• הכרזות מערכת

    • idoc

      תקלה בנוטיפיקציות ובהודעות - בטיפול   17/02/17

      היי כולם/ן! אני מתנצל על הבאגים שאתם כנראה חווים בימים האחרונים, היתה תקלה בכל האתר מה שגרם גם לפורומים לא לעבוד - ועדיין קיימת תקלה בקריאת ההודעות וההתראות. אני מבטיח לכם שזה בטיפול מול מערכת הפורומים, הם פשוט בחו"ל ולוקח להם זמן לענות ולטפל בזה...  מתנצל על חוסר הנוחות הזמנית!

DeliriuM

משתמש/ת רשום/ה
  • מספר הודעות

    22
  • הצטרפות

  • ביקור אחרון

אודות DeliriuM

  • דרגה
    חבר/ת פורום מתחיל/ה
  • יום הולדת 13/10/94
  1. אחות? שטן אולי :(

    סיגל, זה שהיא אומרת דברים כאלה רק מוכיח כמה היא לא מכירה אותך או לפחות את הרגשות שלך, ובדיוק בגלל הסיבה הזאת כדאי לא להקשיב לדברים שהיא אומרת. אני יודעת כמה זה מתסכל שמבטלים את הרגשות שלנו, אני באמת מבינה, אבל מי שאת זו מי שאת - וזה בסדר גמור! אל תתני לה לדכא אותך. היא אומרת את הדברים מתוך חוסר ידע, ואת יודעת היטב שמי שמכירה את הרגשות שלך זו את ולא היא. תהיי חזקה :חיבוק:
  2. אני מצטערת מראש אם זה יצא מבולבל ומסורבל. אני לא כל כך טובה בלהעביר בכתב את מה שאני רוצה להגיד. כשאני אומרת "אני לא אישה", אנשים לא שואלים – "למה את מתכוונת? למה את מרגישה ככה?" אלא תוקפים, את כן אישה, ככה את, זה הגיוני ונכון. אבל מה שאפילו יותר מרגיז ומטריד את המחשבות שלי,הוא שאף אחד לא טרח להסביר לי אף פעם – מה זה אומר להיות "אישה"? מה זה אומר להיות "גבר"? אלא מיד מחליטים בשבילי. ומה אם לא נוח לי עם ההגדרות שלהם? תעלומה. זה מפליא אותי בכל פעם מחדש שאנשים מרשים לעצמם להחליט בשבילנו החלטות שלא קשורות אליהם (וזה תקף, אני חוששת, לכל אחד ואחד מהקהילה שאי פעם נתקל בתגובות דומות על המיניות שלו או נטיות מסוימות). לפעמים אני תוהה האם בכלל כדאי להסביר את עצמי לאנשים. הרי, גם ככה סביר להניח שלא ירצו להבין (יש לשים לב - אולי הם יכולים להבין, אבל בוחרים שלא ברוב המקרים, פשוט כי זה יותר נוח). אולי זה אבוד מראש. אולי באמת כדאי שאוותר. אבל אז מגיעה התחושה הזאת, שאולי אם אני אסביר הם יקבלו את זה, ואני מנסה שוב, ונכווית. אתמול דיברתי עם מישהו שאני מאוד אוהבת ויש לנו הרבה תחומי עניין משותפים ודעות דומות בכל מיני דברים. וכשהערתי משהו על המגדר שלי, הוא פשוט צחק. אני תוהה אם מיותר לציין שבכיתי אחר כך במשך כמה זמן. ועם זאת, אחר כך אותו אדם הבין למה נפגעתי, והסביר לי שהוא פשוט לא הבין למה התכוונתי, ואמר שהוא לא שופט אותי בגלל משהו כמו הגדרה. וזה חימם לי את הלב. וכן, כעסתי. כעסתי שכפו עליי את ההגדרה הזאת עוד כמה חודשים לפני שנולדתי, ואף אחד לא עצר רגע ושאל אותי – זה נוח לך? את מסתדרת? אלא פשוט ישר מניחים שבגלל שיש לי איברים מסוימים יש לי גם תכונות מסוימות, ומהצד השני והאפילו יותר מרגיז, שמותר להתייחס אליי בצורה מסוימת (לא ראיתי את המורות שלי מניחות את היד שלהן על הכתף של נער בגילי וקוראות לו "חמוד" כשהוא פונה אליהן). ועדיין... לפעמים יש רגעים יפים שבהם לא אומרים לי דבר שיפוטי, אלא פשוט מקבלים. או שכנראה לא אכפת להם מספיק – וזה גם לגיטימי לגמרי. העיקר שלא ינסו לכפות עליי את ההגדרות החונקות שלהם. אז כן, אני מדברת בלשון נקבה, פשוט כי התרגלתי וזה לא דורש ממני יותר מדי מאמץ. אבל זה לא אומר שאני אישה, פשוט כי אני לא יודעת מה זה אומר בעיניי, וגם אם כן אדע – אני מניחה שאני מעדיפה להיות בלי הגדרות שכובלות אותי למשהו ומקשרות אליי תכונות מסוימות. אני מעדיפה שידברו איתי ויחשבו על מה שאני אומרת בלי קשר לאיברים שנולדתי איתם, או לדברים שהחברה הכתיבה, או מה שהם חושבים ש"אישה" אומר, או כל דבר אחר, שהוא לא פשוט הדברים שאני אומרת. מה אתן/ם עושות/ים? מסבירות/ים? מתעלמות/ים? איך אתן/ם מתמודדות/ים עם תגובות של זלזול או כאלה שמציגות את הרגשות שלכן/ם כלא לגיטימיים או חסרי משמעות? (ד"א, אני קצת מכלילה כאן אבל זה רק בעקבות הניסיון האישי שלי. אני לא חושבת שכל אדם שנתקל בי או בכל אדם עם רגשות דומים לשלי בנושא ישר שופט, אבל אני לא נתקלתי בהרבה פעמים שבאמת הקשיבו למה שהיה לי להגיד בנושא. אני מצטערת מראש אם זה נראה כאילו אני חושבת שכולם ככה, ומצטערת אם זה פגע במישהו.)
  3. יש לי שאלה.

