Jump to content

Search the Community

Showing results for tags 'גאווה'.



More search options

  • Search By Tags

    Type tags separated by commas.
  • Search By Author

Content Type


Calendars

There are no results to display.

Forums

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

Find results in...

Find results that contain...


Date Created

  • Start

    End


Last Updated

  • Start

    End


Filter by number of...

Joined

  • Start

    End


Group


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

Between and

Found 18 results

  1. ישנם לא מעט אנשים “נאורים” שלא יעזו להגיד שום דבר שעלול להתפרש כהומופובי, אבל בשמחה יעבירו הרצאות שלמות על למה א-מיניות זה פגם/המצאה/אשליה.
  2. בואו להגיד שלום!!! כל הפרטים כאן & כאן בתוכנית: 10:00 התכנסות בצומת צפרירים (כאן יהיה הדוכן) 11:30 מצעד על ציר מוריה 13:00 אירוע מרכזי בגן האם
  3. היי אהובים ואהובות! קודם כל- זה הפוסט הראשון שלי כאן מאז 2013 בערך, אז אציג את עצמי: אני נגה, חניכה ופעילה באיגי זו השנה החמישית וממש אתמול הצטרפתי לצוות הפורומים כאחראית תוכן! זו סגירת מעגל מטורפת- כי הפורומים היו ממש תחילת הדרך שלי בארגון המדהים הזה. שמחה ממש להכיר את כולכן ולחוות את הפורומים מחדש, הפעם מהצד השני של המקלדת :) עם החיים המהירים והמורכבים שאנחנו חיות בהם- מתי בפעם האחרונה עצרתן ושיבחתן את עצמכן על הדברים הטובים שעשיתן היום? על מה שאתםן גאות בעצמכםן שעשיתן? חבר הכיר לי לפני חודש דרך מעולה לעצור שנייה ולעשות את זה- והיא דווקא די פשוטה ועם קצת התמדה מעלה בטירוף את הביטחון העצמי :) מה שצריך לעשות זה לכתוב בסוף כל יום 10 "הצלחות": אלו יכולים להיות דברים שתכננתן לעשות ויצאו לפועל- או דברים שלא תכננתן ועשיתן בכל זאת. הצלחה היא כל פעולה- אפילו הכי קטנה, שפשוט קרתה והביאה לתוצאה מסוימת או להרגשה טובה. עוד סוג של הצלחה נקרא "טעות מזוהה"- זו התנהגות/פעולה שאנחנו מזהות שפחות קידמה אותנו, כמו למשל... להתפשר על עצמנו כדי לרצות את הסובבים אותנו. ברגע שאנחנו מזהות "טעות"- אנחנו בעצם מתקדמות צעד ענק בפתרון הבעיה. באופן כללי- כשאנחנו כותבות משהו, זה מנכיח אותו וגורם לנו להיות מודעות לעובדה שהוא קיים תנסו להתמיד בזה כמה שבועות ותראו כמה טוב זה עושה :) אם אתםן רואיםות שיש לכן קצת זמן פנוי- שווה אפילו לקחת כמה דקות ולכתוב הצלחות גם באמצע היום ולא רק בסוף שלו. זה קצת קשה בהתחלה בגלל שאנחנו לא רגילות- אבל לאט לאט משתפרים בזה ורואים שינוי :) אז בתור התחלה אני אשתף אתכן כאן בכמה הצלחות שאספתי מהימים האחרונים, מי שמרגישה בנוח מוזמנת לכתוב כאן גם וניצור שרשור שכולו אהבת חינם וביטחון עצמי 3> התעוררתי בזמן בבוקר :) התאמנתי כמו שצריך על הפסנתר נהגתי טוב בשיעור נהיגה הסתכלתי במראה וחשבתי מה אני כן אוהבת בגוף שלי! (כאן אני דוגלת בשיטת Fake it until you make it) טעות מזוהה: הייתי מלא בטלפון ולא הייתי רגישה למה שקורה מסביב
