Jump to content

Search the Community

Showing results for tags 'מבולבלת'.



More search options

  • Search By Tags

    Type tags separated by commas.
  • Search By Author

Content Type


Calendars

There are no results to display.

Forums

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

Find results in...

Find results that contain...


Date Created

  • Start

    End


Last Updated

  • Start

    End


Filter by number of...

Joined

  • Start

    End


Group


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

Between and

Found 20 results

  1. אני הולכת לדבר על דברים לא קלים, אבל אני חייבת לציין קודם כל שאני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי אז אין צורך לדאוג. אני לא יודעת אם זה שאני מבולבלת על היותי ביסקסואלית זה בגלל שעברתי הטרדה בגיל 16 על ידי חבר מאוד טוב שלי באותה תקופה.. סבלתי מדיכאון אחר כתוצאה מזה, והרגשתי נורא מבולבלת ונגעלת ממגע של גברים.. אז חשבתי שאולי אני מעוניינת בבחורות. הייתה לי חברה אחר כך, והאמת לא נגעלתי מהמגע איתה ואפילו הרגשתי טוב. נפרדנו בגלל שהיא הפסיקה להתאהב בי. התאהבתי גם בבחורים אבל לא עשיתי עם זה דבר כי היה לי קשיים עם גברים תקופה ארוכה.. בגיל 19 הייתה לי שוב חברה והתנשקנו ושוב, לא הרגשתי מגעיל או נגעלתי. במשך הזמן היו לי גם בני זוג והמצב של ה"גועל" השתפר. מאז כבר שנים לא התאהבתי בבחורות, אבל תמיד יש לי פנטזיות על בחורות, ואני רואה את עצמי יוצאת עם בחורה. הטייפ שלי מאוד שונה שמדובר בבחורות או שמדובר בבחורים. כרגע אני לא יודעת מה אני רוצה, חוץ מעניין האופי והמראה, אבל אני לא סגורה אם אני מעדיפה לצאת עם בחור או בחורה. כרגע אני פשוט לא התאהבתי באף אחד, ויותר מזה, אני במצב כזה בחיים שלא יצא לי להכיר אנשים, ובעיקר אנשים מהקהילה הגאה, אז אני לא יכולה להגיד בוודאות שזה היה כתוצאה מהמשבר של ההטרדה וזה עבר, כי אני פשוט לא הכרתי בחורות שהן לא סטרייטיות או במערכת זוגית עם גבר חח אני מאוד רוצה להכיר בחורות, אבל אני גם לא רוצה לפגוע באף אחת כמובן. אבל יותר מזה, אני מאוד מבולבלת, ומנסה לטפל בעצמי. אני לא יודעת אם אני צריכה עזרה או ייעוץ, בעיקר רוצה לפרוק תודה שהקשבתם בכל מקרה:)
  2. בדרך כלל יודעים מאז שקטנים מהי המשיכה המינית שלך אני כל חיי אהבתי בנים ונמשכתי אליהם בשנה וחצי האחרונות אני פתאום מרגישה שאני מתחילה להימשך גם לבנות אוהבת להסתכל עליהן ולא רק זה כשהכרתי מישהי נחמדה בתור ידידה ממש נידלקתי עליה וחשבתי עליה במשך שבוע ואפילו דמיינתי שאנחנו מתנשקות גם כשראיתי סרט נדלקתי על השחקנית ולא הפסקתי לחשוב עליה ושאני ממש נמשכת אליה והלוואי והייתי איתה במציאות אני ממש מבולבלת גם במשחקים שאני משחקת יש אפליקציה שנקראת episode שזה סיפורים ואתה מחליט איך הסיפור ילך אני תמיד בוחרת בסיפור בין שתי האופציות שאני נמשכת לבנות ואז הדמות שלי עם בת. אני כן רוצה להתחתן עם בן ורוצה חבר בן לא בגלל שרוב האנשים ככה פשוט זה מה שאני מרגישה שאני רוצה אבל לא אכפת לי גם להיות עם בנות בשביל הכיף והחוויה שזה נראה לי מדהים וכן יש לי את המשיכה לבנות אבל לא מעבר לזה לחיות את החיים יחד וכו אני סופר מבולבלת ואני לא יודעת מה אני