    מצד אחד, אפשר קודם לרמוז לה ולא לדבר איתה על זה ישירות מהתחלה. מצד שני, אפשר גם פשוט לספר לה ולענות על כל השאלות. יש לך ניסיון בדיבור איתה?
  4. עזרה

    מסכימה. אהבה אמיתית חוצה גבולות מגדריים :-)
  5. מצעד ונראות טרנסית...

    (מה ההבדל בין המצעד העירוני למצעד הקהילתי? סתם תהייה מחוסר ידע. המצעד היחיד שהייתי בו הוא זה שהיה בראשון.)
  6. אבוד ומפוחד...

    *hugs* אצטרף להמלצה ללכת לחבר/ה לכמה ימים אם זה אפשרי. או באופן כללי, לדבר עם מישהו שיודע (אם יש מישהו כזה) או פשוט למצוא נחמה בדיבורים על דברים יומיומיים. בכל מקרה, אמרו כבר את כל מה שחשבתי. מקווה בשבילך שתמצא את הדרך לדבר עם ההורים שלך ושהם נרגעו כבר מאתמול. באמת באמת מקווה. וזה עוד יקרה! בינתיים אתה יכול לדבר כאן... בהצלחה עם זה.
  7. תסכול.

    אני מניחה שרובנו עברנו תהליך מסוים של חיפוש אחר הזהות שלנו... בין אם היינו בטוחות/ים יותר או פחות. בסופו של דבר, בסופו של תהליך, את תשלימי עם עצמך. אבל זכרי: זה תהליך! אולי ההארה לא תבוא לך מיד, ואולי ביום בהיר בלי הזהרה תתעוררי בבוקר ותוכלי להגיד בלב שלם: "אני מי שאני, ומי שאני זה X". אולי זה הצעד הראשון שלך (או לא ראשון, אך אחד מני רבים) במסע להכרת עצמך ואהבת עצמך. אני בטוחה שיש לך מה לאהוב ולהעריך בעצמך, בלי קשר להגדרות! וההגדרה תבוא יום אחד... כשתכירי את עצמך ותביני את הרצונות והרגשות שלך יותר טוב. וזה יכול להיות בעזרת אנשים אחרים, או לגמרי תהליך שלך בעצמך, אבל זה יבוא. בכל מקרה - נקבל אותך כפי שאת. :חיבוק:
  8. ההורים יודעים עליכם?

    אמא שלי יודעת. כשסיפרתי לה זה היה בזמן ריב די גדול והיא פשוט ירדה עליי המון, אבל אחרי כמה ימים היא באה אליי ואמרה שהיא מקבלת את זה... הצלקת עדיין שם. אבא שלי... הוא עדיין אומר לי שאני צריכה להיראות "נשית", עדיין מעיר הערות בכל פעם שאני לובשת משהו "גברי" (ממש לא נוח לי עם החלוקה הזאת לגברי ונשית!) ובקיצור הוא אטום לחלוטין. אין שום סיכוי שאספר לו בזמן הקרוב. אני גם לא יודעת אם אמא שלי סיפרה לו, אבל אני לא הולכת לפתוח את זה.
  9. ה- freex!