  4. התלבטתי המון אם לפרסם את זה, אבל בסופו של דבר, החלטתי. צמתי את הצום השנה. היו עליות ומורדות, שעות שבהן היה לי יותר קל, ושעות שהיה לי בהן קשה במיוחד. ביום השני, נשארתי ער עד חמש וחצי בבוקר כדי לישון במשך השבת. זה הצליח, אבל הייתי ממש צמא. שכבתי וקראתי במיטה שלי, ולפתע הרגשתי צמא מזעזע. ממש רציתי ללכת ולשתות, ואז אמרתי לעצמי: "קח את עצמך בידיים! אתה צם! אתה חייב לצום!" ואז התחלתי לחשוב מאיפה הגיע הצורך שלי לצום השנה, כי אמרו לי שאני לא חייב. ואז קלטתי למה כל כך רציתי לצום. הרגשתי שמגיע לצום ולענות את נפשי, שאני צריך לכפר על היותי דו-מגדרי דמיבוי (אלוהים שימצאו לזה מילה בעברית!). לקראת צאת הצום, בשעה האחרונה, אני ובת הדודה שלי הלכנו לבית כנסת כדי להעביר את השעה האחרונה. ממש לא הרגשתי רצוי בבית הכנסת, למרות שחלק ממנו מוקדש לסבא שלי. הרגשתי פשוט... לא יודע. נחות, או לא ראוי. אלוהים, זאת הפעם הראשונה שאני לא מצליח לבטא את מה שאני רוצה. כתבתי על זה קטע בצאת הצום ופרסמתי אותו, לא כאן - בפורום שאני כותב בו בדרך כלל, ואני אשמח לפרסם אותו פה, אם יבקשו. קיבלתי תגובות תומכות בעיקר, כי רוב המשתמשים באתר הם להט"בים, וישנה מנהלת הפורום. היא לא הומופובית או טרנסופובית, זה בטוח, אבל היא בכל זאת כותבת תגובה ממש קטנונית על דברים שהתכוונתי אליהם מההתחלה או שגיאות הקלדה על כל דבר שאני כותב. לעומת זאת, לחברים שלה היא כותבת תגובות נורא מפרגנות, למרות שכשאני עובר על הקטעים שלהם, יש להם מלא טעויות של זכר ונקבה (מי שמדבר). בכל אופן, ציפיתי שלפחות על זה היא לא תכתוב כלום, כי בכל זאת - פריקה. אבל היא כן העירה, וזה ממש הרגיז אותי, כי כאן כבר לא מדובר בלקטול את הדמויות שלי, את האופי שלהן, או את סגנון הכתיבה שלי - שזה עדיין חלק ממני - כאן כבר מדובר בלקטול אותי, בתור בן אדם. ואני לא הבנתי את הבעיה שלה, כי היא התלוננה על שגיאת ביטוי אחת. הקטע הוא שגם כשהיא כותבת (ותגובות; לא ראיתי קטע שלה מעולם), יש לה טונות של טעויות, כמו "ניהנתי", או דיבור על שם עצם זכר רבים, כמו רגשות, בנקבה - בלבולים בין זכר לנקבה (האירוניה!). בכל אופן, בהתחלה היא גם פנתה אלי בנקבה למרות שביקשתי במפורש זכר, ואז ממש כעסתי וצירפתי את הדרישה שלי לסיום של כל קטע בסגול, גדול, מודגש. בכל מקרה, אני לא יכול לעשות יותר מדי, כי זאת המנהלת של הפורום, אבל... מה לעשות?
  5. היי! אז לפני כמה ימים לבת הזוג שלי ניגשה אישה שהניחה שהיא לסבית ואמרה לה כל מיני דברים שכללו בינהם שהיא חושבת שהיא נשלחה מאלוהים ושאנשים רעים סובבים אותה וגורמים לה לסטות מדרך הישר. הדבר הזה גרם לי להרגיש ממש רע, אני לא בן אדם דתי אבל זה מרתיע נורא לשמוע משהו כזה ואני נורא מפחדת. עצות כלשהן לאיך להתמודד עם זה?
  6. היי :) אז ככה, אני בן 16 אני הומו בארון השלמתי עם עצמי ממש מהר ואני לגמרי בסדר איתי. הבעיה היא שיש עובדה קיימת והיא שהסביבה לא תהיה בסדר איתי אם היא תדע על כך. עם זאת, אני מרגיש שאני ממש רוצה להיות לגמרי אני לפעמים ואני לא יכול לעשות את זה עם חברים שלי אפילו הקרובים יש להם הערות ממש פרמיטיביות על הנושא לפעמים. הסיבה שאני כותב כאן היא שאני ממש צריך מישהו במצב שלי שאוכל לדבר איתו על הנושא ולספר לו/לה דברים שאני לא יכול לספר לכל השאר כרגע וכמובן להקשיב גם לו/לה. אז בבקשה, נערים ונערות בני 15-16 כמוני אני יותר מאשמח להכיר אתכם כי כרגע לא מכיר אישית אף אחד או אחת במצב שלי. תודה :)
  7. כל הפרטים בעמוד פייסבוק של המצעד מתחיל בשעה 10:30 (אנחנו נהיה שם בדוכן א-מיניים גם קודם) בנקודת הכינוס ברחבת העירייה עם במת פתיחה, דוכנים ונואמים. (ממש מול התחנה המרכזית של אשדוד) בשעה 12:30 יצא המצעד, דרך כיכר המפרשיות עד לחוף הקשתות ...
  8. !כולנו צועדים וצועדות ביחד! חברי קבוצת הפייסבוק, חברי הפורום של תפוז, קבוצת הצעירים של איג"י וחברים חדשים! הטרו-רומנטיים וא-רומנטיים וכל הקשת הא-מינית! !בואו נראה לכולם שאנחנו לא חדי-קרן דמיוניים ובודדים! **?למה חשוב להגיע?** 1. לעזור להפיץ מידע על א-מיניות לקהל הרחב. 2. להפגין נוכחות. להראות לאנשים שאנחנו קיימים ואמיתיים 3. לתמוך במאבק לשיוויון זכויות של קהילת הלהטבפא"ק. 4. לפגוש א-מיניים נוספים 5. לחגוג ולשמוח ו\או להביע מחאה - מה שבראש שלכם יהיה לנו דוכן "משלנו" בהפנינג טרום המצעד (בגן מאיר) בו נחלק פליירים ונשוחח עם הקהל. הדוכן יהיה גם נקודת המפגש של הבלוק הצועד. !כמו כן, תהיה אפשרות לתרום להדפסת הפליירים ולרכוש דגל א-מיני משלכם (ועוד קצת מרצ'נדייז) ! יום שישי, 3.6.2016 , החל מ-10:00 , גן מאיר, ת"א (שעת יציאת המצעד תעודכן בהמשך) איוונט פייסבוק
  9. אהלן, אני מחפש סרטים דוקומנטריים מוצלחים שעושים בגאווה\להט"ביות בצורה כזאת או אחרת. מעבר לזה אני מנסה להיזכר בשם של סרט דוקומנטרי ספציפי שעוסק בזוג גברים טרנסג'נדרים שמאמצים שני ילדים ועוברים למקום חדש בגלל שהאוכלוסיה מסביב עושה להם חיים קשים.. מישהו מכיר? תודה
  10. היי, אני בת 15, ויש לי נושא שמאוד מבלבל אותי.. אני לא יודעת אם אני לסבית או ביסקסואלית...אני נמשכת לבנות בצורה מינית ורגשית ולבנים רק מינית (תלוי איזה בנים ובאיזה סיטואציה, בנות זה כמעט לא משנה מתי).  אני לא יודעת מה זה אומר,מה ההגדרה של זה? האם זה יכול להשתנות? אולי זה גיל ההתבגרות? זה לא שאני כלכך שמחה להיות לסבית, אבל להיות ביסקסואלית נראה לי הרבה יותר קשה (מבחינת תגובות של הסביבה), וסטרייטית אני בטוח לא אז זה לא משנה.. מישהו חווה את זה? מישהו יכול להגיד לי מה זה?  תודה רבה!!! :)  
  11. הי, ההורים שלי החליטו שאני לא אלך למצעד השנה כי ״ההומואים מוכרים שם סמים, והמשטרה תעצור אותך בטעות״ רציתי לשאול, זה מבוסס על מקור אמיתי? ואם לא, כמה הזוי נשמע לכם המשפט הזה?
  12. Alon Blumin

