מעבר לתוכן

אייס

משתמש/ת רשום/ה
  • מספר הודעות

    140
  • הצטרפות

  • ביקור אחרון

4 עוקבים

אודות אייס

  • דרגה
    חבר/ת מערכת הפורומים
  • יום הולדת 20/09/1999

Profile Information

  • מיקום
    פה או שם
  • פנו אלי ב
    לשון מעורבת

מבקרים אחרונים

903 צפיות בפרופיל
  1. אייס

    מישהו/י לדבר איתו/ה

    אני 19... את מוזמנת לדבר איתי ולפרוק לי אם את רוצה
  2. אייס

    יש מצב שטעיתי

    סליחה שלא עניתי על זה קודם לא יצא לי לראות. זה ממש מובן שפתאום מרגיש לך שזהו אולי טעות... כי הרבה מאוד זמן שהיית במצב שזה לא אפשרי ופתאום אומרים לך אפשרי ואתה חושש שאולי לא חשבת על כל ההשלכות... זה לא בהכרח אומר שאתה לא טרנס זה בעיקר אומר שאתה מפחד משינוי כל כך גדול בחיים וזה הכי טבעי וזה בסדר! שינויים זה מפחיד ואולי אתה צריך לחשוב עוד קצת עם עצמך אם אתה מפחד מזה שזה שינוי או מפחד שתתחרט
  3. כן, היה אתמול ואם אני לא טועה יש כבר תאריך להבא אבל אני לא זוכר אותו
  4. אייס

    אני סתם עייף

    זה פרויקט של הצבא... ללמוד יג יד הנדסת אלקטרוניקה... אבל זה בתל אביב וההורים שלי גרים בירושלים אז לעשות כל יום את הנסיעות האלו זה מעייף... אז אחותי ואני גרות ביחד ברמת גן כי היא לומדת ברמת גן... אז זה לא פנימייה או דתי... פשוט אני חוזר לסופשים לירושלים בשביל להיפגש עם החברים שלי מהבית הפתוח או עם כמה חברות שנשארו לי מהתיכון... זה גם למה אני יכול לפגוש את החברים שלי רק פעם בשבוע בפעולות של הבית הפתוח.. היא העירה לי על הדרך שבה יצאתי חלקית בפני ההורים שלי מהארון(לא יצאתי בפניהם עם המגדר עדיין), במקום להסתפר בפעם אחת לממש קצר החלטתי לעשות את זה בשלבים וכל פעם להסתפר ליותר קצר וכל פעם מחדש לפני שהסתפרתי היא ניסתה לשכנע אותי להשאיר את זה ארוך וכל פעם אחרי היא הייתה אומרת שזה לא יפה לדעתה... וגם לשאר המשפחה לקח די הרבה זמן להפסיק להגיד שזה לא יפה... רק אחרי שחברים של ההורים שלי היו אומרים שזה יפה ההורים שלי היו מסוגלים לראות שזה לא מכוער לי... ואני עדיין לא מספיק הגעתי לאורך שאני רוצה..
  5. האמת היא שאני ממש עייף... מכל הקיץ הזה שרק למדתי בו ולא ממש היו לי חברים... לכל הריבים בכיתה... כל הלחץ הנוראי הזה של ללמוד אני והמגדר שלי בכיתה "רק של בנות"... ואפילו ה"חברות" שלי בכיתה לא שמות לב שהן צבועות... מצד אחד אומרות שאני חלק בהכל ומצד שני מוציאות אותי ואשכרה מדברות איתי רק כשהן צריכות עזרה בלימודים... ואז גם הבנות הנוראיות האלו שבחיים אני לא אוכל להתחבר איתן... איך בנות שבפני עצמן יכולות להיות סבבה מצליחות להיות חברות של בנאדם שמוציא על אחרים את כל העצבים שלו? איך אפשר? זה שרע לך בחיים לא אומר שאת יכולה לצעוק עליי ועל עוד אחרות... תסתמי כבר... אני לא מסוגל יותר ללמוד עם מפלצות... ולקרוא להן מפלצות זה כל כך לרדת לרמה הנמוכה שלהן אבל זה באמת נכון... אם אני אראה אותן בתור בני אדם אני אאבד את התקווה הקלושה שלי שאולי בני אדם זה משהו טוב... ואז לחזור למשפחה בסופש ולהתמודד איתן... והמצב לכאורה השתפר משנה שעברה... אני מצליח לסבול אותם לקצת יותר זמן... אבל להמשיך להסתיר מהם רק כי הם לא יבינו וזה רק יותר יפגע... להמשיך לשמור על זה אצלי כי למדתי שפשוט לא שווה לנסות לדבר איתם על זה... ואני לא יודע מה לעשות... אמרתי לעצמי שכשאני אסיים תיכון אני אספר לכולם. אני אתחיל נקי ופתוח... איזה שקר. אמרתי לעצמי שבגיל 18 אני אעשה רק מה שטוב לי... וכל פעם מחדש התקפלתי כי אחותי חושבת שזה התפקיד שלה להעיר לי... ולמה? למה כל כך רע לי בחיים? רע לי עמוק אצלי בלב למרות שהחיים שלי לא כאלה נוראיים... זו כאילו רק החלטה שלי שאני עושה כל פעם מחדש... ואז אני מתרסק. אני מחליט להיות בסדר וחמש דקות אחר כך המוח שלי מתחיל להתקיף אותי... והגוף שלי קורס וכואב ואני מרגיש כאילו כולם הרביצו לי... כאילו אין לי באמת מקום בעולם שבו אוהבים אותי... ואיך אני אסביר את ההרגשה הזאת לאנשים? למי אני אסביר? לחברים שלי? זה כל כך לא מגיע להם... הם החברים הכי טובים בעולם... וכשאני איתם זה הזמן הכי מאושר שלי בשבוע... הבעיה היא שיש לי רק חמש וחצי שעות ברצף בשבוע להיות איתם וזהו... חמש וחצי שעות לצבור כוחות שמתבזבזים סתם על להתמודד מול המשפחה במהלך השבת... ואז מגיע מוצש ואני מחפש שוב רק שיגיע יום חמישי... רק לסיים... לעבור עוד יום... כי אם אני אסתכל רחוק יותר אני כבר לא אראה כלום... אני לא יודע לאן אני הולך ואני כל כך מבולבל... אני פשוט צריך להחליט שאני יכול להיות בסדר... אבל אני לא. אני לא מצליח לשכנע את עצמי להיות בסדר במהלך השבוע...
  6. אייס