    נשמע מעניין. אני תוהה אם החיבה שלי לדראג תתגבר על הפחד שלי ממקומות סגורים עם הרבה אנשים.
  10. הבילבול הורג אותי

    לא חייבים להמדד לפי אחרים. העיקר שיהיה לך נוח עם עצמך. יש עוד אנשים שמרגישים כמוך, וגם אם יש אנשים שלא יבינו (ותמיד יהיו אנשים מקובעים שלא יבינו, אבל הם באמת לא חשובים) יש לך אותך שמבין שטוב לך כך או אחרת. זה המון. לא תמיד צריך הגדרות (שעלולות להיות הרבה פעמים מגבילות מאוד).
  11. הבילבול הורג אותי

    I know how you feel... חשוב לזכור שזה בסדר גם להיות לא גבר ולא אישה. אתה (אני פונה בזכר כי דיברת בזכר. עברית זה מעצבן!) לא צריך להגדיר את עצמך בשום צורה שלא נוחה לך. ואם נוח לך במצב של חוסר מגדר, או כל דבר שהוא שגורם לך להרגיש טוב יותר עם עצמך - so be it. (-: :חיבוק:
  12. טרנספוביה-דיון

    כשזה מופנה אליי - אתעלם. למי שמעיר הערה כזו לא מגיע אפילו שמץ התייחסות. כשזה מופנה לאחרים/ות, בדרך כלל אצא למענםן (למרות שזה לא ענייני והכל. זה פשוט קשה לעמוד מהצד ולשתוק). לא נתקלתי בטרנספוביה בסביבה הקרובה אליי (לעומת הומופוביה) ברמה גבוהה ממש, כמובן שיש תמיד את האנשים המקובעים שלא יסכימו להפתח ולקבל, אבל הדברים שלהם כל כך חסרי חשיבות... *קצת סתרתי את עצמי, אז הבהרה (?): כשזה מופנה אליי לפעמים אם אני במצב רוח קרבי אני לא עונה מתסכול. אין לי הסבר ל-למה שמעירים לאחרים הערות טרנספוביות זה מפריע לי יותר, זה פשוט ככה כנראה.
  13. לדעתי, תוכל למצוא את האדם שיתאים לך וגם לסתיו ויאהב/תאהב אותך בדיוק כמו שאתה, כי באמת - עד כמה שזה קלישאתי, או נשמע מעצבן, הם לא שווים את זה. אם הם לא מוכנים לקבל את הייחוד שלך, הם פשוט לא שווים את המאמץ. "יש עוד הרבה דגים בים" (או קיפודים ביער. אני מעדיף קיפודים *מפסיקה להיות לא קשור*), הרבה אנשים שיקבלו אותך, כל המכלול שהוא אתה. וסתיו תמצא אהבה! האדם הזה שדחה אותה רק בגלל מה שהיא מרגישה (שנשמע מטופש לחלוטין), לא מגיע לו אפילו את היחס העלוב ביותר. חבל שזה יצא ככה, אבל אני באמת חושב שזה יסתדר. <אמור להיות כאן סמיילי מחייך, אבל הוא מלחיץ>
  14. FTM MTF QUEERS

    לדעתי זה לא זלזול. בעיניי המאבק הוא בעצם על הזכות לשיוויון, לא משנה מי את/ה או מה את/ה, ההחלטה אם זה גבר, אישה, ג'נדרקוויר וכו', זו החלטה של אותו בן/בת אדם בלבד. מנקודת מבטי, לפחות, חשובה הקבלה של כל אדם ואדם, וחלק מהמאבק או אפילו חלק מהבסיס שלו הוא זכות להתקיים כפי שאותו הפרט רואה לנכון, בלי שיפוט מוטעה, בלי דעות קדומות, עם חופש להיות עצמו/ה מכל בחינה אפשרית, בדיוק כפי שהוא/היא מרגיש/ה שמתאים לו/לה. אני רוצה שאוכל לדבר, להציג את עצמי ואת הדעות שלי, להיות חלק פעיל מכל קבוצה שארצה לקחת חלק בה בלי שישפטו אותי ובלי שהגוף שאיתו נולדתי יגדיר אותי וילך לפני. זה, בינתיים, המאבק האישי שלי. חשוב שלכל אדם שמרגיש שלא נולד בגוף שמתאים לו בדיוק או שנוח לו אחרת, יש זכות להביע את עצמו בדרך בה הוא חושק, וזה לא עניין של זלזול באחרים - זה יותר עניין של "להיות עצמי" ולדעת שיקבלו אותי ושאקבל אחרים. יש ים של אפשרויות, והכל בשביל שלכל אחד יהיה מקום, לא בשביל לזלזל. (-: