Jump to content

Search the Community

Showing results for tags 'ביסקסואלית'.



More search options

  • Search By Tags

    Type tags separated by commas.
  • Search By Author

Content Type


Calendars

There are no results to display.

Forums

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

Find results in...

Find results that contain...


Date Created

  • Start

    End


Last Updated

  • Start

    End


Filter by number of...

Joined

  • Start

    End


Group


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

Between and

Found 18 results

  1. אני ביסקסואלית בארון בת 29. אבל אתן כולכן נערות כאן. האם אני בכלל יכולה להיות כאן?
  2. שמי יפה ואני ביסקסואלית בארון בת 29. אני גרה בירושלים ואני רוצה להכיר נשים לסביות וביסקסואליות באינטרנט.
  3. אני הולכת לדבר על דברים לא קלים, אבל אני חייבת לציין קודם כל שאני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי אז אין צורך לדאוג. אני לא יודעת אם זה שאני מבולבלת על היותי ביסקסואלית זה בגלל שעברתי הטרדה בגיל 16 על ידי חבר מאוד טוב שלי באותה תקופה.. סבלתי מדיכאון אחר כתוצאה מזה, והרגשתי נורא מבולבלת ונגעלת ממגע של גברים.. אז חשבתי שאולי אני מעוניינת בבחורות. הייתה לי חברה אחר כך, והאמת לא נגעלתי מהמגע איתה ואפילו הרגשתי טוב. נפרדנו בגלל שהיא הפסיקה להתאהב בי. התאהבתי גם בבחורים אבל לא עשיתי עם זה דבר כי היה לי קשיים עם גברים תקופה ארוכה.. בגיל 19 הייתה לי שוב חברה והתנשקנו ושוב, לא הרגשתי מגעיל או נגעלתי. במשך הזמן היו לי גם בני זוג והמצב של ה"גועל" השתפר. מאז כבר שנים לא התאהבתי בבחורות, אבל תמיד יש לי פנטזיות על בחורות, ואני רואה את עצמי יוצאת עם בחורה. הטייפ שלי מאוד שונה שמדובר בבחורות או שמדובר בבחורים. כרגע אני לא יודעת מה אני רוצה, חוץ מעניין האופי והמראה, אבל אני לא סגורה אם אני מעדיפה לצאת עם בחור או בחורה. כרגע אני פשוט לא התאהבתי באף אחד, ויותר מזה, אני במצב כזה בחיים שלא יצא לי להכיר אנשים, ובעיקר אנשים מהקהילה הגאה, אז אני לא יכולה להגיד בוודאות שזה היה כתוצאה מהמשבר של ההטרדה וזה עבר, כי אני פשוט לא הכרתי בחורות שהן לא סטרייטיות או במערכת זוגית עם גבר חח אני מאוד רוצה להכיר בחורות, אבל אני גם לא רוצה לפגוע באף אחת כמובן. אבל יותר מזה, אני מאוד מבולבלת, ומנסה לטפל בעצמי. אני לא יודעת אם אני צריכה עזרה או ייעוץ, בעיקר רוצה לפרוק תודה שהקשבתם בכל מקרה:)
  4. אני בת 16 וגיליתי שאני בי לפני שנה בערך למרות שהיו לי את החשדות שלי לפני. לא ניסיתי להכחיש את זה וחשבתי שזה לא עניין גדול אבל ככל שעובר זמן אני מרגישה שזה מעיק עליי. כבר סיפרתי לכמה חברות קרובות וזה לא שינה להן, בזמן הזה לא חשבתי אפילו לספר למשפחה שלי אז זה היה קל אבל עכשיו רק להוציא את המילים "אני בי" מהפה עושות לי בחילה... אני לא יודעת איך לעשות את זה... אני לא חושבת שההורים שלי יזרקו אותי מהבית או משהו כזה אבל הפחד מהתגובה שלהם עדיין קיים. אין לי למי לפנות לתמיכה במציאות אז אני כותבת כאן.
