Jump to content

גפילטע ()

משתמש/ת לשעבר
  • Content Count

    4,030
  • Joined

  • Last visited

About גפילטע ()

  • Rank
    חבר/ת פורום ותיק/ה ומוביל/ה
  • Birthday 10/25/1987

Contact Methods

  • MSN
    coolmail_for_coolman@coolmail.co.il
  • ICQ
    326643130

Recent Profile Visitors

The recent visitors block is disabled and is not being shown to other users.

  1. גפילטע ()

    טיפולי המרה

    יאו, אני זוכר את הסיסמה שלי לאתר
  2. גפילטע ()

    אי אכילת ירקות

    תודה, פשוט יצא שתקופה ארוכה לא אכלתי ירקות, אבל זה היה החוסר היחיד (כל שאר אבות המזון נצרכו במידות סבירות). אני מקווה שהחוסר הזה יפתר במהרה.
  3. גפילטע ()

    אי אכילת ירקות

    מה המשמעות של אי אכילת ירקות לטווח ארוך? מה עלול לקרות?
  4. אם כבר להסיט את הדיון קצת להומור, השכנים הכי לא רצויים בעיני אלו אנשים שיש להם אוטו יותר יפה משלך. :עיניים: ואלה שמגדלים יותר מדי חיות בית רועשות.
  5. טוב, אולי הטכניון זה מובלעת לא-ישראלית במדינתנו: סטודנט ערבי חובר לסטודנט דתי כדי לפתור שאלה מאוווד מסובכת בפיזיקה. אחרי שכבר די נתקעו, הסטודנט הערבי במקרה עובר בדרך ל"סיבוב התרעננות" ליד עמדה שבה יושב סטודנט הומוסקסואל עם סטודנט חילוני אחר שפותרים את אותה שאלה, ואז הוא מתייעץ איתם, ואז כל ה-4 מאחדים כוחות, מבזרים את עיבוד המשוואות (כל אחד משוואה אחת), מגלים טעויות אחד של השני, מתקנים, מציינים בצד ההגשהת לאחר שסוף סוף פותרים את השאלהת שכל הרביעייה עבדו ביחד (למען הסר ספק באשר לחשד להעתקות)והולכים לפרק בורקס באיזה בית מאפה. כמו כן כולם יודעים בדיוק 'מי הוא מה' ובכל זאת הצורך להשיג מטרה משותפת תפרה את כולם ביחד וידידות זו נשארת גם לאחר מכן לעבודות ההגשה הבאות. זה מה שהיה בתחילת סמסטר ועדיין קורה. אני לא מאמין שמי מהם יסרב לשכנות עתידית. אבל טוב נו, הטכניון זה לא ישראל 'האמיתית'.
  6. גפילטע ()

    אייל וולף!

    תיקון- לא ראית שמדובר בתגובות בפייסבוק שבוודאי אינם אנונימיות. ובכן, בצירוף המקרה של החיילת שהצטלמה עם שבוים פלשתינים והוסיפה והשתוממה אח"כ מה רוצים ממנה לעזאזל, מה רע בלהצטלם עם אנשים כפותים, אני יכול להגיד רק שיש אנשים במדינה שכבר אין סיכוי שיבינו מהו ערך כבוד האדם - לא כבוד עצמי וגם לא כבוד כלפי הזולת. ותעשה לעצמך טובה ותעיף לכל הרוחות את הרוע הזה גם מהפייסבוק וגם מהציטוטים כאן. רובנו השפוי יודע להבחין בין טוב לרע.
  7. גפילטע ()

    אייל וולף!