  3. אז כמו שרשמתי פה אני בת 21, בארון, מול הסביבה לגמרי ומול עצמי לא ממש אבל גם לא עד הסוף בחוץ.. זה ממש בא לי בגלים, יש רגעים שאני ממש בטוחה בעצמי ויש רגעים שאני ממש מבולבלת ולא סגורה על עצמי.. אז ככה, היום הלכתי לראשונה למרכז גאה כלשהו, הייתה לי פגישה עם מדריכה שם. בגלל שפחדתי מלפגוש אנשים מוכרים באזור שקרוב אליי נסעתי למקום די רחוק ממני וחיכיתי לפגישה הזו מאוד, ראיתי את כל הסרטונים והתמונות באינטרנט, והמרכזים האלו היו נראים לי תמיד כמו מקום מושלם ושמח ומלא אנשים ומלא אנרגיות, במציאות המקום היה ריק ובמקום להרגיש יותר בטחון כמו שציפיתי, רק התערערתי.. המדריכה הייתה ממש חמודה וגם אני מבינה למה המקום היה ריק - הגעתי בבוקר, אבל זה היה כל כך רחוק מהציפיות שלי שהעובדות הרציונאליות האלו לא מונעות את האכזבה.. בכמה ימים האחרונים אני מרגישה שאני צריכה לפגוש את הקהילה כמו אוויר לנשימה. מכמה סיבות, דבר ראשון בחצי שנה האחרונה כל הנושא סביב השאלות לגבי האם אני לסבית פשוט לא עוזבות אותי 24/7, הרבה שנים היו לי שאלות שבאו והלכו בגלים, אבל בגלל שלא התאהבתי במישהי ספציפית (לא במודע לפחות) תמיד העדפתי להדחיק אותן ולשכנע את עצמי שאני קודם צריכה להתנסות עם גברים. אבל מאז השחרור משהו השתנה, הבועה התפוצצה, בא לי לתת לעצמי הזדמנות אמיתית לאהוב ואין לי את היכולת בכלל לתת תשומת לב מתאימה בשביל זה לגבר בגלל שבראש שלי אני במקום אחר לגמרי. סיבה שנייה היא שמאז שהמחשבות האלו מעסיקות אותי מאוד, אני מרגישה שאני מתרחקת מכל הקרובים אליי, ממש נסגרת וזה עצוב לי כי אני אוהבת אותם מאוד ואני יודעת שגם הם אותי ושאיכפת להם ממני, קשה לי להסתיר דברים, בטח שמעסיקים אותי כל כך. ואני יודעת שיקבלו אותי, בורכתי בסביבה תומכת, הפחד שלי הוא שזו מסוג הדברים שנראלי שמאוד קשה לקחת אחר כך חזרה אם אגלה שזה רק בלבול חולף ושלעולם לא יראו אותי אותו הדבר, לא מתוך שנאה או גועל, ממש לא, אלא מתוך חוסר הבנה של הסיטואציה.. דבר שלישי, חברה די רחוקה שידכה לי מישהו, בחור מקסים ואיכותי, ידיד טוב שלה, מן הסתם היא עשתה את זה מתוך כוונה טובה ואהבה ובגלל שהיא רוצה שיהיה לי טוב אבל זה כל כך מדגיש לי כמה הסביבה שלי לא מודעת בכלל לעולם הפנימי שלי, מרגישה שאני משקרת להם ובעיקר לעצמי. מיותר לציין שאני לא מוצאת בו שום עניין, יכול להיות שבזמן אחר או סיטואציה אחרת היינו מתאימים אבל אני כל כך שקועה בתהיות לגבי עצמי שאין לי בכלל מקום בשבילו, אני דואגת לענות לו לפחות פעם ביום כי הוא באמת בחור טוב ולא מגיע לו להפגע ממני רק בגלל שעוד אין לי בטחון בעצמי ומצד שני מרגיש לי חנוק, שאני משקרת לו ולי ולחברות שמתעניינות. אני לא יכולה להגיד לו כי הוא מן הסתם יספר לחברה הזו וכמו שרשמתי היא לא מאוד קרובה ועוד יש לי דרך ארוכה עד שאהיה מוכנה לצאת מהארון מול המעגל הזה. ודבר אחרון - לפני כמה ימים ברגע של בטחון חזק ואומץ שלא ברור מאיפה הגיע שלחתי לחברה הכי טובה שלי שאני חייבת לדבר איתה שבוע הבא. זה היה אחרי שיחה ממש טובה עם הקו "יש עם מי לדבר"(היה מדהים - ממליצה ממש!). ופתאום הרגשתי כמה זה עשה לי טוב לשתף ולדבר על זה עם מישהו וכמה חסר לי להתייעץ עם החברות הקרובות. ועכשיו פתאום אני שוב מעורערת ולא יודעת מה לעשות, ואם אחליט לדחות את זה אז מה להגיד לה כשנפגש, למה היה לי כל כך דחוף? אני יודעת שזה ממש ארוך אבל ממש אשמח לדעות, עצות, סיפורים שלכן וכד'.