  5. לא רציתי בכלל לספר להורים. זה אפילו לא היה הכיוון. האנשים היחידים שהתכוונתי לצאת מולם מהארון בעתיד היו החברים והסביבה, ההורים היו רק...על הדרך, אף פעם לא הקדשתי לזה מחשבה. כשנסענו לתל אביב ביחד כמעט אמרתי, סתם כי אפשר וכי אין לי באמת במה להתבייש - זה הכי טבעי בעולם, לי לפחות. הסיבה היחידה שלא אמרתי במפורש, היא כי ידעתי שיכולות להיות לזה השלכות שלא בטוח שאני רוצה, או שכדאי לי, להתמודד איתן. היחידים שיודעים הם חברה שהקשר שלי איתה לא ממש ברור, ואני הרי לא ממש יכולה לדבר איתה עליה עצמה (לפחות לא בדרך שאני צריכה). ואח שלי, שהגיב מצוין אבל הוא עצמו לא פתוח לגבי נושאים של זוגיות וכו', אז לא היה לו הרבה מה להגיד. (הוא קצת יותר צעיר ממני) כשדיברתי בטלפון עם "יש עם מי לדבר", לא התכוונתי להתייחס להורים שלי בכלל, אלא רק לאהבה שלי, לנטייה שלי וכו'. פשוט הייתי צריכה מישהו לדבר איתו על החברה הזאת וכל הקשר שלנו... כמו חבר. ואז האדם המאוד נחמד התחיל לדבר על ההורים שלי, שאל אותי אם חשבתי לספר להם. לא חשבתי לספר. זה לא היה הכיוון. אולי הערתי כל מיני הערות לידם, כי באופן אינסטינקטיבי, רציתי להגיד. כי בפנים, לא ראיתי סיבה להסתיר. אך הראש אמר לי לא. יומיים לאחר מכן אמא שלי ישבה במטבח. קראתי לה לבוא לדבר איתי. היא אומנם הולכת למצעד הגאווה, אך היא כבר גילתה צביעות בכל מיני נושאים ולא ידעתי איך היא תגיב. זאת הייתה שיחה - בין הכיפיות שהיו לי בתקופה האחרונה. היא קיבלה את זה בכל כך הרבה אהבה וטבעיות, שגם אחרי שהפלתי את הפצצה, יכולתי להמשיך לספר לה איך, למה וכמה. "זה בסדר שתמשכי גם לבנות, ותתנסי. למה לא," היא אמרה. יש הרבה שהם דו מיניים." -"אבל אל תגידי דו מיני, אמא. זה נשמע כאילו יש לי שני מינים" היא גם אמרה שהיא כבר ידעה, כי זרקתי כל מיני רמזים. נהייתי אדומה, זה היה קצת מביך. אחר כך הסתובבתי בבית דיי מחוייכת... עדיין יש המון אי וודאות, רגשות סותרים וטמטום סביב כל העניין, רצון ואי רצון להגדיר... כשהכל בעצם, בבסיס, כל כך פשוט. אני מזכירה לעצמי שבגיל ההתבגרות, או לפחות אצלי, הכל מסובך תמיד בכל מקרה. בין אם אני ביסקסואלית ובין אם לא. אז מה זה בעצם משנה:) יאללה, סיפור חיובי בתוך הרבה שנאה.
  6. היי אני בת 17, בי ובארון ואין לי חברים להטבים ואני לא יודעת איך להכיר...המשפחה שלי די הומופובית ולא היו מרשים לי ללכת למפגשים של איגי אני חושבת שאני רוצה לצאת מהארון בפני החברים שלי. הם יקבלו אותי אבל המשפחה שלי לא
