מעבר לתוכן

venus

צוות איגי
  • מספר הודעות

    73
  • הצטרפות

  • ביקור אחרון

אודות venus

  • דרגה
    חניכה ותיקה
  • יום הולדת 17/03/2000

Profile Information

  • מיקום
    כפר סבא
  • פנו אלי ב
    לשון נקבה
  • מזל
    דגים

מבקרים אחרונים

299 צפיות בפרופיל
  1. אימונים+תזונה

    זה מקסים! תודה על הפוסט הזה מציעה לפרסם אותו גם ב"סתם כי בא לי לדבר", שיקבל יותר חשיפה :) נגה
  2. איזה כיף שאהבת את הפעולה! בדיוק דיברתי על המצעד בתל אביב בפעולה הקודמת, מוזמנת לעיין :) בעיקרון אני גם לא הכי מחוברת למצעד בתל אביב, אבל חושבת שהוא חשוב ממש בדיוק מהסיבה הזו- שאנחנו חיות תחת דיכוי. אנשים בחברה מדכאים את כל מה ששונה- והרבה פעמים אנשים בקהילה הזאת שמתנהגים ב"אוחצ'יות" ועושה להם כל כך טוב ללבוש שמלה קצרה ועקבים וללכת ככה ברחוב- פשוט מקבלים תגובות כאלה רעות ולא מרגישים חופשיים להיות מי שהם רוצים להיות. המצעד בתל אביב מאפשר להםן את זה.
  3. שלום לכל היפים והיפות! מה נשמע? (סבב מה ניש בתגובות) היום הרגשתי באמת מה זה לחיות תחת דיכוי. אני מסיימת י"ב והיה היום מפגש סיכום של תקופת בית הספר עם האנשים מהכיתה שלי בבית של אחת הבנות. היה ממש נחמד בסך הכל וחזרתי הביתה עם חבר טרנסג'נדר שגם איתי בכיתה ועם עוד מישהו מהכיתה שהוא ממש נשמה טובה כזה אבל הוא די מעופף. בשלב מסוים הגענו לדבר קצת על המצעד בכפר סבא ועל מצעדים בכללי, ואז הוא הגיע למשפט: "אין לי בעיה אתכם, אבל אני חושב שאתם לא צריכים לעשות את המצעדים שלכם ושזה רק עושה לכם רע. אי אפשר כל כך לשנות את המצב הזה שיש הומופוביה- כי אתם כן שונים בסך הכל וזה מה שגורם לאנשים להסתכל ולהרים גבה. המצעדים רק גורמים להומופובים להתעצבן יותר, וכמו שאני סטרייט ואשב בבית עם בת הזוג שלי, כך גם אתם יכולים לשבת לבד בבית עם בני או בנות הזוג שלכםן והכל יהיה בסדר". אני יודעת שזה רק מילים. כביכול זה דבר קטן- טיפה בים- אבל באותו רגע הרגשתי מה זה אומר להיות מדוכאת. אני באה ממשפחה טובה ומקבלת, החברים שלי להט"בים וגם אלה שלא- ממש סבבה איתי. גם החבר שאמר את המשפט הזה- הוא יודע שאני ושהחבר שהיה איתנו מהקהילה ובאמת מכבד ואוהב, אבל אני לא יכולה להסביר עד כמה זה מקומם שמי שלא נמצא במקום שלך ולא יודע מה זה אומר לחוות דיכוי יומיומי- מה זה אומר שהקהילה שלך חווה דיכוי- מסביר לך למה צורת המאבק שלך (במקרה הזה- מצעדים) היא לא לגיטימית. אני אצטט מה-שיר של פאט פארקר (קוראים לו "איפה תהיו"), משוררת להטבית נהדרת מארה"ב: "מַגָּפַיִם מְצֻחְצָחִים חֲצוֹצְרָנִים מְנַקִּים אֶת הַכֵּלִים שַׁרְשְׁרוֹת וּמַנְעוּלִים יְצוּקִים מַסָּע הַצְּלָב הִתְחִיל. שׁוּב דִּגְלֵי הַמָּשִׁיחַ נִּפְרָשִׂים עִם שַׁחַר וּמוֹשִׁיעִי הַנְּשָׁמוֹת זוֹעֲקִים שִׁירֵי אַחֲרִית הַיָּמִים בָּרַדְיוֹ. אֶזְרָחִים, אֶזְרָחִים טוֹבִים כֻּלָּם צוֹעֲדִים לְקַלְפִּיוֹת הַהַצְבָּעָה וּבִקְדֻשָּׁה מִתְחַסֶּדֶת מְסַמְּנִים X עַל הַזְּכוּת שֶׁלָּנוּ לְחַיִּים. אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה כְּמוֹ אֲחֵרִים שֶׁהַצְבָּעָה הִיא סוֹף, אֲנִי מְפַחֶדֶת עוֹד יוֹתֵר שֶׁזּוֹ רַק הַהַתְחָלָה. אָז אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַשְׁמִיעַ קוֹל לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם וְלִשְׁאֹל: אֵיפֹה תִּהְיוּ כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? הֵם לֹא יָבוֹאוּ כְּהָמוֹן מִתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת, אֶלָּא בִּמְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט יַחְדְּרוּ לַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ וְיָסִירוּ אֶת הַנֶּגַע, הַקְּוִוירִיּוּת, הָאוֹחְצִ'יּוּת, הַסְּטִיָּתִיּוּת מִקִּרְבָּם. הֵם לֹא יָבוֹאוּ עֲטוּיִים בְּגָדִים חוּמִים וּצְלָבֵי קֶרֶס אוֹ בִּצְלָבִים כְּבֵדִים וְנוֹצְצִים עַל הֶחָזֶה. הַצֹּרֶךְ לְהַעֲמִיד פָּנִים כְּבָר עָבַר וְנִגְמַר. הֵם יָבוֹאוּ בַּחֲלִיפוֹת עֲסָקִים לִקְנוֹת אֶת הַבָּתִּים שֶׁלָּכֶןם וְיָבִיאוּ עוֹבְדִים חֲדָשִׁים לְמָלֵא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלָּכֶןם. הֵם יָבוֹאוּ בַּחֲלוּקִים לְשַׁקֵּם וּבִמְעִילִים לְבָנִים לְהַכְנִיעַ וְאֵיפֹה תִּהְיוּ כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? אֵיפֹה כֻּלָּנוּ נִהְיֶה כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ? וְהֵם יָבוֹאוּ – – – הֵם יָבוֹאוּ כִּי אֲנַחְנוּ מֻגְדָּרִים הֲפוּכִים – סוֹטִים וַאֲנַחְנוּ סוֹטִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאִינוּ קְוִויר מֻטְרָד בָּרְחוֹבוֹת וְלֹא אָמַרְנוּ דָּבָר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁשִּׁקַּרְנוּ בְּהַפְסָקַת הַקָּפֶה עַל בֵּן אוֹ בַּת הַזּוּג – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְנוּ "אֵין לִי בְּעָיָה עִם גֵּיְיז, אֲבָל לָמָּה הֵם חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת רַעַשׁ?", וְלֹא אָמַרְנוּ דָּבָר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּתַנּוּ לְאֵם לֶסְבִּית לְאַבֵּד אֶת הַיֶּלֶד אוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁלָּהּ וְלֹא מִלֵּאנוּ אֶת אוּלַם בֵּית הַמִּשְׁפָּט – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּתַנּוּ לִסְטְרֵיְטִימוֹת לְהִזְדַּיֵּן בָּפָּאבּים שֶׁלָּנוּ, בַּזְּמַן שֶׁהַחֻקִּים אָסְרוּ עָלֵינוּ לָגַעַת – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת הַבְּגָדִים הַמַּתְאִימִים לַחֲתֻנָּה מִשְׁפַּחְתִּית וְהִשְׁאַרְנוּ אֶת אֲהוּבֵינוּ בַּבַּיִת – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁשָּׁמַעְנוּ, "זֶה עִנְיָנִי הַפְּרָטִי עִם מִי אֲנִי בַּמִיטָה – זֶה אִישִׁי, זֶה לֹא פּוֹלִיטִי" – וְלֹא אָמַרְנוּ דָּבָר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. בְּכָל פַּעַם שֶׁנָּתַנּוּ לַקְּרוֹבִימוֹת סְטְרֵיְיטִימוֹת לִקְבֹּר אֶת מֵתֵינוּ וּלְהַרְחִיק אֶת אֲהוּבֵינוּ – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁל סְטִיָּה. וְהֵם יָבוֹאוּ. הֵם יָבוֹאוּ בִּשְּׁבִיל הַסּוֹטִימוֹת וְזֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם הוֹמוֹסֶקְסוּאָלִים, לֹא אוֹחְצ'וֹת לֶסְבִּיוֹת, לֹא דַּיְיקִיּוֹת