    אני לא רואה שום סיבה מדוע בחרת לצטט תגובות של אנשים באינטרנט. באותו יום שבו קראת סקר שרוב האנשים לא ירצו לגור בשכנות להומואים, חרדים וערבים, אני הגעתי למסקנה סופית שאנשי או שהם חארות מדרגה ראשונה או שסתם בא להם להנפיץ תשובות בשביל שלא יהיה משעמם ובכל מרה 99.9% מהטוקבקים וכמובן100% מהסקרים הםאנונימיים בהחלט ונראה את אחד שיעיז להיות עם מספיק ביצים בשביל לפרוץ "מהארון של הטוקבקים" עם המשפטים והדעות האלה. לזכותנו יאמר שאחוז גבוה של טוקבקים חתומים נמצא בצד התומך והאוהב מיעוטים בפרט הומואים. הרי לאדם קל יותר להזדהות בשמו כשיש לו דעה שהוא יודע שהיא נכונה ואמיתית לעומת סתםמשהו פרובוקטיבי. רוב האנשים שציטטת בתום לב לא באמת גאים במה שהם כתבו. נראה אותם מסבירים דבר כזה בראיון עבודה או בתהליך קבלה אחר כלשהות אם מישהו יצליח למשל לקשור את כתובת ה-IP של המחשב שלהם למה שהתקבל במערכת. ועתה ניגש לנושא עצמו: השבוע עוד נער בחר להתאבד. התאבדות היא מעשה של אין מוצא. הוא לא ראה את העתיד. הוא לא ראה מחלץ את עצמו מן הבור, משיג חיים עצמאיים, זוכה לאהוב ולהיות נאהב ולהתפתח. אנחנו חייבים להיות ערבים זה לזה, אנחנו חייבים להיות מחויבים הדדית זה לשלום זה. זה לא נדוש להשתמש בביטוי "כל ישראל ערבים זה לזה". גם במקרה הפרטי של נער שקשה לו להתמודד עם נטייה מינית וגם במקרה היותר כללי. אסור לעמוד מנגד. אני לא נכנס לפרטי המקרה כי אני לא יודע מה הרקע המדויק והאם הייתה דרך לסביבה למנוע (ד"א סבורני שהיתה). אני מדבר על זה שאם מישהו מצליח להתאבד, השאר שסובבים - נכשלו. כל מתאבד משדר אותות מצוקה. כל אחד צריך דעת לקרוא אותם ולעשות משהו. בצבא הנחו אותנו מתי ניתן לשער שחייל רוצה להתאבד אך מכיוון שלא כולם יודעים אני אצטט מאת הבנ"ה: "האם את/ה חושש/ת שמישהו בסביבתך עלול להתאבד? גילוי ערנות לסימני מצוקה אצל חבר/ה עשוי להציל את חייו/ה: אם חברך/חברתך עוברים שינוי שמשפיע באופן חריג על התנהגותם ("יורדים מהפסים"). אם הם מדברים באופן מילולי על רצון להתאבד. אם הם מנהלים שיחות על כמה היו רוצים להפסיק לחיות את החיים האלה. סגנון דיבור שמערב הרבה ניסוחים על מוות. למי פונים? לצורך קבלת ייעוץ ודיווח: קו הקשב והתמיכה יש עם מי לדבר עומד לשירותכם בימים א'-ה' בשעות 19:30 – 22:30 טלפון:03-6205591 דוא"ל:yesh@glbt.org.il קו הקשב והתמיכה קש"ת עומד לשירותכם בימים א',ג',ה' בשעות 19:00-22:00 טלפון: 077-51-41-321 דוא"ל: info@hakeshet.org.il אם מדובר במצב חירום פונים ל: משטרה 100 - אם אדם מאיים להתאבד ומסכן את עצמו (עומד על גג, מחזיק סכין וכו') למד"א 101 – אם הוא כבר הספיק לפגוע בעצמו, נטל כדורים " אני נסער מאוד מהמקרה. אני נשארתי ער הרבה אחרי שנתקלתי בידיעה הזו.
  8. היי חברים מה העניינים? הרבה זמן לא יצא לי להתחבר... לימודים, מבחנים, וזה... אני גם כבר לא חניך יותר על הנייר. אז למי שחדש פה אני אתן רקע קצרצר לגבי: הייתי כמה שנים בארגון הנוער הגאה בקבוצה הנתנייתית עד לפני כשנה, כאשר התחלתי ללמוד לתואר ראשון בטכניון. אני שמח לראות שההכרזה שלי של כללי הפורום עוד עומדת במקומה... תמיד טוב לקפוץ לאיזה מקום ותיק, גם אם הוא וירטואלי ולראות שדברים עומדים על כנם. לאחר מבוא היכרות קצרצר זה אני אשתף משהו לראשונה מהחיים הממש פרטיים שלי: לפני שבועיים בערך הלכתי לעשות בדיקת נוגדני וירוס לHIV במרפאה. זה קרה לאחר שכמעט יותר משנה וחצי לא 'יצא' לי לקפוץ למרפאה שהיא 5 דקות הליכה ממרכז לימודי הסמכה ולהיבדק - זה בכלל מחדל שאסור להגיע אליו, וסוף סוף סגרתי את הפער הזה. היום בבוקר ניגשתי למרפאה לקבל את התשובה. הרופאה הסתכלה על התיק של הבדיקות, ולפי ההתרשמות הראשונית שלי הבנתי שהיא בעצמה לא יודעת מה התוצאה כי מדובר בצמד דפים שרק בשני רשומה התשובה לכן יתכן שהיא לא פותחת כל תיק כזה ומציצה פנימה. היא הגישה לי את הדף לאחר שמצאה אותו. יצאתי מהמשרד והלכתי לפינה. ראיתי שבדף הראשון יש פרטים אדמיניסטרטיביים כאלה על מועד הבדיקה ומיקומה וסוגה. כשפתחתי את הדף השני קרה מקרה: לפעמים העיניים קוראות נתון אחד והמוח הופך אותו. לפעמים כשאתה רואה שלילה על שלילה אתה מפרש את זה כ'חיובי'. לכן כשקראתי: "בדיקת נוגדני וירוס HIV - שלילי" אני לשניה אחת פירשתי את המשפט כאילו התוצאה היא חיובית. [במאמר מוסגר אני אציין שבגלל שאני לומד מדעים מדויקים והרבה לוגיקה, אני רגיל מיד לצמצם פעמיים 'לא' כ-'כן']. לכן עברה בערך חצי שניה עד אשר התאפסתי על המשמעות הנכונה של המשפט ונרגעתי. למהלך חצי שניה זו, "הייתי" נשא. וזה הספיק לי להריץ כ-700 מחשבות ותסריטים לפני שהסתכלתי שנית על הדף ונרגעתי. הלכתי משם וניסתי להסדיר את הנשימה יותר מחצי שעה ובשעתיים הראשונות לא כל כך הייתי קשוב בהרצאה עקב כך. אין משפט סיכום.
  9. גפילטע ()