  7. בת 18, מתגיייסת עוד חודשיים. בזמן האחרון אני שמה לב שאני באמת נמשכתי לבנות לפחות בשנה האחרונה ופשוט לא יחסתי לזה חשיבות. קרו לי כמה מקרים שנתקלתי בלסביות ויצא לי לעבוד איתן והאמת היא שממש הרגשתי משיכה כלפיהן. האמת היא שאף פעם לא הרגשתי דחייה כל שהיא מהקהילה ותמיד שמרתי על ראש פתוח בנושא, קיבלתי את כולם. את הכאפה שלי קיבלתי כשראיתי סרט בצרפתית ״כחול הוא הצבע החם ביותר״ (שאני ממש ממליצה עליו) והעלילה שלו מדברת על תלמידת תיכון שמגלה על הנטיות המיניות שלה ומתאהבת בבחורה מבוגרת ממנה בכמה שנים. סיפור אהבה כואב ומדהים. מאותו היום התחלתי לחשוב על נשים ולהתעניין בנשים יותר ויותר. אני בטוחה ב100 אחוז שאני לא לסבית. אני נמשכת לגברים אבל העניין הוא שאני מבולבלת, אני חושבת שאני נמשכת גם לנשים. בעיקרון אני צריכה עצה כי הגעתי למסקנה שאני לא אדע מה הניטיות שלי עד שאני לא אנסה להיות עם אישה. אני אוהבת לדמיין את עצמי עם אישה ואני גם ממש לא מפחדת לגלות שהנטייה המינית שלי היא גם כלפי נשים, אני פשוט ממש מפחדת שאני לא אנסה ולא אדע, וזה אוכל אותי לחשוב שזה מה שיקרה. הבעיה היא שיש לי חבר כבר שבעה חודשים, אני אוהבת אותו הכי בעולם ולמעשה אנחנו החברים הכי טובים כבר שנים. ואני יודעת שכל עוד אני איתו אני לא יכולה לנסות להיות עם אישה כי זה פשוט לא מוסרי לדעתי אבל מצד שני אני יודעת שאם אני לא אהיה עם אישה ולא אבין מה אני, אני אשתגע וזה ישפיע על הקשר שלי איתו אפילו עוד יותר. לסיכום, אני מבולבלת לגבי הנטייה שלי כלפי נשים, אני נמשכת לנשים ורואה את עצמי עם אישה אבל בגלל העובדה שיש לי חבר אני חוששת לנסות להיות עם אישה ולהבין אם מה שאני מרגישה הוא נכון אבל אם אני לא אעשה את זה זה יאכל אוי ויהרוס הרבה. אשמח לעצות❤️
  8. היי! אני יודעת שבסופו של דבר אני אצטרך לצאת מהארון ולהגיד בעצמי שאני בי אבל בנתיים אין לי אומץ חחחחח אני רוצה קצת לרמוז על זה לידידה שלי (שהיא לסבית) כי אני לא יכולה לשמור על זה בפנים כבר. יש עצות? :)
  9. משהו שפתאום נזכרתי בו מאחד הוויכוחים שלי עם ההורים שלי על נושא הקהילה (בדר"כ בקשר לאחי הקטן, בן ה12, אבא שלי טוען שאני "מכניסה לו רעיונות לראש" בזה שאני מסבירה לו על הקהילה בעקבות מה שהוא אמר, (ד"א, כשאח שלי קם באמצע פעולה ואמר לילד אחר הומו זה לא קללה, זה בן אדם ואין בעיה איתו" אני הייתי האדם הכי גאה בחדר). בו בזמן אבא טוען שנטייה מינית היא לא דבר שאפשר לשנות, אבל כנראה שרק אני רואה ששתי הטענות האלו לא יושבות אחת עם השנייה). אבא שלי לא שונא הומואים. אני מניחה שהוא גם לא שונה להט"בים וגם לא סתם בני אדם, אבל זה פשוט משפט שהוא אמר כמה וכמה פעמים. "אני ואמא לא שונאים הומואים. אבל אנחנו מקווים שאתם לא כאלה. אם תשאלי הומו או לסבית והם יגידו לך את האמת, הם היו מעדיפים להיות סטרייטים. כי החיים שלהם קשים-" קוטעת אותו ואומרת שהחיים שלהם קשים בגלל להטבופוביה, שאני מדברת עם אחי על זה (משהו שקרה פעם אחת, למרות שהבהרתי