    נפלתי בין מגדרים

    האמת היא שאני ממש מבין אותך... בייחוד כשכתבת את המשפט הזה אני כן ממש מבין אותך בקטע הזה אני ממש מקווה שיום אחד לא תחשוב שזו בעיה כל כך גדולה... ואתה מוזמן לדבר איתי.. אולי בטעות יהיו לי דברים הגיוניים להגיד
  7. אייס

    נפלתי בין מגדרים

    אז אולי כדאי לך לא לנסות לשכנע אותם... לפעמים א.נשים לא מבינים כי הם רואים אותך בצורה אחת והם לא מסוגלים לראות אותך בשום דרך אחרת... ולכן יכול להיות שרק כשתהיה לך דרך להראות להם שהם טועים הם יוכלו להבין ולקבל... אני לא אומר לך לוותר ולא להמשיך מדי פעם לנסות לצאת בפניהם ולהסביר להם... פשוט לא נראלי שכדאי לך להגיע למצב שהם מעיפים אותך מהבית... דיברת גם רק על איך אמא שלך הגיבה... ניסית לדבר עם אבא שלך?
  8. אייס

    אנשים מפגרים

    תתעלם מהן, רק אתה יכול להגיד מה אתה. ואם הן באות ואומרות לך שאתה משהו אחר הן פשוט לא מבינות. אין להן רשות להגיד לך מה אתה והדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם אנשים כאלו זה להגיד להם פעם אחת שהם טועים ושהן לא יודעות ואחר כך להתעלם
  9. אייס

    הסתפרתייי!!!

    וואייייי כל הכבוד!!! :)
  10. אייס

    ספרים

    טוב לדעת :)
  11. אייס

    ספרים

    לספר עצמו קוראים "סיימון מוצא את דרכו" אם אני לא טועה...
  12. יש הבדל בין משיכה מינית למשיכה רומנטית, הגיוני שהן לא יהיו "זהות" אני למשל א-מיני פאנרומנטי... מקווה שעזרתי :)
  13. אייס

    מה אני?

    אני יודע שרצית לעצבן אותי... אתה רוצה לדבר על השבוע שלך איתי? בפרטי? אולי בטעות יהיו לי דברים חכמים להגיד
×