גֵּיְיז, לֹא קְוִוירְז זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם יֵשׁ לָכֶןם עֵסֶק מִשֶּׁלָּכֶן עֲבוֹדָה טוֹבָה אוֹ הַשְׁלְמַת הַכְנָסָה זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם שְׁחֹרִימוֹת מֶקְסִיקָנִיּוֹתִים יְלִידִימוֹת אַסְיָתִיּוֹתִים אוֹ לְבָנִימוֹת זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם מִנְּיוּ יוֹרְק אוֹ מִלּוֹס אַנְגֶ'לֶס מִטֶּקְסָס אוֹ מִדָּקוֹטָה זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם בּוּצ'וֹת אוֹ פֶמִיות לֹא בְּעַד הַגְדָּרוֹת מוֹנוֹגֶמִיּוֹתִים אוֹ לֹא זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם קָתוֹלִיּוֹתִים בַּפְּטִיסְטִימוֹת אָתֵאִיסְטִיּוֹתִים יְהוּדִימוֹת אוֹ פְּרוֹטֶסְטַנְטִיּוֹתִים הֵם יָבוֹאוּ הֵם יָבוֹאוּ לֶעָרִים וְלָאָרֶץ לַסָּלוֹנִים שֶׁלָּכֶןם וּלְתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת שֶׁלָּכֶןם. הֵם יָבוֹאוּ בִּשְׁבִיל הַסּוֹטִימוֹת וְאֵיפֹה תִּהְיוּ כְּשֶׁהֵם יָבוֹאוּ?" אז הוא ירד מהאוטו, והחבר שלי ואני הבנו ש"זֶה לֹא יְשַׁנֶּה אִם אַתֶּןם הוֹמוֹסֶקְסוּאָלִים, לֹא אוֹחְצ'וֹת. לֶסְבִּיוֹת, לֹא דַּיְיקִיּוֹת. גֵּיְיז, לֹא קְוִוירְז". הם בכל מקרה יבואו- "הֵם לֹא יָבוֹאוּ כְּהָמוֹן מִתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת, אֶלָּא בִּמְהִירוּת וּבְשֶׁקֶט יַחְדְּרוּ לַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ וְיָסִירוּ אֶת הַנֶּגַע, הַקְּוִוירִיּוּת, הָאוֹחְצִ'יּוּת, הַסְּטִיָּתִיּוּת- מִקִּרְבָּם.". וההבנה הזאת נותנת לך כאפה מצלצלת בפנים. בא לי לשתף אתכםן גם סרטון שהראו לנו באחד מהסמינרים של איגי- נראה לי שבשנה שעברה. בסרטון מדברת מלכת דראג אירית בשם "פנטי". היא מדברת על מה זה אומר בעיניה להרגיש דיכוי, ועל זה שזה קורה לכולם (שימו כתוביות, יש בעברית). "האם ראיתם פעם את חדשות הערב, בהן ישב פאנל של אנשים טובים, חכמים ומכובדים? כאלה שתורמים לצדקה וכותבים מכתבים לעיתון. והפאנל הזה מקיים דיון רהוט ומכובד עלייך. והאנשים הטובים האלה יושבים שם ומדברים על האם זה לגיטימי לתת לך לצעוד ברחובות ולאמץ ילדים, האם אלוהים אוהב אותך מספיק"- ככה היא אומרת. וככה מרגיש דיכוי. והיא מציינת בסוף משהו די מעניין- היא לא שונאת הומופובים. למען האמת, גם היא בעצמה הומופובית (כלפי עצמה) וכשגדלים בחברה שהיא הומופובית- כל הכבוד לאלה שהם הומופובים רק קצת. והיא מסיימת את הדברים שלה באמירה "אני לא שונאת הומופובים, אבל לפעמים- אני שונאת את עצמי. אני שונאת את עצמי כי אני פאקינג בודקת את עצמי כשאני עומדת במעבר החצייה. ואני שונאת אתכם על כך שאתם גורמים לי לעשות את זה." השיר השבועי: נדבקתי לאחרונה למלא שירים של Sam Smith- זמר בריטי שחוץ מזה שיש לו קול מטורף ומיוחד, הוא גם הומו גאה ויש לו כמה שירים על זה. השיר הבא ממש מתקשר לי למה שדיברתי אתכםן היום (ותקראו את המילים! יש בתיאור של השיר): יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות. מזל שאנחנו נאבקות על זה ביחד. נגה
