Jump to content

Search the Community

Showing results for tags 'א-מיניות'.



More search options

  • Search By Tags

    Type tags separated by commas.
  • Search By Author

Content Type


Calendars

There are no results to display.

Forums

  • פורומים יעודיים
    • על סדר היום
    • סתם כי בא לי לדבר
    • קבלת הורים
    • טרנסג'נדרס ומגדר
    • פורום (לא) לנשים בלבד
    • פורום (לא) לגברים בלבד
    • פורום בי פאן פולי
    • המקום לומר את המילים
    • פורום א-מיניים
    • מוסיקה
    • לבריאות!
    • מהבקו"ם ועד לחפש"ש
    • פינת יצירה
  • פורומים קבוצתיים
    • קבוצות הדתיים והדתיות
    • אזור צפון
    • אזור מרכז
    • אזור דרום
    • אלנה አለነ - הקבוצה האתיופית של איגי
    • ألوان - مجموعة الشبيبة العربية المثلية - פורום אלוואן - קבוצת נוער ערבי להט"בי
  • משוב לאיגי
    • משוב לאיגי
  • מתכונת קיץ
  • חדשות ועדכונים

Find results in...

Find results that contain...


Date Created

  • Start

    End


Last Updated

  • Start

    End


Filter by number of...

Joined

  • Start

    End


Group


Facebook


MSN


Skype


ICQ


Yahoo


AIM


אתר הבית


מיקום


תחביבים


תאריך לידה

Between and

Found 14 results

  1. המשיכה המינית שלי נמוכה ביותר, ואני לא רואה את עצמי במערכת יחסית. זה כבר כמה שנים ככה האם יש מצב שאני נחשבת א-מינית? קראתי קצת בנושא של א-מיניות ואני עדיין לא יודעת אם אני נחשבת א-מינית או לא. אשמח אם תעזרו לי בנושא הזה
  2. אני נמשך לבנות מבחינה אישיותית וגם במידה מסוימת(לא גבוה נראלי כמו להטרו אבל עדיין לפחות בינוני) לאיברים של נשים אבל אף פעם לא עלה לי חשק לקיים סקס, אני נחשב רימיני?
  3. ישנם לא מעט אנשים “נאורים” שלא יעזו להגיד שום דבר שעלול להתפרש כהומופובי, אבל בשמחה יעבירו הרצאות שלמות על למה א-מיניות זה פגם/המצאה/אשליה.
  4. ronieitan