    עזרה איך לצאת?

    שלום יש לי בעיה לצאת מהארון בבקשה תעזרו לי כי יש לי סיפור מסובך ואני לא יודע מה לעשות? אני היום בן 15 בגיל 11 כבר ידעתי שאני הומו ודיברתי עם מישהו שהכרתי באינטרנט דרך הסקייפ לבסוף הסתבר שהאדם הזה פדופיל אבא שלי גילה את הכל, אני פחדתי להסתכל עליו, אני הרגשתי כאילו הוא שונא אותי מאוד, אז ניסיתי להרחיק את הנטייה ממני אבל בגיל 14 שוב הבנתי שזה מי שאני אז סיפרתי לחברים והם גם לא הגיבו כל כך טוב היום אני רוצה לצאת מהארון אבל זה מאוד קשה לי כי אני זוכר מלפני כמה שנים איך לא יכולתי להסתכל על אבא שלי ואני מפחד מהתגובה שלו מה לעשות? בבקשה תעזרו לי
  13. אז ככה, אני בחורה בת 21 וכל חיי היו מוקפים סביבי חברים וחברות, תמיד הייתי הטיפוס הנוגע המחבק, הצורך במגע ואהבה תמיד היה שם, החבר הראשון שלי היה כשהייתי בכיתה ח', החברות הייתה מופלאה והיו שם הרבה מאוד רגשות, בכל פעם שהיה צריך להיות שם מגע, שמתי לב ואני מתרחקת, ולא נהנת כלל, אפילו מעט סובלת, עם הזמן למדתי להתרגל לזה, אבל בכוח עצום ועצמי שלי, לאחר שנים במספר, נפרדנו וחיפשתי שוב את האדם שיהיה שם לצידי, ובכל קשר וקשר זה היה כך, הבנתי שאני גם יכולה לאהוב בנות, וגם איתן המצב היה כזה, שאני אוהבת ומרגישה כל כך הרבה לאותו האדם אך לא מצליחה לרצות דבר מה מיני, עם האקסית האחרונה זה היה קצת שונה, סוף סוף גיליתי מה זה להמשך לבן אדם אחר חוץ מלעצמי, הקשר נמשך ונמשך היה ארוך ומלא מלחמות, אך בבוא הזמן מצאתי עצמי שוב סובלת כשהמגע הוא מגע מיני, שוב אני נלחמת בכוח עם עצמי לתת לה לגעת בי, או לנשק אותה ולחבק אותה, הקשר הופסק לאט לאט, אבל אני מוצאת את עצמי כן מחפשת מגע ואהבה והרבה חום מכל החברים, אבל כשזה מדובר ביחסים מיניים או בכל אקט מיני אחר אני לא מסוגלת להנות מזה, אני כן הייתי מסוגלת לאהוב וכן גם הצלחתי להנות מסקס לזמן מאוד קצר, אני לא מעוניינת לתייג עצמי בתור מישהי שלא נמשכת לכלום, אני רוצה לטפל בזה ולהרגיש גם מה שאחרים מרגישים, מה עלי לעשות?
  14. שלום לכולם\ן ! קוראים לי תמר, אני גרה בכרמיאל, והשנה אנחנו מארגנים את ארוע הגאווה בפעם השניה בעיר!  הארוע פונה לכל תושבי הקהילה בגליל, בקיבוצים, במושבים בערים וגם בכפרים.  שנה שעברה הייתה חוויה מאד טובה והשנה אנחנו רוצים שתהיה חוויה אפילו יותר טובה :) . הנראות של הקהילה הגאה בצפון, ובפריפריה בכלל, היא די מצומצמת. אני מניחה שאתם יודעים מה החשיבות בקיום ארוע כזה בצפון. אנחנו רואים בזה נסיון ליצירת איזשהו תהליך של קבלת הקהילה, של צמצום ההומפוביה והגזענות, ויוצאים באמירה, תושבי הקהילה בצפון אינם שקופים. הם כאן והם וגאים.    אני מזמינה אתכם לעשות לנו לייק בפייסבוק, להזמין ולשתף חברים. https://www.facebook.com/gaygalilee/info   בנוסף, אנחנו מנסים למצוא אנשים שיסכימו לשתף בסיפור האישי שלהם, (זה יכול להיות כמובן גם באילום שם) על איך זה לגדול כלהט"ב בצפון. לספר על חוויות היציאה מהארון, על מה היו התגובות בסביבה, מה הלגיטמציה של להיות להטב"י בצפון (יש מקומות בילוי? פאבים גאים?) זה יכול להיות משהו קצר, ברמת הרבע\חצי עמוד. אז אם אתם\ן מכירים\ות אנשים כאלה, או שאתם בעצמכם מעוניינים לכתוב. זה מאד יוכל לעזור לנו.  
  15. סוף סוף אני לגמרי בחוץ, והמסע הזה, שנקרא יציאה מהארון נגמר. נגמר בהצלחה. אמנם אני צעיר, והמסע היה קצר(חודשיים בערך), אבל אני גאה בעצמי, ואני כל כך שמח שמקבלים אותי כמו שאני. זה הכי כיף. בקיצור, אני חייב תודה לכל החברה ממודי, הקפה הגאה שעזרו לי, וכמובן לכל החברים, ולהורים. תשמחו מהחיים. הם טובים.
  16. הודיה הורוביץ

    אני רק אניח את זה פה ^^

    2000 איש התכנסו באצטדיון האולימפי בסטוקהולם ושרו את ההמנון הרוסי על רקע דגלי הגאווה, מקסים (: http://m.youtube.com/watch?v=0KWhaqr1v8s&feature=youtu.be&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3D0KWhaqr1v8s%26feature%3Dyoutu.be
×