  4. אני חושבת שאני ביסקסואלית. אני נמנעת לשתף חברות כי הן לא חברות אמיתיות ואני לא סומכת עליהן. אני גם לא משתפת את ההורים, לא בגלל שהם חלילה הומופובים או לא כל כך מחבבים את הקהילה, אבל אני לא רוצה להפתיע אותם מבלי שאני לגמרי בטוחה בעצמי. הורדתי אפליקציות הכרויות של הקהילה כדי לנסות ולדבר עם אנשים שמבינים ואולי יעזרו לי להבין את עצמי אבל מעט זמן אחרי שפתחתי את המשתמשים מחקתי אותם מחרדה שאולי מישהו שמכיר אותי ימצא את הפרופיל (פחד אירציונלי, אני יודעת). יש לי את מספר הטלפון של קו ההקשב של האגודה למען הלהט״ב שמור לי בטלפון על שם מזויף, אבל עבר זמן מאז ולא עזרתי אומץ להתקשר. אני כבר די נואשת ואין לי רעיון אחר מאשר לכתוב כאן. אני בטוח נשמעת בכיינית ודרמטית, זאת אומרת, אני כולה ביסקסואלית (כנראה), אבל אני מרגישה בודדה ואני לא יודעת איך להתמודד עם הרגשות והמחשבות על בנות שמציפים אותי. אני לא בן אדם פתוח שמשתף ברגשות שלו ובדברים שעוברים עליו ובהתחלה חשבתי שאני מסוגלת לשמור את זה אצלי עד שאבין בעצמי מה אני רוצה ולמי אני נמשכת, אבל ככל שעובר הזמן ככה יותר קשה לי להחזיק את זה בפנים. הייתי שמחה לדבר ולהכיר פה חברים, ואולי על הדרך להבין את עצמי. תודה למי שלקח את הזמן לקרוא את זה.
  5. אוקיי אז בזמן האחרון התחלתי לפקפק במיניות שלי (אני בת) והיו לי כבר קטעים עם בנים ונמשכתי לכמה מהם אבל...בזמן האחרון דמיינתי הרבה אותי ונשים מתנשקות, במיוחד אני וחברה טובה שלי ואני לא בטוחה אם זה סתם פסיכולוגי או שזאת היא כי... יש רגעים שהיא הכל! אני חושבת עליה ואני לא מצליחה שלא לחייך והמחשבה על לנשק אותה מעבירה לי זרמים בגוף והיא יפה ומושלמת והחיוך שלה! ואני לא מצליחה להפסיק לצחוק רק מלחשוב על זה. אבל יש רגעים שאין לי כלום אליה גם כשאני חושבת עליה, כאילו אני תמיד אוהבת אותה היא חברה טובה שלי אבל בחיים שלי לא הייתי מאוהבת ואני לא יודעת אם זה סתם המוח שלי מחרפן אותי או שאני באמת אוהבת אותה. ואז יש את הבעיה הכי ענקית,היא הטרו ואני...אני לא יודעת מה בכלל לעשות עם זה הכל מבובלבל לי כי בתכלס אני לא בטוחה אם אני מאוהבת בה אבל המחשבה שהיא לא אוהבת אותי מכאיבה לי ומה אם אני כן אוהבת אותה אבל היא לא אז מה? כי אני לא רוצה להרוס את החברות ואני פשוט משתגעת. בהתחלה כשהכרנו לא היה את הקליק הזה שהיה לי עם חברים/ות טובים אחרים ואז יום אחד דיברתי עם ידיד שלי (הוא בי) וסיפרתי לו שאני לא בטוחה במיניות שלי כי שמרתי את זה המון זמן וקלטתי שחשבתי עליה הרבה ומאז אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה ועליה וזה נשמע כאילו זה רציני אבל זה לא וזה מה שמחרפן אותי זה קרה לפני כמה ימים אבל אני בן אדם שלא אוהב שלוקח לי שנתים להבין דברים ואני שונאת להיות מבולבלת מזה ואני משתגעת אז הצילו.
  6. Guest