שכל שאלה שתהיה לו אני אענה , ואם הוא יגיד דברים לא לגיטימיים אני אבהיר את זה בשבילו) זה בשביל שהוא לא ירגיש לבד. בשביל שהוא, במקרה והוא ייגדל להיות יותר דומה לי ממה שהוא יכול לדמיין, לא ירגיש לבד בנטייה שלו. (כ"כ הרבה רמזים היו בשיחה הזו, והם היו כ"כ עיוורים אליהם. במובן מסויים, לא רציתי שאחי יגדל, במידה והוא ייתשייך לקהילה שלנו, שלא ירגיש בודד במהלך השנים הצעירות שלו, לפני שייחשף). בכל מקרה, ושהם(חברי הקהילה) היו מעדיפים להיות בדיוק מי שהם-"לא רק בגלל זה. הם לא יכולים להביא ילדים ביחד עם הבן זוג שלהם, והם נאלצים לאמץ ילד של מישהו אחר/של בן הזוג שלהם". פה יש כבר וויכוח אחר, על מה הגורם המכריע בהורות - ביולוגיה או החינוך וכו' אבל בכל אופן - "אם הייתה להם דרך, ואין כזאת אבל אם הייתה להם דרך להיות סטרייטים, הם היו מעדיפים להיות סטרייטים." אני ביסקסואלית. חצי בארון, לגמרי (עם זאת אני אומרת את דעתי בצורה מאוד ברורה) בארון בפניהם. המשפט הזה, גרם לי לפחד שבמידה שאני אבחר לצאת בפניהם, (ולמרות שהם "מעדיפים" שאני ואחי לא נהיה "כאלה", הם ייקבלו אותנו. גם את זה הם אמרו) המשפט הזה גרם לי לפחד שהם יירצו שאני אסתיר את הזהות שלי, שהם לא יבינו למה אני ארצה לצאת עם בנות אם אני יכולה לצאת עם בנים? או יותר גרוע, שיחשבו שזה משהו "שיעבור" ורק עוד שלב ב"מרד הנעורים שלנו". אני אמנם בארון בפניהם, אבל הדעות שלי והערכים שלי מעוצבים מספיק כך שלא כל דבר שיאמרו יערער אותי. אחי לא כזה ובגלל זה (ומעוד סיבות, כמובן) אני מקפידה לא לעבור בשתיקה על דברים שהם אומרים. פריקה כלשהיא, אני מניחה. תודה שקראתם, מי שהגיע עד לכאן.
  10. אז ככה, אני בת 16 וחצי וכבר לא מעט זמן אני מרגישה משהו לחברה הכי טובה שלי.. היא יצאה מהארון בפניי בתור בי לפני חצי שנה בערך ולא ממש הגבתי לה על זה.. העדפתי להעביר נושא שיחה, אולי כי פחדתי שהיא תדע שגם אני אולי. בקיצור, תמיד כשאנחנו ביחד אז ממש כיף לי איתה בתור חברה טובה אבל לפעמים אני חושבת שאני מרגישה משהו מעבר, ופשוט באלי לנשק אותה ולהיות הכי קרובה אליה. אני חושבת עליה הרבה וכשאנחנו לא ביחד אני מתגעגעת אליה, וזה מוציא אותי מדעתי. היו לי בעבר קטעים עם בנים אבל בחיים לא התאהבתי במישהו וגם כשהתנשקתי איתם, לא הרגשתי כלום וזה אפילו טיפה הגעיל אותי.. בנוסף, היא תמיד אומרת לי שהיא מאוהבת בי ושאני הכי חשובה לה בעולם וזה כל כך מבלבל אותי כי היא גם אומרת שאני כמו אחות בשבילה.. אם רק היה לי את האומץ להגיד לה את מה שאני מרגישה .. אבל זה לא יקרה כי הפחד מדחייה חזק ממני, כי אם היא תתרחק, אני לא אסלח לעצמי, ומצד שני, אולי זה רק משהו חולף ואם אני אתעלם זה יעבור?
  11. אני מרגישה שאני יכולה לפתח מערכת יחסית עם בת אבל אני לא בטוחה,עם בנים זה פחות,הרבה יותר פחות,מה אני?