    סקר

    סקר למעלה
  5. אני מבולבלת... בערך... אני מבינה את עצמי, ומצד שני לא מבינה את עצמי יותר מאי פעם... אני אתחיל מההתחלה- לפני כמעט שנתיים הבנתי שאני א-מינית, אני מתעסקת בזה ברמות שונות בשלבים שונים, אבל כאן נגמר החלק של ה"אני מבינה את עצמי"... מהרגע שהבנתי שאני א-מינית, גם התחלתי לנסות להבין מה הנטייה הרומנטית שלי (למי שלא יודע... כן, לפעמים נטייה מינית ונטייה רומנטית הן לא זהות לחלוטין) אני כבר תהיתי בנוגע לכל כך הרבה הגדרות- א-רומנטית, פאן-רומנטית, QUOIרומנטית (כבר אסביר), דמי-פאן-רומנטית, דמי-הומו-רומנטית.............. וזה לא שדברים באמת השתנו בזמן הזה, למען האמת דברים נשארו דיי אותו הדבר, אבל הזמן ממש לא עוזר לי לפענח מה אני מרגישה... אני אמנם בטוחה לגמרי שלא הרגשתי משיכה מינית בחיים, אבל אני ממש לא בטוחה לגבי משיכה רומנטית. הדבר היחיד שאני חושבת שאני יודעת הוא שאני על הספקטרום הא-רומנטי... אף פעם לא הרגשתי משהו שגרם לי להיות בטוחה שהתאהבתי, שום דבר שגרם לי לרצות משהו רומנטי באופן מובהק עם מישהו או מישהי... אבל מבין החברות שלי, יש שתיים שרציתי להיות יותר קרובה אליהן, רציתי להיות איתן יותר, להכיר אותן יותר לעומק, לדבר שעות על גבי שעות או סתם להתכרבל מול הטלוויזיה, וסוגשל אפשר להגיד שיותר אכפת לי מהן (זה לא בדיוק הניסוח הנכון אבל אני לא מוצאת משהו מתאים)... ומצד שני, כל מחשבה על משהו רומנטי באמת, לא באה בחשבון ולא נמצאת בין הרצונות האלה. קשה להסביר את התחושה, ואני הרבה פעמים מוצאת את עצמי חושבת האם זה פשוט שאני רוצה "super intense friendship" או "relationship"... ממש לא מפריע לי שזה "רק" חברות, אבל אני אף פעם לא הצלחתי להבין מה אני מרגישה ומה אני רוצה. וזו דיי ההגדרה של quoiרומנטית, אבל זה אף פעם לא הרגיש לי נכון להגדיר את עצמי באופן תמידי כ"מבולבלת ואין לי שמץ מה אני תכלס מרגישה" האינסטינקט הראשוני שלי היה להגיד שאני א-רומנטית, מה שגורם לי לתהות המון... אם המחשבות ש"אולי אני בעצם רוצה מערכת יחסים" אולי באות בכלל מכל הדברים השליליים שקראתי, ש"א-רומנטיות זה הדחקה של הרגש האמתי" וכל זה, ומפחד להישאר לבד כל החיים... ומה שאולי קורה זה שאני מדחיקה את זה שאני א-רומנטית? ומנסה בכוח למצוא "התאהבות"? ומצד שני, אני מתחברת יותר בקלות לשירים (girls like girls - hayley kiyoko) ולקו עלילה (בסדרות) שמתעסקים ביחסים בין 2 נשים מאשר יחסים סטרייטים. כל מערכת יחסים אינטימית במדיה (לא משנה מה המגדר של המשתתפים.ות) נמאסת עליי נורא מהר, כי זה תמיד נהיה מיני נורא מהר (ובתור א-מינית זה מתסכל ומעצבן ומשעמם וחסר פואנטה)... אבל כשמדובר בשתי נשים, פחות קשה לי להתחבר לזה, ויש פעמים שאני אפילו שמחה שזה שם... תמיד חשבתי שזה בגלל שאני מתחברת לשוני של הדמויות משאר החברה (שוני שמבוסס על נטייה מינית), וכי מערכת יחסים בין 2 נשים היא לא לעוסה במדיה כמו בין גבר ואישה (הסיבות האלה בטוח נכונות בלי קשר להמשך). אבל אני לא יכולה שלא לתהות- האם זה קשור לזה שאני לא א-רומנטית, אלא דמי-פאן-רומנטית או דמי-הומו-רומנטית? בקיצור, אם השנתיים האלה עשו משהו זה רק לבלבל אותי יותר. תקופה דיי ארוכה ניסיתי לתת לזמן לעשות את שלו, אבל כל מה שיצא זה שאני מתוסכלת לגמרי... :/ אני בעיקר מנסה להבין, ואין לי מושג איך, האם אני מדחיקה את זה שאני א-רומנטית (ומנסה בכוח למצוא למה אני לא), או שאני באמת לא לגמרי מבינה את הרגשות שלי וכן מסתתר בהם משהו רומנטי... כשאני קוראת דברים שא-רומנטים אחרים כתבו אני מזדהה בד"כ, ועדיין שנייה אחר כך חוזרת לאותה ההתלבטות...
