Jump to content

Search the Community

Showing results for tags 'דיכאון'.



More search options

  • Search By Tags

    Type tags separated by commas.
  • Search By Author

Content Type


Calendars

There are no results to display.

Forums

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

Find results in...

Find results that contain...


Date Created

  • Start

    End


Last Updated

  • Start

    End


Filter by number of...

Joined

  • Start

    End


Group


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

Between and

Found 5 results

  1. היי לכולם יש לי אח שקטן ממני בשנתיים, יש לנו חיבור ממש טוב ואני אוהבת אותו בלי סוף. יום אחד שמעתי בכי ומלמולים מהחדר שלו, נכנסתי וראיתי אותו בוכה ואומר שנמאס לו ושהוא רוצה למות ושאלוהים לא אוהב אותו. ניסיתי לחשוב מה עובר עליו וחשדתי בזה שהוא אולי הומו או משהו כזה. אחרי כ20 דקות שהוא יושב ובוכה ואני מבקשת ממנו שיקום ושנדבר הוא קם ומנסה להתחיל לדבר איתי, אמרתי לו שאני איתו ואני תומכת בו לא משנה מה הוא יגיד והוא אמר לי את זה, מיה. אני נמשך לגברים ולא לנשים, ניסיתי להתאבד 4 פעמים, אני חותך, אני מאוהב בחבר הכי טוב שלי והוא בכלל הומופוב ,אני בחיים לא אקים משפחה ובחיים לא אצא מהארון, אני מגיל 13 כבר יודע שאני הומו .הומו אחרי כל זה אני מחבקת אותו ואומרת שאני אוהבת אותו לא משנה מה ואני אתמוך בו כל החיים ואמרתי לו שאתה צריך להיות אתה ולהיות אמיתי עם עצמך. 1.כל זה קרה לפני כחודש וקצת ומאז לא דיברנו על זה, הוא מתנהג רגיל בבית תמיד צוחק ומצחיק אבל אני שמה לב לחתכים חדשים בידיים ואני פשוט שותקת. אני לא מצליחה לחשוב איך לפתח איתו שיחה על זה. ואני רוצה שזה יהיה בינינו נורמלי לדבר על כל מה שהוא מרגיש אבל זה קשה כי הוא אחד שמסתגר בתוך עצמו ולא מראה מה שעובר עליו כלפי חוץ. איך אוכל להתחיל לדבר איתו על זה ושהוא באמת ירגיש פתוח? 2. המשפחה שלנו מאוד שמרנית והומופובית לצערנו. כל מפגש משפחתי מישהו מתחיל לצחוק על הקהילה וקורא להם "חולים" ואני רואה את אחי יושב שם ומסתכל על הרצפה ונחנק בתוך עצמו ופשוט הולך למקום אחר. קשה לי לראות את זה ואני יודעת שיהיה לו ממש קשה לצאת מהארון מולם ואני בספק אם יקבלו אותו. והמשפחה המצומצמת אפילו יותר קשה. הם דתיים קשים שחזרו בתשובה והם פשוט מכריחים אותנו לעשות דברים (כמובן שאנחנו לא מסכימים למה זלא מתאים לנו) אבל אני פשוט חושבת כאילו איך הוא יצא מהארון ובאיזה שלב ואיך המשפחה תקבל את זה אם בכלל. אשמח שתעזרו לי ותענו לי איך אצליח לפתח איתו שיחה ואיך בשלב מסויים הוא יצא מהארון וכמובן איך אוכל לומר את המילים הנכונות ולעשות את הדברים הנכונים כדי לעזור לו. תודה מראש.
  2. היי אני חושב שאני צריך פסיכולוג של טרנסים מישהו שיכול להבין אותי קשה לי להתמודד לבד איך לשכנע את אמא שלי לקחת אותי לפסיכולוג של טרנסים?
  3. שלום אני טרנסגנדר צעיר בן 15 אני בלי כלום כרגע אני טרנס בנפש אני יודע שאני טרנס אני בטוח בזה הזדהתי עם כל דבר שקשור לטרנסים..והתלהבתי שבאמת אפשר לשנות את זה ואני חושב שנכנסתי לדיכאון בגלל זה כי אני ממש רוצה את זה ואני לא יכול כולם חוסמים ולא נותנים לי אני כמעט לא אוכל לא שותה כל היום סגור בחדר בוכה כל היום רואה סיפורים על טרנסים אני חותך..לפעמים יש מחשבות על למות אבל אני לא נותן לזה להשפיע עלי ואני לא יתאבד בשביל אף אחד אני חי תחיים אם מטרה להיות מי שאני מה לעשות בנתיים? זה ממש כואב לי אני בדיכאון מתמודד גם אם דיכאון וגם אם טרנס לבד
  4. היי לכולם אני ירדן, בת 17 ואני א- מינית. אני כבר ממש מתוסכלת אז תסלחו לי כי זה יהיה ארוך... סיפרתי לראשונה לפני חודש כמעט. זה היה בשיעור משחק. זה שיעור שבו יצרנו סביבה תומכת, פתוחה ומקבלת. מה שקורה בשיעור לא יוצא ממנו - זה הנוהל הנפלא שמאפשר לנו להיות מי שאנחנו. זאת כדי שנוכל לעבוד בצורה הפתוחה ביותר. במסגרת השיעור תמיד עודדו אותנו לחשוף עוד ועוד, והיו שלושה ילדים שיצאו מהארון כלסבית, הומו, ובי. המורה וכל הקבוצה תמיד מחאו כפיים ושיבחו אותם.  אז בסוף השיעור האחרון, שהיה לפני חודש, קמתי ופשוט סיפרתי, לא יודעת למה, לא חשבתי על זה יותר מדי. זאת הייתה הפעם הראשונה שאי פעם סיפרתי. מיד אחרי שהוא בירר מה זה אומר והסברתי לו על רגל אחת, הוא פשוט קטל את כל מה שאמרתי באמירות מזלזלות. "יעבור לך" "אין באמת דבר כזה, זה בולשיט של גיל ההתבגרות" "את תהיי מאוד מינית בעתיד ותהני מזה". הייתי מאוד פגועה אחר כך. למה את כולם הוא מקבל במחיאות כפיים ואותי הוא משפיל מול כולם?? מחר עומד להיות השיעור הראשון עם אותו מורה מאז אותה תקרית. אני מאוד לחוצה כי אני לא יודעת למה לצפות. *יש לציין שעדכנתי בכך את רכז המגמה (כן, אני במגמת תיאטרון בבית ספר לאמנויות, שכחתי לכתוב..) והוא מאוד תמך בי ועזר לי. הוא אמר שהוא רוצה לכנס את כל מורי המגמה לשיחה בנושא, אבל אני לא יודעת אם הוא עשה זאת או לא.   אחרי אותו שבוע קשה שבו ניסיתי להתאושש ממה שקרה, ממש כשכבר חזר לי מצב הרוח, סבא שלי נפטר. אבא שלי היה שבור לגמרי (זה אבא שלו). אמא שלי הבינה, מתוך פליטת פה שלי, שהיה לי שבוע לא פשוט ודרשה לדעת מה קרה. זה היה בטלפון כי הייתי אצל סבתא שלי. היא ממש התחילה לאיים עלי אז בעל כורחי סיפרתי לה בטלפון והיא הייתה בשוק. היא בכלל לא ידעה מה זה אומר. כשהיא הגיעה עם אבא שלי לסבתא שלי, היא לקחה אותי לשיחה בחדר. היא קראה על זה וגם הסברתי לה עוד דברים, אבל היא אמרה שאני קטנה מדי בשביל לדעת ושאני סתם מפחדת לגדול. הסברתי לה שזה בדיוק אותו הדבר אם הייתי אומרת שאני לסבית לדוגמא ואז היא הרגיעה את עצמה בזה שזה יכול להשתנות. הסברתי לה עוד דברים, כדי לנסות לשכנע אותה שיש באמת דבר כזה. היא סיכמה את השיחה ב"אוקי, אז את אומרת לי שאת פשוט מבולבלת..". היא לא רצתה לספר את זה לאבא שלי כי הוא היה שבור לגמרי, אבל הוא הרי שמע אותה צורחת עלי בטלפון לספר לה כבר. יום למחרת הוא אמר לי שהיא סיפרה לו (שזה עוד דבר מלחיץ ממש לאור הידע הקלוקל שהיא הפגינה בנושא- אני לא יודעת מה היא סיפרה לו ואיך), אבל הוא לעומתה חיבק אותי ואמר שהוא מקבל אותי בכל מצב. מאז לא החלפנו מילה בנושא, אני חושבת שהוא נבוך.   מאז, אמא שלי כל הזמן זורקת לי הערות מגעילות ועוקצניות שכבר ממש מתחילות לעבור את הגבול... "את לא א- מינית, תתאהבי במישהו ויעבור לך", או שפתאום היא צועקת בכל הבית "נדבקתי מירדן! אני מצהירה על עצמי כא- מינית!!" ומתחילה לצחוק. לפני כמה ימים שהיא ראתה חדשות ודיברו על ההטרדות המיניות של סילבן שלום, היא פתאום צעקה, בכוונה שאני אשמע בחדר "טוב מאוד שהוא מיני ולא א- מיני!". היא פשוט הצדיקה הטרדה מינית בשביל זה... ויש עוד ועוד, רובן ממש ילדותיות כמו למשל כשהמילה"מינית" נאמרת בכל דרך שהיא היא מסתכל עלי ואומרת "שמעת ירדן? מינית!". סיפרתי לה מלכתחילה בהקשר של מה שקרה עם המורה ההוא, היא יודעת שזה לא בסדר להגיד את זה ויודעת שנפגעתי ממנו, אבל היא פשוט רוצה להקניט ולהציק לי.   באמת שנמאס לי כבר. אין לי כוח לכלום. יותר מדי דברים שקורים בזמן כל כך קצר. אני פגועה מאוד ושום דבר כבר לא מצליח להרגיע אותי. אפילו לכתוב כבר לא עוזר לי, וכבר כתבתי שני שירים בנושא. אני בכיתה י"א וגם ככה העומס של הלימודים הוא לא אנושי. אין לי זמן בכלל לעכל ולהתמודד עם מה שקורה. ירדתי מאוד בציונים (הייתי תלמידה מצטיינת עם ממוצע 95). אני לא מספיקה כלום ולא מרוכזת בכלל. בזמן האחרון התחלתי להרגיש כאב מוזר באיזור שמסביב ללב מרוב הלחץ המטורף הזה שאני נמצאת בו.  החברים שלי בשכבה (מי שיודע על כל זה) מקבלים אותי ותומכים בי ממש ועם שלושה מהן אני ממש מדברת על בסיס יומי על כל הסיפור הזה, אבל אני קצת מתחילה להרגיש נטל.  המתח הזה מתחיל להיות מוגזם מדי בשבילי. אני צריכה קבלה. לכן אני פונה לכאן. אני יודעת שפה יכולים לקבל אותי כמו שאני. אני באמת אשמח לעצות וחיזוקים. תודה רבה ירדן.
  5. הי. אני לא בטוחה ממש מה המצב שלי כרגע. אין לי באמת אל מה להיתלונן, אמרתי להרוים שלי שאני לסבית הם אמרו שהם אוהבים אותי כמו שאני ומקבלים אותי ואת הנטיה המנית שלי. הקבלה באה אם תני מאוד הגיוני, להישאר בארון עד שאני מסיימת תיכון. אחרי הכל אני בבית ספר (אולפנה) דתי ולא רוצה לסיים בלי תעודת בגרות בגלל הנטיות המניות שלי. הבעיה היא שאני חושבת שאני נכסנת לידכאון (דיכאון כליני) מלהיות בארון ומהחסור יכולת למצוא אהבה (במערכת יחסים רומנטית). זה הגיוני? יכול להיות שאני באמת נכנסת לדיכאון? אני מרגישה משוגעת, תקועה, כעוסת, עצובה ועוד כל כך הרבה רגשות שאני לא יודעת לתת להם שם. אז זה באמת אפשרות? אני באמת יכולה להיות בדיכאון? מה אפשר לעשות?
×