Jump to content

Search the Community

Showing results for tags 'פחד'.



More search options

  • Search By Tags

    Type tags separated by commas.
  • Search By Author

Content Type


Calendars

There are no results to display.

Forums

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

Find results in...

Find results that contain...


Date Created

  • Start

    End


Last Updated

  • Start

    End


Filter by number of...

Joined

  • Start

    End


Group


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

Between and

Found 5 results

  1. בקיצור, אני מפחד. מפחד מהאופציה שטעיתי ומפחד מהורמונים וניתוח. אז ככה, כבר שלוש ומשהו שנים שאני בטיפול פסיכולוגי אצל אותה פסיכולוגית שמעולם לא ממש אהבתי, אני אפילו קורא לה האויבת. במשך כל הזמן הזה היא היתה אומרת לי שאני לא טראנסג׳נדר ושסתם נראה לי כי אני אוטיסט. התרגלתי לזה והייתי רגיל לשנוא אותה ולקחת בעירבון מוגבל כל מה שהיא אומרת. לאחרונה גיליתי שהיא המליצה לשני אוטיסטים להתחיל טיפול הורמונלי לשינוי מין והתמלאתי כעס, שכן היא אמרה לי שאוטיסטים לא יכולים לקבל הורמונים. כבר חצי שנה שאני חופר לה על השטחת חזה, כשרק הגעתי אליה הייתי מדבר על זה שבא לי לקחת הורמונים ובסוף ויתרתי על זה, כי קלטתי שזה לא עומד לקרות. עכשיו, הנה הבעיה: שבוע שעבר הלכתי אליה מלא בטחון עצמי והחלטתי שאני לא מפחד ממנה יותר ושלא אכפת לי לבכות, אמרתי לה שאני לא צריך אותה בשביל הניתוח ושאני יכול לעשות אותו לבד, כי זה ניתוח אסטטי. היא אמרה שהיא תחשוב על זה. המשך הבעיה: השבוע היייתי אצלה ואמרתי לה שוב שאני רוצה לקחת הורמונים, שבעבר ויתרתי על זה כי חשבתי שזה לא באמת משנה, אבל שנמאס לי כבר שכולם חושבים שאני בחורה או במקרה הטוב, שאני ילד בן 13, אמרתי לה שאני גבר, ושאני יודע שהורמונים לא יפתרו לי את כל הבעיות, אבל שבכל זאת בא לי לנסות, לפחות בעיה אחת זה יוריד ממני. הכנתי טבלה עם יתרונות וחסרונות. היא הסתכלה עלי ועל הטבלה ואמרה שהיא תשקול את זה! היא אמרה שהיא תשקול להמליץ שאני אקח הורמונים ושאנחנו עוד נדבר על זה הרבה. אני כל כך מפחד! עד שלשום, לא חשבתי שזה אי פעם יקרה, כבר מחקתי את האופציה הזו לגמרי ופתאום היא אומרת שזה אפשרי ושנבדקו את זה לעומק. פתאום אני מפחד, אני מפחד שהיא תגיד שאנחנו הולכים על זה, שאני אקבל את המרשם מהרופא, שאני אקח הורמונים. אני כל כך מפחד, בגיל 16 הייתי כל כך בטוח שזה מה שאני רוצה, אבל עכשיו אני כבר לא יודע. אני מפחד מכל השינויים ואני מפחד שאני אתחרט. הכי אני מפחד שאני אקח הורמונים ופתאום אבין שעשיתי את הטעות הכי גדולה של החיים שלי. מצד שני אני מפחד שאם אני אגיד לפסיכולוגית שאני מפחד, לעולם לא תהיה לי את האופציה בכלל. דרך אגב, אני יודע שהיא באמת תשקול את זה איתי כי היא נתנה לרופא שלי המלצה לשים אותי על חסמי אסטרוגן. זה ארוך ממש, אני יודע וזה די מדהים אם הצלחתם לקרוא עד לכאן. השאלה היא אם זה נורמלי שפתאום אני כל כך מפחד? האם זה אומר שאני לא באמת טראנס? שסתם השליתי את עצמי? מה הסיבה לזה?
  2. עדן241