    בת 15

    יש לי חברה הכי טובה הכרתי אותה לפני שנה וחצי בערך אנחנו יודעות הכל אחת על השניה והתוודינו אחת מול השניה שאנחנו מרגישות שאולי אנחנו ביסקסואליות בנוסף היא אמרה לי שיוצא לה הרבה להתרגש מתמונות של בנות יפות באינסטגרם וכאלה (לי זה לא קרה) היה לי יחסים אם בנים ואפילו בתקופה הזאת נראה לי שיש לי קראש אל מישהו אבל בכול זאת אני חושבת שיש לי רגשות אליה היא כזאת יפה ...(לא בהכרח מיניות ,וזה קורה לי רק איתה) ואני מרגישה ומפנטזת על נשיקה איתה,היא כול הזמן נשכבת אלי נותנת לי נשיקות בלכי ונצמדת לי לפנים סתם ככה.. ,אני מתביישת אבל אני כן מחכה לרגעים האלה ,בימים האחרונים זה ממש התגבר וכול נגיעה הכי קטנה אני מתרגשת ( אתמול הינו במסיבה וכול המסיבה רק חכיתי לסופה , אבא של חברה לקח את כולנו וחכיתי כבר לנסיעה שאני ישים עליה תראש ,וזה באמת קרה שמתי עליה תראש והיא ליטפה אותי הייתי בעננים...) היא כן "נותנת לי רמזים" אבל אני נורא מפחדת מזה חשבתי אולי למצוא רגע שאנחנו לבד ופשוט לנשק אותה ( לפי איך שהיא מתנהגת זה נראה ההדי בערך) אני כבר לא יודעת מה לעשות אשמח שתעזרו לי ותכוונו אותי
  7. היי , קוראים לי שיר בת 20 ואשמח להכיר חברים וחברות מאיזור חיפה .
  8. אני לא יודעת אם אני רוצה להיות עם גברים או עם נשים אני נדלקתי על כמה בנות אבל אני גם התאהבתי במישהי וגם התאהבתי בבנים ונדלקתי על בנים בנות מדליקות אותי ואותו דבר בנים אני בתולה אבל היו נגיעות ודברים אחרים אני לא יודעת מה אני מה אני עושה? (לא היה לי שוםדבר מיני עם בנות) אני ראיתי סרטים שהיו קטעים עירום אצל הבנות בת 15
  9. אני מרגישה מבולבלת,אני לא יודעת אם אני נמשכת לבנים בכלל או לבנות בכלל,אבל אני מרגישה שאני כן יכולה להיות במערכת יחסים עם בת בהרבה יותר עם בן,אפילו עם בן כמעט ולא,אבלאני לא שוללת את האפשרות.בכל מקרה,אני מרגישה שאני יכולה לפתח מערכת יחסים עם בת אבל אני עדיין לא יודעת ולא בטוחה,מה לעשות?
  10. אז ככה, אני בת 16 וחצי וכבר לא מעט זמן אני מרגישה משהו לחברה הכי טובה שלי.. היא יצאה מהארון בפניי בתור בי לפני חצי שנה בערך ולא ממש הגבתי לה על זה.. העדפתי להעביר נושא שיחה, אולי כי פחדתי שהיא תדע שגם אני אולי. בקיצור, תמיד כשאנחנו ביחד אז ממש כיף לי איתה בתור חברה טובה אבל לפעמים אני חושבת שאני מרגישה משהו מעבר, ופשוט באלי לנשק אותה ולהיות הכי קרובה אליה. אני חושבת עליה הרבה וכשאנחנו לא ביחד אני מתגעגעת אליה, וזה מוציא אותי מדעתי. היו לי בעבר קטעים עם בנים אבל בחיים לא התאהבתי במישהו וגם כשהתנשקתי איתם, לא הרגשתי כלום וזה אפילו טיפה הגעיל אותי.. בנוסף, היא תמיד אומרת לי שהיא מאוהבת בי ושאני הכי חשובה לה בעולם וזה כל כך מבלבל אותי כי היא גם אומרת שאני כמו אחות בשבילה.. אם רק היה לי את האומץ להגיד לה את מה שאני מרגישה .. אבל זה לא יקרה כי הפחד מדחייה חזק ממני, כי אם היא תתרחק, אני לא אסלח לעצמי, ומצד שני, אולי זה רק משהו חולף ואם אני אתעלם זה יעבור?
  11. אני מבולבלת... בערך... אני מבינה את עצמי, ומצד שני לא מבינה את עצמי יותר מאי פעם... אני אתחיל מההתחלה- לפני כמעט שנתיים הבנתי שאני א-מינית, אני מתעסקת בזה ברמות שונות בשלבים שונים, אבל כאן נגמר החלק של ה"אני מבינה את עצמי"... מהרגע שהבנתי שאני א-מינית, גם התחלתי לנסות להבין מה הנטייה הרומנטית שלי (למי שלא יודע... כן, לפעמים נטייה מינית ונטייה רומנטית הן לא זהות לחלוטין) אני כבר תהיתי בנוגע לכל כך הרבה הגדרות- א-רומנטית, פאן-רומנטית, QUOIרומנטית (כבר אסביר), דמי-פאן-רומנטית, דמי-הומו-רומנטית.............. וזה לא שדברים באמת השתנו בזמן הזה, למען האמת דברים נשארו דיי אותו הדבר, אבל הזמן ממש לא עוזר לי לפענח מה אני מרגישה... אני אמנם בטוחה לגמרי שלא הרגשתי משיכה מינית בחיים, אבל אני ממש לא בטוחה לגבי משיכה רומנטית. הדבר היחיד שאני חושבת