  4. לא שכחתי סבב מה ניש, רציתי לבדוק אם אתםן זוכריםות... :) ועוד משהו שחשבתי עליו ביממה האחרונה בהקשר של מצעד הגאווה בתל אביב- מרגיש לי שזה איבד מהמשמעות שלו גם בקטע שכולם מנסים להיראות יפה בבגדי ים שלהם "לקראת המצעד" ואנחנו נהיים קהילה שמקדשת את אידיאל היופי במקום פשוט לאפשר לעצמנו להיות גאיםות לא רק בזהות המינית/המגדרית שלנו- אלא גם בגוף שלנו. לא יודעת עד כמה זה "גאווה" אם אנשים מתביישים בגוף שלהם- בגלל שהם שמנים מדי או שעירים מדי או גבוהים מדי או נמוכים מדי. לא חסר מה לא לאהוב. אז השנה אני ממש אעשה מאמצים לצאת למצעד ולאהוב את הגוף שלי- בלי שיהיו לי קוביות בבטן ובלי להיות חלקה לגמרי. וזה יהיה קשה, ואני מקווה שארגיש שייכת לקהילה שלי גם ככה. :)
  5. היי אהוביםות! איך הלך לכםן השבוע? אז זו הפעולה העשירית שלי בפורומים! מזל טוב! טוב, אז אחרי שהתגשם החלום ועבר המצעד בכפר סבא אני חושבת שאפשר להירגע קצת :) לא נכנסתי לכאן כבר הרבה זמן כי הייתי כולי בקרייסס של הארגונים למצעד, אבל עכשיו אני רואה שחלקכםן כתבתםן על זה והחלטתםן (באומץ רב!) לבוא! אז רק שתדעו שזה ממש ריגש אותי לדעת שכל הלחץ שהחברים שלי ואני חווינו בחודשים האחרונים היה שווה את זה :) אם כבר במצעדים עסקינן- בא לי להעלות כאן שאלה/התלבטות שעולה תמיד בהקשר של חודש הגאווה ושל כל המצעדים, ושהשנה תפסה אותי מזווית קצת אחרת: ה-מצעד בתל אביב, מול המצעדים בפריפריה (וכן- בהקשר הזה גם כפר סבא היא פריפריה). כולנו יודעות שלמצעד בתל אביב יש אופי מסיבתי יותר משאר המצעדים, והשנה זו הייתה הפעם הראשונה שהתלבטתי אם ללכת בכלל למצעד התל אביבי אחרי החוויה המטורפת שחוויתי (וארגנתי) במצעד בכפר סבא. פתאום עלתה בי התחושה שהרגשתי כבר הרבה זמן- שתל אביב לא קשורה אליי. שלא לשם אני מרגישה שייכת. תל אביב, באופן כללי, תמיד נראתה לי גדולה מדי ומלאה ביותר מדי אנשים (ודעתי עליה לא השתנתה למרות שאני שם כמעט כל שבוע בשנתיים האחרונות) :). התחושה הזאת עלתה לי (ואני בטוחה שהיא עולה גם אצל הרבה מכםן) בהקשר למצעד בתל אביב כי הוא בעל אופי מסיבתי יותר ואני לא אוהבת מסיבות, אני בסך הכל בן אדם קצת שקט וגם תל אביב היא לא הבית שלי. נראה לי שמצד אחד מצעד הוא משהו שמקבל משמעות הרבה יותר גדולה כשעושים אותו בעיר שהיא הבית שלך, עם החברים שלך. אבל יכול להיות גם שמצד שני יש משמעות למצעד בתל אביב כמצעד שבו אפשר פשוט לחגוג את מי שאנחנו, יותר ב"קלילות". יש גם כאלה שאומרים שעצם זה שאנחנו חוגגיםות את עצמנו ב"פרובוקטיביות" ובלי שום מחסומים הוא מחאה בפני עצמה. אז דיברתי עם המדריך שלי על כל זה, והגענו למסקנה די מגניבה- אפשר לקבל אותה ואפשר גם לא: אפשר ליצור גוש מחאתי גם במצעד בתל אביב. כל עוד את.ה צועד.ת עם החבריםות שלך ועם אנשים אהובים, זה מקבל משמעות משלו. נראה לי שזה ככה לגבי כל דבר בחיים- אם את מוקפת באנשים טובים ואהובים, הסיכוי שתהני מהחוויה ושתמצאי בה משמעות הוא גדול יותר. הנה תמונה ממצעד הגאווה בתל אביב לפני שנתיים, מצעד שבו הנוער של איגי ארגן גוש מחאתי ובועט במיוחד שלפחות לי נתן משמעות עצומה: משימה שבועית: יש השנה מספר חסר תקדים של מצעדים ושל אירועי גאווה בכל רחבי הארץ. תראו לאן בא לכםן להגיע! יהיה ממש כיף! אוהבת המון, נגה
  6. סוף סוף! (המצעד)