  6. היי! אז ככה. תמיד מין מאוד סקרן אותי באופן כללי וכשפגשתי אנשים שהם ״מושכים״ תמיד הייתי מעט פלרטטנית אבל אף פעם לא רציתי להתקרב אליהם, לא חיבוק ולא נשיקה. אני והחברה הכי טובה שלי הפכנו להיות בנות זוג אחרי שלוש שנים של חברות וגם אז העדפתי לא להתנשק. לאחרונה חגגתי 17 ואחרי קשר של שנה אני כן מרגישה אליה משיכה, אני נהנת מהסיפוק שבפעילות מינית אבל אני חושבת שאני יותר סקרנית ולהוטה לעשות דברים חדשים עם חברה שלי מאשר חווה משיכה שהיא בהכרח מינית. אני חושבת שאני א מינית רק כי באמת אף פעם לא הצלחתי להתקרב לאנשים שרצו להתקרב אליי כי פשוט לא הרגשתי את זה ועכשיו אחרי קשר של ארבע שנים עם חברה שלי אני מרגישה איתה בנוח ואני כן מעוניינת בפן המיני שבמערכת היחסים שלנו אני פשוט חושבת שזה לא משיכה מינית.
  7. לפני כמה זמן סיפרתי לחברה טובה (או לפחות אז היא הייתה חברה טובה) על א-מיניות. אני מכירה אותה כבר 3 שנים ומאז שנפגשנו אנחנו חברות ממש טובות, אז חשבתי לספר לה שאני א-מינית. אבל אז הבנתי שהיא להטבופובית, ויותר מהכל- אייספובית (acephobic)...   זה היה במהלך שיחה שסיפרתי לה ש"נתקלתי בטאמבלר בנטיות מיניות שלא ידעתי שקיימות"... היא התעניינה וסיפרתי לה על כמה נטיות (ובואו נגיד שהתגובות שלה לא היו... טובות במיוחד) וכשהגעתי לא-מיניות היא אמרה ש"אלה בכלל חולים. הם צריכים ללכת לטיפול. בטח הורמונים או משהו.". כמו שאתם יכולים לנחש אני לא סיפרתי לה בסוף שאני א-מינית. מאז כל פעם שאני חושבת עליה אני לא יכולה שלא לחשוב על הסיטואציה הזו, ועל כמה שזה מתסכל שאני לא מרגישה בטוחה להגיד למישהי שהחשבתי ככל כך קרובה אליי...   היו לה מאז כל מיני אמירות להטבופוביות (ואולי גם היו בעבר והייתי פחות רגישה לזה), וזה יותר ויותר גורם לי להרגיש רחוקה ממנה... אבל היא לא שמה לב לזה בכלל, מבחינתה אנחנו חברות טובות וקרובות כמו שהיינו גם לפני שנה. כמה מהדברים שאני זוכרת במיוחד- "לא צריך להיות בכלל מצעד גאווה בירושלים כי כשאני חושבת על ירושלים אני חושבת על דברים טהורים... וזה לא." ובהמשך אותה שיחה "התנ"ך אוסר על זה" [כדאי להזכיר שהיא לא דתייה, ובכל נושא אחר אין לה כמעט אף הסכמה עם התנ"ך] [אחרי שהתלבטתי אם לאשר הגעה באירוע של יום הזכויות לקהילה הגאה בכנסת, כדי שזה לא יחשיד] "אף אחד לא יחשוב שאת לסבית. את לא נראית כזו. חוץ מזה אני מכירה אותך, זה ברור שאת לא חלק מהקהילה" אני: "לפי מה מישהו אמור בדיוק לדעת שאני כן או לא לסבית? חוץ מזה, יש עוד נטיות..." היא [בטון מזלזל ושלילי]: "מה, את מעדיפה להיות בי??? או פאן?????" (כמובן שזה המשיך אבל אני אחסוך מכם) "אין שום דבר מלחיץ בלהיות בארון / בלצאת מהארון. סתם עושים מזה סיפור" ויש עוד...................   אבל בעיקר מפריע לי שהיא מדברת מלא על בנים, ועל מערכות היחסים שלה, ועל "כמה ההוא חתיך" ועוד מלא דברים בסגנון... ואני לא באמת יכולה להסביר לה שום דבר ממה שאני מרגישה וכל מה שאני עושה זה להנהן...   אני בכלל לא יודעת אם עדיין להגדיר אותה חברה. תמיד כל כך נהניתי איתה אבל מאז הדברים האלה זה כל כך מעיק עלי כשאני נמצאת איתה...   אני לא באמת יודעת מה הייתה הפואנטה שלי בלכתוב את זה. ובכל מקרה, אני מניחה שאני לא היחידה שהייתה בסיטואציות כאלה (לצערי)... מה אתם/ן עושים/ות בסיטואציות כאלה? וסתם... שתפו מה דעתכם/ן ואת חוויותיכם/ן...   (אגב, אני חדשה פה... אז היי!  :bye: )