שאני יודעת הוא שאני על הספקטרום הא-רומנטי... אף פעם לא הרגשתי משהו שגרם לי להיות בטוחה שהתאהבתי, שום דבר שגרם לי לרצות משהו רומנטי באופן מובהק עם מישהו או מישהי... אבל מבין החברות שלי, יש שתיים שרציתי להיות יותר קרובה אליהן, רציתי להיות איתן יותר, להכיר אותן יותר לעומק, לדבר שעות על גבי שעות או סתם להתכרבל מול הטלוויזיה, וסוגשל אפשר להגיד שיותר אכפת לי מהן (זה לא בדיוק הניסוח הנכון אבל אני לא מוצאת משהו מתאים)... ומצד שני, כל מחשבה על משהו רומנטי באמת, לא באה בחשבון ולא נמצאת בין הרצונות האלה. קשה להסביר את התחושה, ואני הרבה פעמים מוצאת את עצמי חושבת האם זה פשוט שאני רוצה "super intense friendship" או "relationship"... ממש לא מפריע לי שזה "רק" חברות, אבל אני אף פעם לא הצלחתי להבין מה אני מרגישה ומה אני רוצה. וזו דיי ההגדרה של quoiרומנטית, אבל זה אף פעם לא הרגיש לי נכון להגדיר את עצמי באופן תמידי כ"מבולבלת ואין לי שמץ מה אני תכלס מרגישה" האינסטינקט הראשוני שלי היה להגיד שאני א-רומנטית, מה שגורם לי לתהות המון... אם המחשבות ש"אולי אני בעצם רוצה מערכת יחסים" אולי באות בכלל מכל הדברים השליליים שקראתי, ש"א-רומנטיות זה הדחקה של הרגש האמתי" וכל זה, ומפחד להישאר לבד כל החיים... ומה שאולי קורה זה שאני מדחיקה את זה שאני א-רומנטית? ומנסה בכוח למצוא "התאהבות"? ומצד שני, אני מתחברת יותר בקלות לשירים (girls like girls - hayley kiyoko) ולקו עלילה (בסדרות) שמתעסקים ביחסים בין 2 נשים מאשר יחסים סטרייטים. כל מערכת יחסים אינטימית במדיה (לא משנה מה המגדר של המשתתפים.ות) נמאסת עליי נורא מהר, כי זה תמיד נהיה מיני נורא מהר (ובתור א-מינית זה מתסכל ומעצבן ומשעמם וחסר פואנטה)... אבל כשמדובר בשתי נשים, פחות קשה לי להתחבר לזה, ויש פעמים שאני אפילו שמחה שזה שם... תמיד חשבתי שזה בגלל שאני מתחברת לשוני של הדמויות משאר החברה (שוני שמבוסס על נטייה מינית), וכי מערכת יחסים בין 2 נשים היא לא לעוסה במדיה כמו בין גבר ואישה (הסיבות האלה בטוח נכונות בלי קשר להמשך). אבל אני לא יכולה שלא לתהות- האם זה קשור לזה שאני לא א-רומנטית, אלא דמי-פאן-רומנטית או דמי-הומו-רומנטית? בקיצור, אם השנתיים האלה עשו משהו זה רק לבלבל אותי יותר. תקופה דיי ארוכה ניסיתי לתת לזמן לעשות את שלו, אבל כל מה שיצא זה שאני מתוסכלת לגמרי... :/ אני בעיקר מנסה להבין, ואין לי מושג איך, האם אני מדחיקה את זה שאני א-רומנטית (ומנסה בכוח למצוא למה אני לא), או שאני באמת לא לגמרי מבינה את הרגשות שלי וכן מסתתר בהם משהו רומנטי... כשאני קוראת דברים שא-רומנטים אחרים כתבו אני מזדהה בד"כ, ועדיין שנייה אחר כך חוזרת לאותה ההתלבטות...
  12. היי אני ל' אני לוחמת בקרקל בנח"ל, חתמתי על דח"ש עשיתי שנת שירות בנוער העובד והלומד וכו... לפני כמה חודשים היה לנו סמינר צבאי ראשון ושם הבנתי שאני לא יכולה להפסיק לחשוב על מישהי מהשכבת גרעינים שלי.. לפני כמה ימים הגיע הסמינר הצבאי השני שלנו ובו סיפרתי לה מה אני מרגישה כלפיה, אנחנו חברות ממש טובות עוד מהשנת שירות (היא הייתה בקשר ממש טוב עם הגרעין שלי וביקרה אותנו המון) בגלל שהיא לא רוצה להרוס את הקשר שלנו ובטענה שהיא גרועה במערכות יחסים היא הציעה שהקשר שלנו ימשיך בחברות ולא בקשר רומנטי אני הבנתי אותה ואמרתי לה שאני עדיין אמשיך לאהוב אותה והיא קיבלה את זה! הסיבה שאני כותבת את כל זה בגלל שאני לא יודעת איך אני ממשיכה מכאן הלאה עם קשרים רומנטיים ועם היציאה מהארון שלא הרבה אנשים בחיים שלי יודעים עלייה (לא הרבתי לספר להרבה אנשים גם בגלל שאני עדיין מבולבלת וגם כי זה ממש קשה) אני גם לא ממש מצליחה להפסיק לחשוב עליה, אני מניחה שכשאני אכיר מישהי אחרת אני אצליח להתגבר אבל מעניין אותי לדעת איך מתמודדים עם יציאה מהארון בכל צורותיה (הורים, חברים, האני הפנימי שלי) וגם איך באמת מוצאים אהבה כשצריך להתגבר על אהבה חזקה אחרת... אשמח אם תגיבו לי מתישהו ותתנו לי עצות. תודה רבה :)