    היי היי :) זה כן יוצא יום שישי, אנחנו מודעות לזה שזה יום לימודים ולכן עושות את כל המאמצים על מנת שבתי הספר ישחררו במיוחד באותו היום את התלמידים שרוצים לצאת למצעד, או שישחררו את כל התלמידים באופן גורף החל משעה מסוימת. ממש אשמח אם תבוא.י! נשמע שזה יהיה לך משמעותי! ושוב- כל כך מרגש ומחמם את הלב לראות שכל העשייה שלנו (אני ממארגני המצעד) בחודשים האחרונים מזיזה משהו אצל אנשים. אתםן נותנות לנו את הכוח להמשיך! נגה
  7. היי, מה שלומך? :) איגי העלו ממש לא מזמן כתבה שמפרטת על כל התהליך לטרנס*- מוזמן לקרוא :) http://igy.org.il/item.php?id=906 וחוץ מזה, נשמע שאתה מרגיש קצת לבד... אז רק שתדע שכולנו כאן בשבילך 3> ושהכל יהיה בסדר ואפילו הרבה יותר מזה! יש כל מיני מסגרות באיגי לחניכים על הקשת הטרנסית. זה המקום לבוא, להתלבט ביחד, להכיר אנשים כמוך ולהתייעץ עם מדריכיםות שיכולים להבין ולעזור 3> קבוצה טרנס* מעורבת נעם - 054-4702709 המטרייה בת"א - מועדון לנוער טרנס* מאיה - 055-8958409 חוץ מהמסגרות האלה שמיועדות לנוער טרנסי יש גם בכללי את הקבוצות של איגי בכל רחבי הארץ, שבהן עובריםות פעולות פעם בשבוע על כל מיני נושאים כמו פמיניזם, להטב, אקטיביזם, מגדר, מיניות וכו'. כנס לרשימת הקבוצות ותראה איזו קבוצה הכי קרובה לך לבית :) http://igy.org.il/page.php?id=41 זהו, מקווה שעזרתי! מחכה לשמוע איך הולך איתך! נגה
  8. המפגש

