מעבר לתוכן

Recommended Posts

היי אהוביםות! איך הלך לכםן השבוע?

אז זו הפעולה העשירית שלי בפורומים! מזל טוב!

טוב, אז אחרי שהתגשם החלום ועבר המצעד בכפר סבא אני חושבת שאפשר להירגע קצת :)

ת×צ×ת ת××× × ×¢××ר ××¦×¢× ×××××× ×פר ס××

לא נכנסתי לכאן כבר הרבה זמן כי הייתי כולי בקרייסס של הארגונים למצעד, אבל עכשיו אני רואה שחלקכםן כתבתםן על זה והחלטתםן (באומץ רב!) לבוא! אז רק שתדעו שזה ממש ריגש אותי לדעת שכל הלחץ שהחברים שלי ואני חווינו בחודשים האחרונים היה שווה את זה :)

אם כבר במצעדים עסקינן- בא לי להעלות כאן שאלה/התלבטות שעולה תמיד בהקשר של חודש הגאווה ושל כל המצעדים, ושהשנה תפסה אותי מזווית קצת אחרת: ה-מצעד בתל אביב, מול המצעדים בפריפריה (וכן- בהקשר הזה גם כפר סבא היא פריפריה).

כולנו יודעות שלמצעד בתל אביב יש אופי מסיבתי יותר משאר המצעדים, והשנה זו הייתה הפעם הראשונה שהתלבטתי אם ללכת בכלל למצעד התל אביבי אחרי החוויה המטורפת שחוויתי (וארגנתי) במצעד בכפר סבא. פתאום עלתה בי התחושה שהרגשתי כבר הרבה זמן- שתל אביב לא קשורה אליי. שלא לשם אני מרגישה שייכת. תל אביב, באופן כללי, תמיד נראתה לי גדולה מדי ומלאה ביותר מדי אנשים (ודעתי עליה לא השתנתה למרות שאני שם כמעט כל שבוע בשנתיים האחרונות) :).

התחושה הזאת עלתה לי (ואני בטוחה שהיא עולה גם אצל הרבה מכםן) בהקשר למצעד בתל אביב כי הוא בעל אופי מסיבתי יותר ואני לא אוהבת מסיבות, אני בסך הכל בן אדם קצת שקט וגם תל אביב היא לא הבית שלי.

נראה לי שמצד אחד מצעד הוא משהו שמקבל משמעות הרבה יותר גדולה כשעושים אותו בעיר שהיא הבית שלך, עם החברים שלך. אבל יכול להיות גם שמצד שני יש משמעות למצעד בתל אביב כמצעד שבו אפשר פשוט לחגוג את מי שאנחנו, יותר ב"קלילות". יש גם כאלה שאומרים שעצם זה שאנחנו חוגגיםות את עצמנו ב"פרובוקטיביות" ובלי שום מחסומים הוא מחאה בפני עצמה.

אז דיברתי עם המדריך שלי על כל זה, והגענו למסקנה די מגניבה- אפשר לקבל אותה ואפשר גם לא:

אפשר ליצור גוש מחאתי גם במצעד בתל אביב. כל עוד את.ה צועד.ת עם החבריםות שלך ועם אנשים אהובים, זה מקבל משמעות משלו. נראה לי שזה ככה לגבי כל דבר בחיים- אם את מוקפת באנשים טובים ואהובים, הסיכוי שתהני מהחוויה ושתמצאי בה משמעות הוא גדול יותר.

הנה תמונה ממצעד הגאווה בתל אביב לפני שנתיים, מצעד שבו הנוער של איגי ארגן גוש מחאתי ובועט במיוחד שלפחות לי נתן משמעות עצומה:

ת××× × ×§×©×ר×

משימה שבועית: יש השנה מספר חסר תקדים של מצעדים ושל אירועי גאווה בכל רחבי הארץ. תראו לאן בא לכםן להגיע! יהיה ממש כיף!

5b140b140b611_WhatsAppImage2018-06-03at13_06_52.thumb.jpeg.393265711e4a2b4531b749280909fac0.jpeg

 

אוהבת המון,

נגה

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני אגיע (אולי, כנראה שלא) למצעד בתל אביב או למצעד באשדוד.