  13. היי אז ככה אני מאוד מבולבלת לגבי הנטייה המינית שלי:/ מצד אחד יש לי סלידה ממיניות עם גבר וגם עם אישה אני לא ממש רוצה להגיע למין אלא סתם להיות ביחיסים של אהבה רומנטיות אולי אבל בטח שלא מין ולכן אני חושבת שאולי אני א-מינית ומצד שני אין לי בכלל הרבה נסיון לא עם גברים ולא עם נשים ואני קצת מחפשת איזה בת להתנסות איתה (אויש זה נשמע זוועה...) ולפעמים אני גם חושבת שאולי אם אני פשוטהימצא את הגבר הנכון אני כן יהנה ממנו לפעמים באלי לקחת איזה גבר חתיך או בחורה ולהתנשק רק בשביל לראות אם זה עושה לי משהו....אני כלכך מבולבלת בין אהבה למיניות שזה בכלל עושה את כל הנושא קשה יותר ולא יודעת איך לפתור את כל זה...אם יש למישהי/הוא עצה או רעיון כלשהוא אשמח מאווווווד:) תודה לכולם:))))
  14. היי, טוב היום הצטרפתי לאיגי. זה לא שעד עכשיו לא הרגשתי מבולבלת. הרגשתי. השלוש שנים האחרונות האני מרגישה מבולבלת. אני רואה בנות יפות בכיתה שלי ובשכבה שלי ובמסגרת של אחרי הלימודים, ואני חושבת שהן...יפות. הן לא מושכות אותי בטירוף, אבל הן יפות ונראות טוב בעיני ואני חושבת שאם אחת מהן תהייה לסבית ואני אוהב אותה... זה לא יפריע לי. זה לא מפריע לי לחשוב שהנשיקה הראשונה שלי תהיה עם בת. כשאני רואה אמנות של לסביות, גם אם הן רק מתנשקות, אני מרגישה שזה מוכר לי. אני נדלקת מהציורים הגסים. אבל עד עכשיו נמשכתי רק לבנים. ומי שאני דלוקה עליו עכשיו (כבר שנתיים וחצי) הוא בן. אני דו- מינית? יש לי חברה טובה שהיא פאן. היא לא מושכת אותי ככה אבל אני מרגישה מחוברת אליה וקצת מבינה את מה שהיא הרגישה. יש לי חברה טובה לסבית. כשאני לידה אני מרגישה שיש בינינו קירבה, לא של אהבה, של אותו רגש. של אותו תהליך. אני יודעת שעם אני אצא מהארון החברים שלי יקבלו אותי. אני מנחשת שגם ההורים שלי. וגם סבים שלי מצד אבא. אבל סבים שלי מצד אמא הם דתיים. לא שמרניים מאוד... אבל, מה אני אעשה עם הם לא יקבלו אותי? הם המשפחה שלי :| ומה אם אני לא באמת דו מינית? מה אם אלו סתם הורמונים של גיל ההתבגרות ואני באמת מבולבלת כמו שאומרים? מה אם אני סתם עושה סצנות ובסוף כולם יסתכלו עלי במבט מוזר? באתי לכאן כדי לקבל תמיכה, עזרה, יד תומכת,. אני מקווה לקבל את זה. תודה למי שיענה לי ולי שמבין את מצבי...
  15. שלום לכולם!!!!! קוראים לי קשת (שם בדוי) אני בת 14 יש לי 2 אקסים ואקסית אני חושבת שאני פאנסקסואלית אבל העניין הוא אני חושבת שיש לי העדפה לבנות אז זאת אומרת שאני פאנסקסואלית עם העדפה לבנות??? יש דבר כזה בכלל???? יש לזה שם???????????? מה זה בכלל?????????????? העניין הוא שאני לא רוצה להכניס את עצמי להגדרות ותוויות, ובלי כוונה זה מה שאני עושה כל הזמן.... אני גם חושבת שאני אולי פאנרומנטית הטרוסקסואלית ואם אני כן, אז מה אעשה? לדוגמה, אם אני יהיה עם מישהי, והיא תרצה לשכב איתי (בגיל יותר מאוחר) מה אעשה??? או שאתאהב במישהי והיא תתאהב בי, אבל אני ארצה מישהו שאוכל להמשך אליו גם מינית? וגם אני מפחדת לבלבל את כל הסביבה שלי (ואותי...) גם ככה כשאני אומרת להם ״פאן״ הרבה לא מבינים מה אני רוצה להם מהחיים וגם.... הדבר שתמיד חששתי ממנו... ש.... יש לי הרבה חברים מהקהילה.... ואולי.... אולי אני פשוט מושפעת מהם? אולי אני פשוט בת הטרוסקסואלית? אןלי אני סתם משגעת את עצמי? אוי אמאלה I'M COMPLETE MEss (מהפאנגירלס בהגזמה) לול