    היי שחף :) בתור כפר סבאית שמבלה את חייה בגן מאיר את יכולה ממש לסמוך עליי בקטע הזה חח, 149 זאת התשובה. הוא עובר על כל ויצמן. ואם את גרה בשכונה הירוקה אז יש גם את 148. צריך לרדת בתל אביב בתחנה שנקראת "בית ז'בוטינסקי" וללכת ישר קצת ואז לפנות ימינה ומגיעים לגן מאיר. המרכז הגאה נמצא משמאל, איפה שקפה לנדוור נגה
  9. איזה מגניב! לא ידעתי שזה קיים מוזמן לכתוב לנו כאן מה זה אומר :)
  10. היי אהוביםות! איך היה לכםן השבוע? כמו תמיד- מתחילות עם סבב מה ניש: כל אחד מספר.ת על דבר אחד טוב ועל דבר אחד רע שקרו לה השבוע. אסור שני דברים רעים ומותר שני דברים טובים! דבר טוב שקרה לי השבוע: יש מצעד בכפר סבא! זה קורה!! נפגשנו היום עם העירייה והםן איתנו בזה. מוזמנות להיכנס לאיוונט בפייסבוק ולשתף את כל מי שאתםן מרגישות בנוח: https://www.facebook.com/events/247536312475009/ עוד דבר טוב שקרה לי השבוע: קיבלתי 94 במתמטיקה טוב, אז בגלל שכל השבוע התעסקתי בענייני המצעד בכפר סבא- היום אני רוצה שנדבר על אקטיביזם של נוער ועל מה שאנחנו יכולות לעשות על מנת להפוך את הסביבה שלנו לבטוחה יותר עבורנו, ובכללי למקום שיותר כיף לחיות בו! בנוסף למצעד הגאווה בירושלים ולצעדת השרמוטות- אפשר לראות מסביבנו המוןהמון מאבקים שונים. המון פעולות שונות של אנשים שחשבו שהם לבד בחרא שהם נמצאים בו והחליטו לעשות מעשה, לאגד סביבם אנשים נוספים ולהפוך את הסביבה שלהם לטובה יותר. אגב- רוב המחאות לאורך ההיסטוריה הונעו על ידי נוער כמוני וכמוכםן, נוער שלוקח אחריות על המציאות שלו ושהעולם עוד לא "קילקל" אותו. אנשים שישרפו עולמות כדי שמה שהם חולמים עליו יקרה. בא לי שהפעם נחשוב איך אנחנו, כנוער שגר במקומות שונים בארץ- יכולים לעשות טוב לסביבה שלנו, לעשות דברים קטנים וגדולים כאחד. המצעד בכפר סבא התחיל מתחושה של כמה אנשים שמשהו כאן צריך להשתנות. לא הכל קרה בבת אחת- ישבנו כל שבוע בשרונה (מועדון הנוער של איגי בכפס) ופירקנו את זה למשימות קטנות, צירפנו אלינו לאט לאט אנשים ועכשיו זה מתקדם והפך למשהו ענקי ומדהים. גם אתםן יכולות לעשות דברים דומים, אם רק תחלמו ותקדישו לזה זמן! יש שיטה ממש מגניבה לעשות דברים כאלה שנקראת DRAGON DREAMING. בעיקרון, מה שהיא אומרת זה שכדי להגשים איזשהו חלום צריך לעבוד על פי ארבעה שלבים: 1. חלימה- אנחנו יושבת ורושמות מה החלומות שלנו. לאן אנחנו רוציםות להגיע? מה מפריע לנו ואנחנו רוצות לשנות? איך לשנות אותו? אם זה לעשות אירוע גאווה בעיר שלי או לבנות חווה חקלאית לחדי קרן בצפון הארץ. 2. תכנון- לשבת ולכתוב מה צריך לעשות כדי להגיע לאותו חלום. ממש לפרק אותו למשימות קטנות שאפשר לעשות כל יום. למשל- בכפר סבא חילקנו את עצמנו לצוותים וכל אדם התקשר לארגון אחד, להזמין אותו לבוא ולהקים דוכן במצעד 3. ביצוע- לבצע את מה שכתבנו בשלב התכנון. הכי חשוב בביצוע זה להקדיש לזה זמן! להגיד "בשעה הזאת והזאת היום אני עושה את ....". שלב הביצוע לוקח זמן וצריך סבלנות, אבל בסוף מגיעות לחלום שלנו, הוא מתגשים ומגיע השלב הרביעי: 4. חגיגה- אומרות תודה לעצמנו על מה שעשינו. חוגגות את זה כדי שנוכל גם להמשיך הלאה. משימה שבועית: תחלמו :) אוהבת אתכםן המון נגה
  11. לא נראה לי שזה אפשרי מאמי אלא אם איגי יקרוס או שהעולם יקרוס או שינעלו את הפוסט הזה פשוט. :)
  12. Pride parade Kfar Saba