ושכחת סבב מה ניש, אז אני אתחיל: 

דבר טוב: ראיתי את הסרט "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים"

דבר רע: נתקע לי שבב עץ ביד, היא חבושה עכשיו 

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אני לא אגיע למצעד בתל אביב, למרות שתכננתי להיות... אבל תכננתי להיות בעיקר בשביל לדעת שזה באמת לא בשבילי אז לא כזה הפסד

אני אהיה במצעד בחיפה אם אני אצליח ובירושליםםם

דבר טוב-הייתי במצעד בכפר סבא והיה מדההיייםםםםם ואז בשבת לא ממש הייתי בבית והמרחק מהמשפחה עושה לי טוב

דבר רע- למה רע? בסופו של דבר אפשר לחלק את הטוב לשני דברים, מצעד ושבת... אז יש הפעם שני דברים טובים D:

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

לא שכחתי סבב מה ניש, רציתי לבדוק אם אתםן זוכריםות... :)

 

ועוד משהו שחשבתי עליו ביממה האחרונה בהקשר של מצעד הגאווה בתל אביב- מרגיש לי שזה איבד מהמשמעות שלו גם בקטע שכולם מנסים להיראות יפה בבגדי ים שלהם "לקראת המצעד" ואנחנו נהיים קהילה שמקדשת את אידיאל היופי במקום פשוט לאפשר לעצמנו להיות גאיםות לא רק בזהות המינית/המגדרית שלנו- אלא גם בגוף שלנו.

לא יודעת עד כמה זה "גאווה" אם אנשים מתביישים בגוף שלהם- בגלל שהם שמנים מדי או שעירים מדי או גבוהים מדי או נמוכים מדי. לא חסר מה לא לאהוב.

אז השנה אני ממש אעשה מאמצים לצאת למצעד ולאהוב את הגוף שלי- בלי שיהיו לי קוביות בבטן ובלי להיות חלקה לגמרי. וזה יהיה קשה, ואני מקווה שארגיש שייכת לקהילה שלי גם ככה. :)

נערך היום על-ידי venus

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

 

ב-3.6.2018 בשעה 18:38 venus אמר/ה:

היי אהוביםות! איך הלך לכםן השבוע?

אז זו הפעולה העשירית שלי בפורומים! מזל טוב!

טוב, אז אחרי שהתגשם החלום ועבר המצעד בכפר סבא אני חושבת שאפשר להירגע קצת :)

ת×צ×ת ת××× × ×¢××ר ××¦×¢× ×××××× ×פר ס××

לא נכנסתי לכאן כבר הרבה זמן כי הייתי כולי בקרייסס של הארגונים למצעד, אבל עכשיו אני רואה שחלקכםן כתבתםן על זה והחלטתםן (באומץ רב!) לבוא! אז רק שתדעו שזה ממש ריגש אותי לדעת שכל הלחץ שהחברים שלי ואני חווינו בחודשים האחרונים היה שווה את זה :)

אם כבר במצעדים עסקינן- בא לי להעלות כאן שאלה/התלבטות שעולה תמיד בהקשר של חודש הגאווה ושל כל המצעדים, ושהשנה תפסה אותי מזווית קצת אחרת: ה-מצעד בתל אביב, מול המצעדים בפריפריה (וכן- בהקשר הזה גם כפר סבא היא פריפריה).

כולנו יודעות שלמצעד בתל אביב יש אופי מסיבתי יותר משאר המצעדים, והשנה זו הייתה הפעם הראשונה שהתלבטתי אם ללכת בכלל למצעד התל אביבי אחרי החוויה המטורפת שחוויתי (וארגנתי) במצעד בכפר סבא. פתאום עלתה בי התחושה שהרגשתי כבר הרבה זמן- שתל אביב לא קשורה אליי. שלא לשם אני מרגישה שייכת. תל אביב, באופן כללי, תמיד נראתה לי גדולה מדי ומלאה ביותר מדי אנשים (ודעתי עליה לא השתנתה למרות שאני שם כמעט כל שבוע בשנתיים האחרונות) :).

התחושה הזאת עלתה לי (ואני בטוחה שהיא עולה גם אצל הרבה מכםן) בהקשר למצעד בתל אביב כי הוא בעל אופי מסיבתי יותר ואני לא אוהבת מסיבות, אני בסך הכל בן אדם קצת שקט וגם תל אביב היא לא הבית שלי.