    קצת קשה

    היי לכולם שמי עדן אני בת 13 קטינה ביחס להרבה פה ילדים לפני כ3 שנים הרגשתי אהבה לבת ובו זמנית גם לבן וכבר אז חיפשתי אתרים להבין מה אני..? היום אני יודעת אני בי גאה במהלך היום חברים שלי לכיתה דיברו על מה שהם ושאני סיפרתי שאני בי גאה כל הכיתה צחקה עלי אמרה לי דברים מעליבים כמו " לכי תזיני את אמא שלך" ... ועוד מילים שלא בא לי להגיד ורעשים של בנות עושות טוב הבנתם.. הרגשתי כלכך מובכת בחים שלי לא סיפרתי למישהו דבר כזה ... אני ממש מפחדת לספר להורים שלי על מה שאני היום ואפילו די חוששת לקבלת התגובות שלהם אני די מתבישת ליפרוק פה עדיין אני מפחדת ללכת לבית ספר בגלל מה שאמרתי :( אשמח לדעת עם יש ילדים שמזדהים איתי ואל תגידו לי את ילדה קטנה את לא יכולה להחליט עוד אז אני כן כי אני קובעת מראש מה אני ...
  3. הי. אני לא בטוחה ממש מה המצב שלי כרגע. אין לי באמת אל מה להיתלונן, אמרתי להרוים שלי שאני לסבית הם אמרו שהם אוהבים אותי כמו שאני ומקבלים אותי ואת הנטיה המנית שלי. הקבלה באה אם תני מאוד הגיוני, להישאר בארון עד שאני מסיימת תיכון. אחרי הכל אני בבית ספר (אולפנה) דתי ולא רוצה לסיים בלי תעודת בגרות בגלל הנטיות המניות שלי. הבעיה היא שאני חושבת שאני נכסנת לידכאון (דיכאון כליני) מלהיות בארון ומהחסור יכולת למצוא אהבה (במערכת יחסים רומנטית). זה הגיוני? יכול להיות שאני באמת נכנסת לדיכאון? אני מרגישה משוגעת, תקועה, כעוסת, עצובה ועוד כל כך הרבה רגשות שאני לא יודעת לתת להם שם. אז זה באמת אפשרות? אני באמת יכולה להיות בדיכאון? מה אפשר לעשות?
  4. אני כל כך פחדנית. זה משגע אותי, אבל זאת האמת. אף פעם לא ניהלתי מערכת יחסים אמיתית, כי לא הייתי מסוגלת להגיע לאנטימיות הזאת. ברחתי.  אז כל פעם שאני שומעת את המילה אהבה- אני חושבת על לב שבור. וכשמדברים איתי על נשיקות- אני חושבת על כל הגברים הדוחים שלא רציתי ולא ביקשתי, ואני רוצה לשכוח. ואני חושבת שתמיד הרגשתי שאני נמשכת לבנות. זה ישמע מגעיל ונוראי, אבל בראש שלי זה היה ככה- גברים זה קשר אמיתי, אובייקט שאפשר לפתח אליו רגשות. לא להמשך אליו, פשוט להקשר אליו. נשים זה שעשוע. זה פלרטוטים ומשיכה וריגוש. ואני בחורה. אני פנימיסטית בנפשי ורוחי. ואני שונאת גברים שתופסים ככה נשים.  המזל שלי שאף פעם לא הייתי צריכה להתמודד עם זה. ופתאום, עכשיו, פתאום זה הפך לאמיתי בשבילי, תוך שנייה. אבל אני לא רואה אותה כסתם מישהי יפה. אני חושבת עליה, והיא יפה, ומצחיקה, וחכמה. ואני רוצה להיות איתה. לתפוס אותה, ולנשק אותה. ולהיות איתה. שהיא תאהב אותי ואני אותה. ואני שונאת את זה. אני שונאת את זה, ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. אני פשוט לא מסוגלת לשאת במחשבה שאני אהיה בקשר עם בחורה. שאני אמלא את "תפקיד הבחור" בקשר. אני לא יכולה לסבול את המחשבה שאני אוהב אישה. אבל מה אני אעשה? כי זה לא יוצא לי מהראש. זה לא עוזב אותי הרצון הזה לתפוס אותה ולנשק אותה ושהיא תאהב אותי.  אני כל כך המומה מהרגשות האלה, אולי בגלל שהמון חברים שלי בקהילה הגאה. אני הולכת למצעדי הגאווה. אני במאבק על הזכויות. אני כל כך מפחדת להיות עם בחורה.  ואני לא יודעת מה לעשות.   
  5. אני רוצה לצאת מהארון לחברה הכי טובה שלי , היא תקבל אותי כמו שאני ואני יודע את זה , היא שאלה אותי פעם אם אני הומו והכחשתי , והיא אמרה שלא משנה לה מה אני היא מקבלת אותי , אבל עדיין הכחשתי , ועכשיו אני רוצה לצאת מולה , אבל למרות שאני יודע שהיא תקבל אותי אני עדיין מפחד לצאת .. מה לעשות ?
×