  16. אוקיי אז ככה. אני בת 16 ובזמן האחרון אני מתחילה לפתח רגשות כלפי החברה הכי טובה שלי. היא יצאה בפני כביסקסואל אבל כשהיא יצאה בפני הייתי ממש מבולבלת אז לא התייחסתי לזה, המשכתי את השיחה כרגיל.. אני חושבת שזה בעיקר כי פחדתי מהתגובה שלה אם היא הייתה יודעת שגם אני. אולי. לא יודעת. בכל אופן, היא החברה הכי טובה שלי והיא תמיד אומרת לי שהיא אוהבת אותי ושאני ממש חשובה לה. אני לא יודעת אם מה שאני מרגישה אליה זה רק בקטע חברי או מעבר. בזמן האחרון אני לא מפסיקה לחשוב עליה, לא מצליחה לישון בלילות, וכשכן נרדמת בסופו של דבר, חולמת עלינו בתור זוג. אני כל כך מפחדת לאבד אותה כי היא הדבר הכי חשוב לי בעולם ואני אעשה הכל בשבילה. בחיים לא היה לי חבר אבל היו לי קטעים עם בנים ואף פעם זה לא הרגיש לי נכון, לא הרגיש לי נכון להתנשק עם אף אחד מהם. זה פשוט כל כך שונה כשאני איתה, אני רק רוצה לנשק אותה וכל פעם שהיא מדברת עם מישהו או מישהי הקנאה הורגת אותי. חשבתי על זה שאולי אנתק איתה קשר כי אני לא מסוגלת יותר להסתכל עליה. ואם אני אגיד לה זה יהרוס הכל אבל אני לא רוצה להסתכן בכך שהיא לא תרגיש אותו הדבר ואאבד אותה. אני לא יודעת מה לעשות יותר
  17. כבר הרבה זמן שאני מציצה אם יש סיפור דומה למה שאני עוברת. החלטתי לשתף כאן מה שעובר עליי, בתקווה שלא תשפטו יותר מדי אז הכל התחיל ביום של שעמום ... פרידה לא נעימה מהחבר והנה אני מוצאת עצמי מחפשת קצת עניין אחר להתעניין בו. בנות.. בנות משכו אותי מאז ומתמיד אך לראשונה מחליטה לעשות מין צעד משוגע שכזה. לא חולפת שנייה ואני רשומה לטינדר ... ולא, לא על מנת לחפש חתן. אלא כדי לחפש בחורה שתעשה לי סדר במיניות. או סדר בראש. או שפשוט הרעיון שאדבר עם מישהי סתם הדליק אותי. האש הזו שבערה בי וודאי הייתה נכבית אילו לא הייתי נופלת על זו. בדיוק האחת שהצליחה למשוך אותי מכל בחינה אפשרית. אינטילגנטית, יפייפיה, דתלש"ית וצינית להחריד. פשוט אהבתי את כל המכלול הזה. למרות שהייתה טיפוס בעייתי. מין חתולת רחוב כזו... זו, רצתה להיפגש. ואני? אני קיבלתי רגליים קרות. מבחינתי מפגש אומר לקחת צעד קדימה . הוהו איזה צעד- להכריז בפני עצמי שאני לא רק חושבת שאני נמשכת לבנות. אני אשכרה אוהבת בנות. לא קל להיות זוג בנות במדינת ישראל הקטנה.. ואיך המשפחה תגיב ? האם אני בכלל רואה את עצמי מתחתנת עם אישה ? בעוד שראשי רץ לכל כך הרבה כיוונים היא ממתינה לתשובה. החלטתי שלא. אין שום מצב. עזבו אתכם שהעניינים התגלגלו ומצאתי עצמי מתחת למקום שעל פי השיחות שלנו שיערתי שזה ביתה. וכשזה קרה היא פתאום נעלמה... אם הצלחתם לעקוב עד כאן- שאפו. עברו 7 חודשים ואני במקום אחר לגמרי. בדרך עברתי לא מעט- החלטתי ללכת על כל הקופה, דיברתי עם בחורה אחרת שמצאה חן בעייני ונפגשנו. פעם ראשונה, שנייה שלישית. התנשקנו והתמזמזנו . לא אשקר שאהבתי את זה אבל כשהתחילו הדיבורים מה הלאה הבנתי אני משחקת בה על מנת להבין מה קורה בלב שלי. והיא נשבתה בקסמיי , עד עכשיו לא ברורה לי בדיוק הסיבה... לפתע חזרה הבחורה מהעבר... הלב שלי נפל . החוסר וודאות שלה גורם לי להרגיש כאילו אני בירידה חדה ברכבת הרים.. שהלב נופל ואיתו גם התחתונים. חלף הזמן ויש לי כעת חבר. מסוג בני הזוג שמרגישים שזהו זה . אין צורך להמשיך ולחפש.. הוא לא יודע על אותה בחורה שנתקעה בראשי ואני מדחיקה כל קשר אלייה אך בזמן האחרון לא מצליחה להתנתק מהמחשבות כיוון שלא ביקרה בוואטסאפ מעל חודשיים. אני רק רוצה לשמוע אותה ואין לי דרך לאתר אותה- אפילו את שם משפחתה אני לא יודעת. רק כמה פרטים יבשים על מקומות שהיא אוהבת ותמונה שלה. לא ברור לי למה הרצון להרס העצמי הזה? הרי כל כך טוב לי עם החבר, ובכל מקרה, גם אם תענה.. לאן זה ילך בכלל?. אני מרגישה בוגדנית כל כך... שראשי ומחשבותיי לא נמצאים בבן זוג שלי שאני כל כך אוהבת. מה אומרים...