  12. לפני בערך שנה וחצי התחלתי לחשוב על הנטיה המינית שלי והגעתי למסקנה שאני ביסקסואלית. התהליך ארך די הרבה זמן ורק לאחרונה הפנמתי את זה ו(בערך) קבלתי את זה. אבל לפעמים אני חושבת- מה אם חשבתי על זה כל כך הרבה שאיכשהו ״שכנעתי״ את עצמי שאני בי? כלומר, מה אם אני לא באמת בי אבל הרגלתי לעצמי את המחשב שאני בי? אני לא כמו האנשים ש״תמיד ידעו״. ומצד שני אני די בטוחה שאני מסתכלת גם על בנים וגם על בנות באותה צורה, ושאני נמשכת לשני המינים, אך מעולם לא הייתי בזוגיות ממשית עם גבר/אישה. אז איך אני יודעת אם אני באמת בי?
  13. היי, מפרסמת בשביל חברה ״אני החלטתי לכתוב ולשאול כי הנושא הזה מעיק עליי כבר תקופה ארוכה ואני מרגישה שזה פוגע לי בזוגיות עם חבר שלי. אני בת 23, יש לי חבר כבר 3 שנים, מאז שהתחלנו לשכב הרגשתי כאבים וחוסר נעימות וזה גרם לי להרתע מסקס ״ באותה תקופה התחלתי לערער את עצמי בנוגע לנטיות המיניות שלי . התחלתי לוודא מול עצמי שאני באמת סטרייטית או לא, וככל שהתעמקתי בזה יותר ויותר התחלתי לפקפק בעצמי יש לציין שכל החיים אהבתי רק בנים, אני מאוהבת מאוד בחבר שלי ועד שהתחלנו לשכב הכל בקטע הזה היה מדהים מאז שהתחלתי לערער בעצמי אני רואה את עצמי יותר ויותר מסתכלת על בנות ומנסה לבחון אותן ( אני מרגישה מאוד שבאיזה שהוא מקום אני משפיעה על עצמי פסיכולוגית) יש לציין , אני לא רואה את עצמי מנהלת זוגיות עם אישה או עושה משהו פיזי איתה מעבר לנשיקות מאותה תקופה אני מרגישה שכל פעם שאני ליד חברות שלי (אם הן בבגד ים, מתיישבות עליי או לפעמים סתם ככה) יש לי רטיבות במפשעה ( ויש כמה בנות ספציפיות שזה חזק יותר לידן) לעומת זאת, שאני עם חבר שלי , עד שאנחנו לא נמצאים באקט מיני מתקדם אני לא מרגישה רטובה העובדה הזאת (שאני לא יודעת אם זה נהיה משהו פסיכולוגי או לא) המשיכה להלחיץ אותי ועכשיו כל פעם שאני ליד חבר שלי אני לחוצה יותר מהעניין ולפי דעתי בצורה הזאת רק מחמירה את העניין בנוסף מאז, התחלתי לחשוב על עצמי מתנשקת עם בנות וזה לא הגעיל אותי, אבל המחשבה של משהו מעבר לנשיקה כן הגעילה אותי כל יום אני רק אוכלת סרטים ולא מבינה אם אני בי או סטרייטית, לא מבינה אם זה שאני נרטבת ליד נוכחות בנות אבל לא רוצה להיות איתן באיזשהו אקט מיני הופך את זה שאני נמשכת אליהן יש לציין שאני מאוד נהנת מהסקס עם חבר שלי, מאוד אוהבת אותו אבל הדבר היחיד זה שאני לא אוטומטית רטובה לידו כמו שאני ליד בנות האם זה קרה למישהי מכן? האם מישהו יודע על מה זה יכול להעיד ? מבקשת מכם עזרה , כלשהי, כי הנושא הזה משפיע על היום יום שלי, על הזוגיות שלי וגורם לי ללחץ רב ״ תודה מראש לעונים