    אמגגגגג אתם לא מבינים כמה זה מרגש אותי שאתם מדברים על זה! אני מהמארגנים של המצעד בואו עם חברים או גם סתם עם עצמכם. כוווווולם יהיו שם :) נגה
  13. היי לך :) היישר מרשימת הקבוצות של איגי בhttp://igy.org.il/page.php?id=41: אריאל צבי ברנר - 054-6331054
  14. באסה שהפסיכולוגית לא הייתה רגישה מספיק... אם יש לך את האופציה, שווה אולי להמשיך לחפש מטפלים שבאמת יודעים איך להתנהל בעניין הזה. אני מאמינה שעוד תמצאי את המטפל/ת שנכונים לך :) מציעה לא להבטיח לחברה דברים בנושא כזה רגיש... מיניות זה מורכב גם ככה ועם כל העבר של הפגיעות המיניות זה עוד יותר לא פשוט אני חושבת גם שאם תלחצי על עצמך לעשית את זה בשבילה כביכול- לא תתפני באמת להנות מהאקט, וכשלחוצים מדי נראה לי שפחות נחמד. בקיצור- תנסי להיכנס לטיפול עם פסיכולוגית שבאמת.תעשה לך טוב. לא חסרות! בהצלחה 3>
  15. היי, מה שלומך? :) נשמע ממש מורכב כל הדברים שאת משתפת לגבי הפגיעות המיניות. את גיבורה ואמיצה שעברת את זה ושאת משתפת! בהקשר לזה וגם בהקשר למערכת יחסים (איזה כיף שמצאת לך מישהי כזו תומכת! זה מהמם)- בא לי לשאול אותך אם היית או שאת נמצאת בטיפול כלשהו בנוגע לזה? עם איש מקצוע אני ממש רוצה לעזור לך אבל אני לא פסיכולוגית, וחושבת שמענה מקצועי יכול לעזור לך להבין יותר טוב איך להתמודד עם הפלאשבקים האלה, שכמובן שהם טבעיים אחרי כל מה שעברת. בינתיים מלאמלא חיבוקים (בהסכמה) ותעדכני אותי מה הולך איתך! נגה
×