  18. היי, מפרסמת בשביל חברה ״אני החלטתי לכתוב ולשאול כי הנושא הזה מעיק עליי כבר תקופה ארוכה ואני מרגישה שזה פוגע לי בזוגיות עם חבר שלי. אני בת 23, יש לי חבר כבר 3 שנים, מאז שהתחלנו לשכב הרגשתי כאבים וחוסר נעימות וזה גרם לי להרתע מסקס ״ באותה תקופה התחלתי לערער את עצמי בנוגע לנטיות המיניות שלי . התחלתי לוודא מול עצמי שאני באמת סטרייטית או לא, וככל שהתעמקתי בזה יותר ויותר התחלתי לפקפק בעצמי יש לציין שכל החיים אהבתי רק בנים, אני מאוהבת מאוד בחבר שלי ועד שהתחלנו לשכב הכל בקטע הזה היה מדהים מאז שהתחלתי לערער בעצמי אני רואה את עצמי יותר ויותר מסתכלת על בנות ומנסה לבחון אותן ( אני מרגישה מאוד שבאיזה שהוא מקום אני משפיעה על עצמי פסיכולוגית) יש לציין , אני לא רואה את עצמי מנהלת זוגיות עם אישה או עושה משהו פיזי איתה מעבר לנשיקות מאותה תקופה אני מרגישה שכל פעם שאני ליד חברות שלי (אם הן בבגד ים, מתיישבות עליי או לפעמים סתם ככה) יש לי רטיבות במפשעה ( ויש כמה בנות ספציפיות שזה חזק יותר לידן) לעומת זאת, שאני עם חבר שלי , עד שאנחנו לא נמצאים באקט מיני מתקדם אני לא מרגישה רטובה העובדה הזאת (שאני לא יודעת אם זה נהיה משהו פסיכולוגי או לא) המשיכה להלחיץ אותי ועכשיו כל פעם שאני ליד חבר שלי אני לחוצה יותר מהעניין ולפי דעתי בצורה הזאת רק מחמירה את העניין בנוסף מאז, התחלתי לחשוב על עצמי מתנשקת עם בנות וזה לא הגעיל אותי, אבל המחשבה של משהו מעבר לנשיקה כן הגעילה אותי כל יום אני רק אוכלת סרטים ולא מבינה אם אני בי או סטרייטית, לא מבינה אם זה שאני נרטבת ליד נוכחות בנות אבל לא רוצה להיות איתן באיזשהו אקט מיני הופך את זה שאני נמשכת אליהן יש לציין שאני מאוד נהנת מהסקס עם חבר שלי, מאוד אוהבת אותו אבל הדבר היחיד זה שאני לא אוטומטית רטובה לידו כמו שאני ליד בנות האם זה קרה למישהי מכן? האם מישהו יודע על מה זה יכול להעיד ? מבקשת מכם עזרה , כלשהי, כי הנושא הזה משפיע על היום יום שלי, על הזוגיות שלי וגורם לי ללחץ רב ״ תודה מראש לעונים
  19. אז ככה אני צריכה התייעצות, כבר המון זמן זה יושב לי על הראש העיניין הזה. האם אני לסבית ? שאלו אותי כל כך הרבה פעמים, שערערו אותי לגמרי. תמיד אני מסתכלת על בנות יותר מבנים. תמיד אומרים שנשיקות זה דבר ממכר וכיף שעושים בגלל שעושים את זה עם בן אדם שאתה אוהב. אז התנשקתי עם מישהו שממש אהבתי כביכול, ולא הבנתי למה אני זוכרת את זה כחוויה רעה כי הוא גבר או כי הוא מנשק גרוע. והיה עוד בחור אחד שלא אהבתי אבל גם לא הבנתי למה זה היה נורא ככ. אמרו לי שאני מתלבשת כמו לסבית (איך לסביות מתלבשות?) אז פתחתי אינטרנט ורוב הבגדים שאהבתי לבשו לסביות. אני לא יודעת מה אני. ואני כלכך מפחדת שאני לסבית כי אבא שלי דתי וחברים מהבצפר שלי הומופובים ואני לא רוצה לאבד הכל. מה אתם חושבים? תודה לעונים וסליחה על החפירה
  20. היי.. אז אני הכרתי מישהי לפני שנה וידיד שלי הכיר לי אותה והיא הייתה כזאת חמודה וגם עכשיו... ואחרי זה אני פשוט התחלתי להתאהב בה כי הכרתי אותה טוב יותר. אחרי כמה חודשים היא הפסיקה לדבר איתי ואמי לא ידעתי בדיוק למה ואיזשהו פוסט אנונימי החזיר את הקשר שלנו. חזרנו לדבר כמו תמיד ודברנו כל כל אבל מלא . אחרי חודש שאלתי אותה למה היא הפסיקה לדבר איתי והיא אמרה שהיא לא זוכרת.. התחלתי להתאהב בה יותר ויותר עם הזמן וכבר לא יכולתי לעמוד בזה תמיד חשבתי עלייה כל הזמן רציתי חיבוק מימנה נשיקה להיות איתה פשוט תמיד!.. לפני שבועיים סיפרתי לה על הרגשות שלי כלפייה והיא קיבלה אותי והיא בעצמה אמרה לי שהיא הרגישה אליי משהו ושבגלל זה היא הפסיקה לדבר איתי כי היא ממש פחדה שאני יפגע בה אט שלא אקבל אותה. היא התחילה לשאול אותי שאלות כמו אם הייתי רוצה להיות איתה ביחד ועוד.. ואחרי יומיים פשוט חשבתי על זה ודיברתי איתה על זה שוב .והבנתי שהיא בעצם לא אוהבת אותי ... זה פגע בי מאוד.. אחרי שעה בערך היא אומרת לי שזה יכול להיות שהיא מתחילה שוב לפתח אליי רגשות ושתמיד כשהיא מדברת איתי יש לה רעידות בכל הגוף ולא בגלל הקור שאני תמיד מעלה לה את המצב רוח שלה כשרע לה.. ואני םשוט מאז חושבת עליה הרבה יותר ואני פשוט משתגעת ככה ואני מבולבלת לא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך עם כל זה אני לא מפסיה לחשוב עליה בכלל והיא פשוט לפעמים מבלבלת אותי עם כל זה.... ואני אוהבת אותה :/
×