נראה לי שמצד אחד מצעד הוא משהו שמקבל משמעות הרבה יותר גדולה כשעושים אותו בעיר שהיא הבית שלך, עם החברים שלך. אבל יכול להיות גם שמצד שני יש משמעות למצעד בתל אביב כמצעד שבו אפשר פשוט לחגוג את מי שאנחנו, יותר ב"קלילות". יש גם כאלה שאומרים שעצם זה שאנחנו חוגגיםות את עצמנו ב"פרובוקטיביות" ובלי שום מחסומים הוא מחאה בפני עצמה.

אז דיברתי עם המדריך שלי על כל זה, והגענו למסקנה די מגניבה- אפשר לקבל אותה ואפשר גם לא:

אפשר ליצור גוש מחאתי גם במצעד בתל אביב. כל עוד את.ה צועד.ת עם החבריםות שלך ועם אנשים אהובים, זה מקבל משמעות משלו. נראה לי שזה ככה לגבי כל דבר בחיים- אם את מוקפת באנשים טובים ואהובים, הסיכוי שתהני מהחוויה ושתמצאי בה משמעות הוא גדול יותר.

הנה תמונה ממצעד הגאווה בתל אביב לפני שנתיים, מצעד שבו הנוער של איגי ארגן גוש מחאתי ובועט במיוחד שלפחות לי נתן משמעות עצומה:

ת××× × ×§×©×ר×

משימה שבועית: יש השנה מספר חסר תקדים של מצעדים ושל אירועי גאווה בכל רחבי הארץ. תראו לאן בא לכםן להגיע! יהיה ממש כיף!

5b140b140b611_WhatsAppImage2018-06-03at13_06_52.thumb.jpeg.393265711e4a2b4531b749280909fac0.jpeg

 

אוהבת המון,

נגה

באמת מצחיק אותי שפספסתי דווקא את הפעולה שלך על המצעד בתל אביב.

אני מסכימה איתך, והמסקנה שהגעתם אליה באמת נכונה. אפשר ליצור גוש מחאתי בכל מקום. אפשר במצעד בתל אביב או במצעד בכפר סבא או גם סתם בדוכנים של שבוע הספר בכיכר רבין:) 

נכון, יש לנו הזדמנות שם לצעוד ולחגוג את עצמנו, את מי שאנחנו וליצור משמעות. אבל המצעד בתל אביב מרגיש לי כמו חגיגה, חגיגה שחצי מהחוגגים הם סטרייטים שבכלל לא אכפת להם מהקהילה, שזה סתם עוד מסיבה בשבילם ואחרי זה ישארו בעמדה נגד נישואים ללהט"בים.

המצעד של תל אביב אולי מביא אחלה תיירים. אבל זה מרחיק מהקהילה המון אזרחים של המדינה הזאת. וכל העיתונים וכל התקשורת מדברת רק על המצעד בתל אביב, ואני לפחות, בכלל לא ידעתי שיש מצעדים בעוד מקומות בארץ עד איגי.

אחרי המצעד להמון סטרייטים (שאני מכירה) מתעצבת המחשבה על הקהילה כאנשים מיניים ומוחצנים. וזהו. זה על מה שהם חושבים על הקהילה הגאה, במבט שטחי כל כך. ואולי זאת רק אני, ורק הסביבה שלי. כי ביום שישי והיה ברדיו את השיר תל אביב של עומר אדם, אז חברה שלי אמרה בצחוק לעצמה "עוד פעם הגועל נפש הזה". ואני לא נעלבת, כי אני יודעת שזה הכי הכי לא אישי. ובעיקר, כי אני מבינה למה היא חושבת ככה. וכי עד לפני שנה המחשבה שלי לא הייתה שונה משלה. (וזו דעה שאני קצת מפחדת לומר בקול, כי זה קצת מרגיש שאסור להיות ביקורתיים כלפי הקהילה כשאתה חלק ממנה.)

ויכול להיות שאני סתם מתוסכלת, ומוציאה את כל התסכול שלי על המצעד של תל אביב:) אבל אם את מהמארגנים של המצעד בכפר סבא, שתדעי שזה מדהים ומהמם. אני בארון, אז כמובן שלא הלכתי. אבל אני מאחת הערים ליד כפר סבא, וזה ממש מקסים שארגנתם מצעד באיזור שלנו. 

 

שיתוף אשכול זה


קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
אורח
You are commenting as a guest. If you have an account, please sign in.
הוספת תגובה...

×   העלית תוכן עם עיצוב.   הסר עיצוב

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   Your previous content has been restored.   Clear editor

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

טוען...

×