות את החיים שאת רוצה , עם אישה , ילדים, ואפילו חיית מחמד (: חלום? או מציאות? רק את יכולה לענות על השאלה הזאת , כי רק את יודעת. 

לפעמים החיים מובילים אותנו למקומות שאנחנו לא רוצים, ולא מוכנים להתחיל את המסע המפרך הזה. לפעמים בכל דבר רע יש משהו טוב , גם אם המצב נראה נוראי מכל הבחינות, תמיד יכול לצאת מזה משהו טוב. אני לא אומרת לך לעזוב את החברה הדתית שבה את נמצאת, ממש לא, זה עניין שלך ורק שלך ולי אין שום זכות לומר לך לעזוב את החברה הזאת ולנסות לנתק אותך מימנה, זאת לא המטרה שלי. המטרה שלי כאן היא להראות לך כמה צדדים טובים ורעים, אני לא אראה לך רק את הטובים כי זה לא יהיה נכון ולא פייר מיצדי. 

לא משנה איזה תגובות תקבלי, ולא משנה מה הולך כרגע במדינה, ואפילו אם השמיים יפלו, ולא משנה מה עוד יקרה חס וחלילה, את לא צריכה להתבייש או להסתיר את מי שאת , את צריכה לחיות ללא בושה וזה דבר שהוא ברור. לגבי החברות שלך שנמצאות בתיכון שבו את לומדת, תזכרי זאת שנה אחרונה, תני פוש אחרון, בכל הכח אל תוותרי אל תתני למה שקורה מסביבך לשלוט לך במצבי הרוח ובהרגשה האישית והפנימית שלך. אם תתני לסביבה שלך לשלוט במה שאת מרגישה, במצבי הרוח שלך, זה לא יהיה טוב , בכלל בכלל בכלל. לכן , לגבי החברות שקיבלו, זה מעולה ומשמח. לגבי הבנות ההומופוביות, את לא צריכה להיות בחברה שלהן , את לא צריכה ולא מוכרחה לדבר איתן. זאת החלטה שלך האם להיות חברה שלהן או לא, הן יכולות להיפגע, או להתעצבן, אבל את לא צריכה לגרום ולהכריח את עצמך להיות איתן. למה להיות חברה של בנאדם שלא מקבל שהוא נגדך? ומה אז יקרה כשהיא מגלה שאת חלק מקהילה? הוא יתרחק, ומה אז? לאו ממשיכים מכאן? תלמדי לשחרר כמה שיותר, תלמדי לשחרר מאנשים כאלו.

מאחלת לך המון בהצלחה בהמשך, עכשיו זה המסע שלך עם עצמך, לאן את מובילה את עצמך, ולא אומרת "מה שיהיה יהיה" , את קובעת מה יהיה, תאמיני בעצמך שאת מסוגלת, שהבחירה שלך עם עצמך לגבי החיים היא הנכונה בשבילך. 

שולחת חיבוק גדול, בהצלחה רבה 3> 

אני תמיד כאן בשבילך אם תצטרכי חיזוק, דיבור, יעוץ, לדבר מתי שאת רוצה על כל מה שבא לך, לדון על נושאים, לצחוק , הכל. 

ומוזמנת להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו כשתרצי , נקבל אותך באהבה ובברכה. (:

Share this post


Link to post
Share on other sites
12 hours ago, Amber Madison said:

היי יקרה , מה שלומך?

אי אפשר להתעלם מפוסט כזה , ולכן אענה לך. אומנם לא תמיד יש פתרון לבעיה, אבל למה לא לנסות? או בכל זאת , לומר , לתת יחס שזה גם יכול לתת הרגשה טובה.

אני מבינה את הרצון שלך להמשיך להשתייך למגזר הדתי , להמשיך את החיבור , את מי שאת, איפה שאת נמצאת כרגע. לא קל לעזוב את הכל , זה קשה , זה באמת קשה, ולמרות הקושי בדבר אפשר למצוא גם את השקט הנפשי והגשמה עצמית. זה דבר שאת רוצה , נכון? להגשים את עצמך , לחיות את החיים שאת רוצה , עם אישה , ילדים, ואפילו חיית מחמד (: חלום? או מציאות? רק את יכולה לענות על השאלה הזאת , כי רק את יודעת. 

לפעמים החיים מובילים אותנו למקומות שאנחנו לא רוצים, ולא מוכנים להתחיל את המסע המפרך הזה. לפעמים בכל דבר רע יש משהו טוב , גם אם המצב נראה נוראי מכל הבחינות, תמיד יכול לצאת מזה משהו טוב. אני לא אומרת לך לעזוב את החברה הדתית שבה את נמצאת, ממש לא, זה עניין שלך ורק שלך ולי אין שום זכות לומר לך לעזוב את החברה הזאת ולנסות לנתק אותך מימנה, זאת לא המטרה שלי. המטרה שלי כאן היא להראות לך כמה צדדים טובים ורעים, אני לא אראה לך רק את הטובים כי זה לא יהיה נכון ולא פייר מיצדי. 

לא משנה איזה תגובות תקבלי, ולא משנה מה הולך כרגע במדינה, ואפילו אם השמיים יפלו, ולא משנה מה עוד יקרה חס וחלילה, את לא צריכה להתבייש או להסתיר את מי שאת , את צריכה לחיות ללא בושה וזה דבר שהוא ברור. לגבי החברות שלך שנמצאות בתיכון שבו את לומדת, תזכרי זאת שנה אחרונה, תני פוש אחרון, בכל הכח אל תוותרי אל תתני למה שקורה מסביבך לשלוט לך במצבי הרוח ובהרגשה האישית והפנימית שלך. אם תתני לסביבה שלך לשלוט במה שאת מרגישה, במצבי הרוח שלך, זה לא יהיה טוב , בכלל בכלל בכלל. לכן , לגבי החברות שקיבלו, זה מעולה ומשמח. לגבי הבנות ההומופוביות, את לא צריכה להיות בחברה שלהן , את לא צריכה ולא מוכרחה לדבר איתן. זאת החלטה שלך האם להיות חברה שלהן או לא, הן יכולות להיפגע, או להתעצבן, אבל את לא צריכה לגרום ולהכריח את עצמך להיות איתן. למה להיות חברה של בנאדם שלא מקבל שהוא נגדך? ומה אז יקרה כשהיא מגלה שאת חלק מקהילה? הוא יתרחק, ומה אז? לאו ממשיכים מכאן? תלמדי לשחרר כמה שיותר, תלמדי לשחרר מאנשים כאלו.

מאחלת לך המון בהצלחה בהמשך, עכשיו זה המסע שלך עם עצמך, לאן את מובילה את עצמך, ולא אומרת "מה שיהיה יהיה" , את קובעת מה יהיה, תאמיני בעצמך שאת מסוגלת, שהבחירה שלך עם עצמך לגבי החיים היא הנכונה בשבילך. 

שולחת חיבוק גדול, בהצלחה רבה 3> 

אני תמיד כאן בשבילך אם תצטרכי חיזוק, דיבור, יעוץ, לדבר מתי שאת רוצה על כל מה שבא לך, לדון על נושאים, לצחוק , הכל. 

ומוזמנת להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו כשתרצי , נקבל אותך באהבה ובברכה. (:

תודה רבה, באמת (:

אולי אצטרף לקבוצה בהמשך.

Share this post


Link to post
Share on other sites

Create an account or sign in to comment

You need to be a member in order to leave a comment

Create an account

Sign up for a new account in our community. It's easy!

Register a new account

Sign in

Already have an account? Sign in here.

Sign In Now

×