מעבר לתוכן

חיפוש בפורומים

Showing results for tags 'בודדה'.



More search options

  • חיפוש לפי תגיות

    כדי לשמור תגית יש ללחוץ על מקש האנטר
  • חיפוש לפי מחבר/ת

סוג תוכן


לוחות שנה

אין תוצאות להציג.

פורומים

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

חיפוש בתוך...

חיפוש תוצאות אשר...


תאריך יצירה

  • החל מתאריך

    עד תאריך


תאריך עדכון

  • החל מתאריך

    עד תאריך


סינון לפי...

תאריך הצטרפות

  • החל מתאריך

    עד תאריך


קבוצה


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

בין אל

נמצאו 3 תוצאות

  1. אז הלסבה האהובה עליכם ועליכן חטפה כמה התקפי חרדה מקודם, ועכשיו היא שוכבת במיטתה ומנסה שלא להיכנע לדחף לחתוך. ובעודה שוכבת במיטתה ועושה את הדרעק שכתבתי מקודם, עלה במוחה של הלסבה האהובה שלכן הרעיון להכיר אנשים שיוציאוה מהבאסה. יש מתנדבים?
  2. אני פשוט לא יודעת לאן לפנות, אז החלטתי לכתוב כאן. בדרך כלל אני יכולה לכתוב משהו על זה לעצמי, או לשלוח הודעה למישהי, אבל פשוט כבר אין לי מי. אני מרגישה שכולם נעלמים לי. כל החברים הטובים שלי שיכולתי לדבר איתם על הכל לא נמצאים, ואני נשארתי עם כמה שאפשר להעביר איתם את הזמן, עד הפעם הבאה שאני אשב במיטה ואכתוב על כמה באסה לי. אוף, למה אין תרופת קסם שתגרום לי להרגיש טוב עם עצמי? במקום זה התרופה שלי זה להתיש את עצמי, להישאר ערה עד ארבע לפנות בוקר כדי לשון כל היום, ואולי להיות מספיק עייפה כדי לא לחשוב כל מיני מחשבות נוראיות.... זהו, פרקתי קצת ממה שהיה לי... אני אמשיך לבכות עכשיו.
  3. אני פשוט לא יודעת לאן לפנות, אז החלטתי לכתוב כאן. בדרך כלל אני יכולה לכתוב משהו על זה לעצמי, או לשלוח הודעה למישהי, אבל פשוט כבר אין לי מי. אני מרגישה שכולם נעלמים לי. כל החברים הטובים שלי שיכולתי לדבר איתם על הכל לא נמצאים, ואני נשארתי עם כמה שאפשר להעביר איתם את הזמן, עד הפעם הבאה שאני אשב במיטה ואכתוב על כמה באסה לי. אוף, למה אין תרופת קסם שתגרום לי להרגיש טוב עם עצמי? במקום זה התרופה שלי זה להתיש את עצמי, להישאר ערה עד ארבע לפנות בוקר כדי לשון כל היום, ואולי להיות מספיק עייפה כדי לא לחשוב כל מיני מחשבות נוראיות.... זהו, פרקתי קצת ממה שהיה לי... אני אמשיך לבכות עכשיו.
×