  8. היי לכולם אני ירדן, בת 17 ואני א- מינית. אני כבר ממש מתוסכלת אז תסלחו לי כי זה יהיה ארוך... סיפרתי לראשונה לפני חודש כמעט. זה היה בשיעור משחק. זה שיעור שבו יצרנו סביבה תומכת, פתוחה ומקבלת. מה שקורה בשיעור לא יוצא ממנו - זה הנוהל הנפלא שמאפשר לנו להיות מי שאנחנו. זאת כדי שנוכל לעבוד בצורה הפתוחה ביותר. במסגרת השיעור תמיד עודדו אותנו לחשוף עוד ועוד, והיו שלושה ילדים שיצאו מהארון כלסבית, הומו, ובי. המורה וכל הקבוצה תמיד מחאו כפיים ושיבחו אותם.  אז בסוף השיעור האחרון, שהיה לפני חודש, קמתי ופשוט סיפרתי, לא יודעת למה, לא חשבתי על זה יותר מדי. זאת הייתה הפעם הראשונה שאי פעם סיפרתי. מיד אחרי שהוא בירר מה זה אומר והסברתי לו על רגל אחת, הוא פשוט קטל את כל מה שאמרתי באמירות מזלזלות. "יעבור לך" "אין באמת דבר כזה, זה בולשיט של גיל ההתבגרות" "את תהיי מאוד מינית בעתיד ותהני מזה". הייתי מאוד פגועה אחר כך. למה את כולם הוא מקבל במחיאות כפיים ואותי הוא משפיל מול כולם?? מחר עומד להיות השיעור הראשון עם אותו מורה מאז אותה תקרית. אני מאוד לחוצה כי אני לא יודעת למה לצפות. *יש לציין שעדכנתי בכך את רכז המגמה (כן, אני במגמת תיאטרון בבית ספר לאמנויות, שכחתי לכתוב..) והוא מאוד תמך בי ועזר לי. הוא אמר שהוא רוצה לכנס את כל מורי המגמה לשיחה בנושא, אבל אני לא יודעת אם הוא עשה זאת או לא.   אחרי אותו שבוע קשה שבו ניסיתי להתאושש ממה שקרה, ממש כשכבר חזר לי מצב הרוח, סבא שלי נפטר. אבא שלי היה שבור לגמרי (זה אבא שלו). אמא שלי הבינה, מתוך פליטת פה שלי, שהיה לי שבוע לא פשוט ודרשה לדעת מה קרה. זה היה בטלפון כי הייתי אצל סבתא שלי. היא ממש התחילה לאיים עלי אז בעל כורחי סיפרתי לה בטלפון והיא הייתה בשוק. היא בכלל לא ידעה מה זה אומר. כשהיא הגיעה עם אבא שלי לסבתא שלי, היא לקחה אותי לשיחה בחדר. היא קראה על זה וגם הסברתי לה עוד דברים, אבל היא אמרה שאני קטנה מדי בשביל לדעת ושאני סתם מפחדת לגדול. הסברתי לה שזה בדיוק אותו הדבר אם הייתי אומרת שאני לסבית לדוגמא ואז היא הרגיעה את עצמה בזה שזה יכול להשתנות. הסברתי לה עוד דברים, כדי לנסות לשכנע אותה שיש באמת דבר כזה. היא סיכמה את השיחה ב"אוקי, אז את אומרת לי שאת פשוט מבולבלת..". היא לא רצתה לספר את זה לאבא שלי כי הוא היה שבור לגמרי, אבל הוא הרי שמע אותה צורחת עלי בטלפון לספר לה כבר. יום למחרת הוא אמר לי שהיא סיפרה לו (שזה עוד דבר מלחיץ ממש לאור הידע הקלוקל שהיא הפגינה בנושא- אני לא יודעת מה היא סיפרה לו ואיך), אבל הוא לעומתה חיבק אותי ואמר שהוא מקבל אותי בכל מצב. מאז לא החלפנו מילה בנושא, אני חושבת שהוא נבוך.   מאז, אמא שלי כל הזמן זורקת לי הערות מגעילות ועוקצניות שכבר ממש מתחילות לעבור את הגבול... "את לא א- מינית, תתאהבי במישהו ויעבור לך", או שפתאום היא צועקת בכל הבית "נדבקתי מירדן! אני מצהירה על עצמי כא- מינית!!" ומתחילה לצחוק. לפני כמה ימים שהיא ראתה חדשות ודיברו על ההטרדות המיניות של סילבן שלום, היא פתאום צעקה, בכוונה שאני אשמע בחדר "טוב מאוד שהוא מיני ולא א- מיני!". היא פשוט הצדיקה הטרדה מינית בשביל זה... ויש עוד ועוד, רובן ממש ילדותיות כמו למשל כשהמילה"מינית" נאמרת בכל דרך שהיא היא מסתכל עלי ואומרת "שמעת ירדן? מינית!". סיפרתי לה מלכתחילה בהקשר של מה שקרה עם המורה ההוא, היא יודעת שזה לא בסדר להגיד את זה ויודעת שנפגעתי ממנו, אבל היא פשוט רוצה להקניט ולהציק לי.   