• הכרזות מערכת

    • idoc

      תקלה בנוטיפיקציות ובהודעות - בטיפול   17/02/17

      היי כולם/ן! אני מתנצל על הבאגים שאתם כנראה חווים בימים האחרונים, היתה תקלה בכל האתר מה שגרם גם לפורומים לא לעבוד - ועדיין קיימת תקלה בקריאת ההודעות וההתראות. אני מבטיח לכם שזה בטיפול מול מערכת הפורומים, הם פשוט בחו"ל ולוקח להם זמן לענות ולטפל בזה...  מתנצל על חוסר הנוחות הזמנית!

Either Or

משתמש/ת רשום/ה
  • מספר הודעות

    301
  • הצטרפות

  • ביקור אחרון

1 עוקב

אודות Either Or

  • דרגה
    חבר/ת פורום מתקדם/ת
  • יום הולדת 13/02/96

Contact Methods

  • Skype פרטי

Profile Information

  • פנו אלי ב לשון נקבה

מבקרים אחרונים

1,688 צפיות בפרופיל
  1. אחרי שנתיים שלמות שלא נגעתי בבשר, אכלתי היום שניצל. נעה בין רתיעה לגן עדן

  2. המקום לומר את המילים.

    בא לי לרקוד בעיניים עצומות
  3. המקום לומר את המילים.

    הכאבים בעורף לא מאפשרים לישון. רק רציתי לישון
  4. המקום לומר את המילים.

    אני מפחדת מעבודה, להתחייב לאחת, אני מפחדת לאבד את הקצבה, אני מפחדת להשתתק ולהיות ענייה, אני מפחדת מעצמאות, משגרה, לקרוע את התחת ולהכאיב לגוף שלי, להבריז, מפחדת מקורות חיים, אני משקשקת כי זה תמידי ואני תקועה בגיל 4 והכל רץ מולי ואני נשארת עם כלום כי כסף לא רק מגעיל אותי אלא מבעית אותי יותר מהכל. זה כל כך נורא
  5. המקום לומר את המילים.

    רוצה לבכות ממש חזק ולהתעלות. אני כבר לא שומעת שירים של אליוט כי הוא מעצבן אותי, רגוע ועצוב מידי. באופן כללי אני לא שומעת כבר מוזיקה כי הכל אותו הדבר ומכוער. יש שמועות שהוא התאבד בגלל שהוא לא מיצה את עצמו. זה מה שאני מרגישה מעצמי, אני כל כך מבולבלת ואבודה, נשרף לי המוח ואני תשושה, עצובה, מעוותת, שונאת שמצהירים שאני קיצונית, אני מוותרת על מסע נפש כי הוא פשוט מדכא אותי וכמו שאמרתי היום, בית או רכב, ברור שבית. זו לא שאלה. כן, ממש כיבית אותי לכמה רגעים אבל עכשיו פשוט לא בא לי כי את צודקת, את חיה במציאות ואני לא. נמאס לי מתהיות וחלומות. אף אחד לא מבין מה הן תחושות של אדם נטוש ולא חשוב. זה לא עניין של אהוב זה עניין של הכלום הזה שהושיטו לי. אני לא אוהבת מילים עצמאיות ומפחידות שמבקשות ממני להתעורר כשאני לא מסוגלת להתעורר, החיים האלה הם כמו רוצח סדרתי שחונק אותך ומסתכל לך בעיניים, נהנה מזה שעברת את שלב הסחרחורת והטשטוש. אילו מילים כבדות, מסתבר שכלבים הם אושר רצוף. במיוחד כשהם רגישים כאלה וטובים, יושבים צמוד לדלת שסגרת כשאת מתקלחת, על הבוקר בוהים בך כדי שתקומי לטיול של הבוקר איתם לפני שעיכלת שאור יום, נובחים משמחה כשהם מזהים אהבה כי גם בא להם גם, בוכים כשאת הולכת, רצים אלייך בשמחה כשאת חוזרת. טוב, אולי אני לא כזו נטושה
  6. המקום לומר את המילים.

    ארבעה חודשי גיהינום בדרך. דיי לא בא לי
  7. המקום לומר את המילים.

    "מי נוסע? אולי נצטרף אליכן אני ומ." נראה לך? מתעבת אנשים שעושים דברים רעים ואז משחקים אותה ראש קטן
  8. המקום לומר את המילים.

    בחיים לא האמנתי, רק השבוע זכינו במגש פיצה וכרטיס זוגי לסרט לוי איי פי. כנראה שהכישרון שלי הוא תחרויות והגרלות ברשת. זה מסדר לי כמה דברים נחמדים כי אני סתם משועממת. לפחות הזכייה מכובדת, לא כתבתי פעם אחת על חייל בודד, מחלות וזקנים. יש גבול כאילו מה נסגר עם אנשים והתחנונים שלהם. הכי מכוער שזה עובד. טוב, גם אני
  9. המקום לומר את המילים.

    את איזה 40 שנה מעליי ואני לא סופרת אותך עם האינטילגנציה הרגשית, המודעות הסביבתית והאנושיות שבי. אין לך שמינית מזה. אני אשחרר את השטות הזו, שוב, אני רוצה לעשות לעצמי טוב, הגיע הזמן לשים סוף לעצבים המכוערים האלה, למרות שזה תהליך מעצבן, רק היום בעדלאידע בחולון נשרפתי מעצבים בגלל אוטובוס ואבק, כאילו מה נסגר איתי, אפס איפוק ברמה מחרידה. בא לי מלא מלבי, אוף למה זה כל כך טעים :(
  10. מישהו רוצה לשוחח? אני אשמח

    1. Adidush

      Adidush

      מוזמנת תמיד ^^

  11. המקום לומר את המילים.

    נראה לי אני צריכה לארוז את הדברים שלי וללכת
  12. המקום לומר את המילים.

    מרגיש לפעמים שלא. באסה, את יקרה לי מאוד
  13. המקום לומר את המילים.

    תכף נחסוך וניסע לחודש בתאילנד. אני אחזור מטורללת חיובית ושלווה כמו שאני נקייה. התעלתי על עצמי, זה הכל בראש. לא בא לי להתעסק בשיט המרכזי הכי לא חשוב בחיים שלי. אני לא סולחת אבל סולחת. תודה על הארות החיים, לא נרקיסיסטי אבל אני כבר פה ומתחשק לי. בא לי, ראוי לי. אני מאתגרת את עצמי כדי לקבל כל מה שיבוא לי בפרצוף. טוב לי, אני שמחה ואני בלי שום מגננות, תתקפו אותי ואני אדלג על זה בחיוך ואומר שסולחת לכם. אצלי בסדר
  14. המקום לומר את המילים.

    אם יש משהו שמחזיק אותי זה קולנוע טוב. מה יותר מרגש מלדעת שיש עוד 3 עונות לסוכני שילד ושאני אשכרה יכולה לצפות בהן בכיף בלי לעצור שוב, באמצע?
  15. המקום לומר את המילים.

    נראה לי שהבנו מהשבוע האחרון איזו צלקת יש לי מבית הרפאים וכמה זה באמת משפיע. מאכילה את עצמי סרטים כי רגילה לשיט הזה. באסה, זה ממש עשה לי רע כל היום ורק עכשיו השתחררתי מהתחושה המגרדת הזו. אוף..