  14. שמי יובל ואני בת 18. אני יוצאת עם בחורה כשבועיים, והחיבור בינינו היה כזה טבעי ואוטומטי שכבר לאחר יומיים הצהרנו על עצמנו כבנות זוג. במשך השבועיים האחרונים נפגשנו בעיקר בבית שלה או בעיר בעוד שההורים שלהם לחלוטין תומכים ומקבלים אותה כלסבית ואותי כבת בית שלהם וההורים שלי לא יודעים על היותי ביסקסואלית בגלל שתמיד פחדתי מהתגובה שלהם, לכן גם לא סיפרתי להם שהתחלתי לצאת עם בחורה. היום החלטתי לשתף את אמא שלי (שכביכול אמורה לקבל אותי ללא כל תנאי) אודות בת הזוג שלי, אבל למרות שהיא הייתה סקרנית לגבי מה שיש לי לספר לה, היא תפסה את הידיעה הזאת כ"פצצה" שלא הייתה מוכנה לקבל. היא הייתה בהלם, ולא ידעה מה להגיד. לאחר מכן היא טענה שאני "משוגעת" וקרוב לוודאי שאני רק מבולבלת כחלק מגיל ההתבגרות וכשאהיה בצבא (אני מתגייסת עוד כ3 שבועות) אני "אחזור למוטב". אני מודעת לכך שעליי לכבד את ההלם שלה, ולתת לה את הזמן הנדרש כדי לקבל אותי ולעכל את הידיעה, אך בכל זאת כואב לי שהיא לא יכולה פשוט לראות מבעד לדעות הקדומות ולקבל אותי כמו שאני, במיוחד כשאני רואה בבית של בת הזוג שלי שמקבלים אותה ואותי בלב שלם. אשמח לתגובה או לייעוץ כלשהו כי אין הרבה שאני יכולה לשתף כרגע. יובל
  15. אהלן במסע המייאש של להגדיר את עצמי נכנסתי לקטגוריה של ביסקסואלית (אולי בכלל לסבית) והטרו-רומנטית. כלומר נמשכת לגברים ונשים אבל רגשית "נמשכת" לגברים. אבל עכשיו מה אני יכולה לעשות כדי לא לצאת בחורה מגעילה? הרי מצד אחד, יש בחורה אחת שכל מה שבא לי לעשות זה לתפוס אותה ולנשק אותה ולהיות איתה גי היא מדהימה. אבל מצד שני, אני לא רואה אותנו מפתחות קשר אמיתי, לא יכולה לראות את עצמי מתאהבת בה. אז מה אני יכולה לעשות? לוותר על קשרים עם בחורות? סטוצים עם נשים זה המיטב שאני יכולה לעשות בלי לפגוע בצד השני?
  16. היי, קוראים לי שובל ואני בי ובזמן האחרון קצת נדלקתי על ילדה מהכיתה שלי.. הבעייה שאני נתקלת בא כל פעם שאני רוצה מישהי היא "היא סטרייטית? היא לא? איך אני יכולה לדעת? וכו'.." זה ממש מתסכל. אני לא רוצה להביך אותה אבל אני גם לא רוצה לפספס הזדמנות לנסות.. הצעות? עזרה? פריקה?
  17. אז לפני יומיים החלטתי לצאת מהארון בפעם הראשונה ולספר לחברה טובה שאני ביסקסואלית. אחרי תקופה ארוכה שסחבתי את זה החלטתי שהגיע הזמן לפרוק. שאמרתי סוף סוף היא קיבלה את זה ממש טוב, בהבנה ותמכה אני שמחה שבחרתי לשתף אותה זה נתן לי הרגשה טובה לגביי עצמי שיש לי עם מי לחלוק מעבר לאיגי ובאמת לנהל שיחה פנים מול פנים עם מישהו שמכיר ומבין אותי . אני רואה בצעד הזה התקדמות... לכל אלה שעוד בארון כדאי לכם לבחור בפעם הראשונה במישהו שאתם סומכים עליו ויודעים שהוא יאהב אתכם לא משנה מה, ותלכו על זה ההרגשה משחררת ומדהימה.
  18. אני ביסקסואלית בת 20 ואני בזוגיות כבר 5 שנים עם האישה הראשונה שלי.הקשר נעשה רציני ומחשבות על מעבר דירה כבר קיימים בנוסף לדיבורים על עתיד משותף יחד.אני מאוד אוהבת אותה ,מאוהבת בה. אך בחצי שנה האחרונה אני לא מפסיקה לחשוב על גברים,על סקס עם גבר וכמה שחסר לי התחושה הזו ביחיסים.זה בחלומות שלי ובמחשבות שלי. אני לא רוצה להשלות,לא אותה ולא את עצמי..מה עושים??
×