באמת שנמאס לי כבר. אין לי כוח לכלום. יותר מדי דברים שקורים בזמן כל כך קצר. אני פגועה מאוד ושום דבר כבר לא מצליח להרגיע אותי. אפילו לכתוב כבר לא עוזר לי, וכבר כתבתי שני שירים בנושא. אני בכיתה י"א וגם ככה העומס של הלימודים הוא לא אנושי. אין לי זמן בכלל לעכל ולהתמודד עם מה שקורה. ירדתי מאוד בציונים (הייתי תלמידה מצטיינת עם ממוצע 95). אני לא מספיקה כלום ולא מרוכזת בכלל. בזמן האחרון התחלתי להרגיש כאב מוזר באיזור שמסביב ללב מרוב הלחץ המטורף הזה שאני נמצאת בו.  החברים שלי בשכבה (מי שיודע על כל זה) מקבלים אותי ותומכים בי ממש ועם שלושה מהן אני ממש מדברת על בסיס יומי על כל הסיפור הזה, אבל אני קצת מתחילה להרגיש נטל.  המתח הזה מתחיל להיות מוגזם מדי בשבילי. אני צריכה קבלה. לכן אני פונה לכאן. אני יודעת שפה יכולים לקבל אותי כמו שאני. אני באמת אשמח לעצות וחיזוקים. תודה רבה ירדן.
  9. אני מרגיש שלא מתייחסים כמעט בכלל לא-מיניות במרחב. באנגלית זה כאלה שטוענים אפילו, שהA נמצאת שם בשביל התומכים (allies) יש כאלה שפשוט שוללים קיום של א-מיניות, גם בתוך הקהילה הגאה, שאמורה להיות פתוחה לכלל הגדרות המיניות וגם לחסרונה אז רציתי לשמוע מכן ומכם, מה החוויה שלכןם? רואות יותר התייחסות, פחות התייחסות לנושא, האם מרגישים שבטוח לצאת מהארון כא-מיני.ת בלי להיות מושא ללעג?    
  10. לאחר ההצלחה העצומה שנחל הדוכן הא-מיני בהפנינג גאווה בת"א והכיף שהיה לחבר'ה לצעוד ביחד עם דגלים ועם שלטים, אי-אפשר היה אפילו להעלות על הדעת לוותר על המצעד בירושלים.   נפתחו 2 אירועים בפייסבוק שבהם יתעדכנו הפרטים המדויקים ואפשר להזמין חברים להצטרף:  אחד - אירוע שפתוח לקהל הרחב וכ-ו-ל-ם יכולים לראות שאישרתם השתתפות. שני - "סגור"\פרטי שרואים אותו חברי קבוצת הא-מיניים בפייסבוק בלבד (מתאים לביישנים, ארוניסטים ומתלבטים...)   - בדוכן יהיו דגלים א-מיניים למכירה. מומלץ להגיד מראש אם אתם רוצים, כדי שאדע להיערך. יש שני גדלים: קטן, כמו דגל לרכב, 40*30 ס"מ (שתכל'ס, זה לא כזה קטן ) עם מקל פלסטיק = כ-20ש"ח. גדול, 110*80 ס"מ (לא "העצום" כפי שראיתם בת"א), עם שרוול שמתאים למקל מטאטא = כ-90 ש"ח (בלי המקל). אולי יהיה עוד פיצ'פקעס, נראה... בכל מקרה, זה לא העיקר,   העיקר זה שתגיעו - לצעוד או סתם להגיד שלום  
  11. מאוהבת בפרח

    מסקרן אותי לדעת...

    שאלה שמעניינת אותי. כדי לראות את מאזן סוגי הא - מיניים כאן.
  12. http://www.mako.co.il/pride-weekend/Article-54454e6abae4341006.htm?sCh=7d61bdd9ccbc4310&pId=1471243973&Partner=mw   איך ידעתי שהטוקבקים יהיו מגעילים ולא אוהדים.  איך ידעתי.  טוב נו, אפשר לאכול פוקפוקרן, ולצחוק על הבורות של האנשים.   אגב, סתם פוסט נחמד שמצאתי באינטרנט: http://queenieofaces.tumblr.com/post/30248965593/understanding-asexuality-review הפוסט הוא review על הספר של בוגארט (המדען שחקר א-מיניות, והוציא מאמר על כך ב-2004): understanding asexuality. 
×