    פעולת סיום נתניה בוגרת 22/7

    מגיע :)
  10. גפילטע ()

    מצעד הגאווה בחיפה :)

    נכון אני מסכים בהחלט. אחרי שהייתי במצעד בחיפה פתאום הרגשתי כמה חבל שלא הייתי עד היום במצעדים אחרים. צריך להתחיל לגבות ולהגדיל את המצעדים בערים אחרות. מכיוון שאנשים עצלים לנסוע רחוק מדי בשביל כמה שעות של צעידה והתכנסות לכמה נאומים ואז הביתה, אפשר לתת למצעד בערים אחרות את אותו האופי כמו בתל אביב - לא רק שלטים ונאומים, אלא ממש פסטיבל והפנינג: תעשו הופעה של זמר/ת שם, תגייסו מוכרי גלידות ועוד דוכנים, ממש כמו יריד רחוב כזה. בחיפה בשנה הבאה הייתי מציע להצמד לים לחוף דדו הגדול והמאוכלס במיוחד. לגבי באר שבע וירושלים - פשוט מופע, עם הפנינג.
  11. גפילטע ()

    פעולת נתניה בוגרת 24/6

    קודם כל אני לא "הצטרף עוד אחד". זה לפחות "הצטרף מר בחור גפילטע (איתַי) האחד והיחיד והמיוחד!!" טוב לעניינו: למרות שהגעתי רק למחצית המפגש השני (וזה בגלל שיש לי פתק ממצעד הגאווה בחיפה, אז זה מוצדק), המפגש היה מאוד מאוד עוזר, באתי להקשיב ויצאתי בעיקר מוקשב על ידי ההורים המדהימים והחכמים שישבו שם. ממש מועצה לענייני יחסים במשפחה בנושא ההומולסבי. כולי תקווה שמתישהו אצליח לשכנע את אימי לבוא. היום סיפרתי לה במשפט או שתיים על המצעד בחיפה (שהאמת לא היה כל כך מה לספר, הייתי רק חצי שעה, ואני יכול לסכם את הדברים במשפט: טוב שהגיעו אנשים מכל הארץ, ויפה שהסתובבו כמה עשרות בשדרה המרכזית בעיר והיו נראים על ידי כולם). נתראה במפגשים הבאים האחרונים. :)
  12. גפילטע ()

    מצעד הגאווה בחיפה :)

    הו כן מר בחור אני זוכר אותך ואת הצמוד שלך.. אני הייתי הבחור עם התיק של הטכניון. המצעד בחיפה: טוב לא הספקתי להגיע לצעדה עצמה אלא רק לחצי שעה אחרונה לפני שפוזרנו (מוקדם מדי לטעמי) ממכלאת גן האם. ממש אבל ממש אבל ממש ממש הייתה לי תחושה שעשרות האנשים שהיו במצעד נראו למסתכלים מבעד לגדרות הגן כמו אסופה של עדר חיות אקזוטי בכלוב בספארי. לפי שפת הגוף לפחות של חלק מסוים מהצופים מהצד, שדווקא אחריהם הסתקרנתי לעכוב - כי זו הפעם הראשונה בחיי שאני נמצא בכלל באירוע פומבי של הומואים ולסביות - הרגשתי שאנחנו במקרה הטוב מיעוט אקזוטי לא מוכר וצבעוני, כאילו יש איזו חיפה תחתית-תחתית שממנה עלינו יום אחד לשעתיים החוצה, ובמקרה הפחות טוב - אנשים שלא אהבו את עצם העובדה הזו שאנחנו שם. וכמו שבוודאי מי שהיה שם ראה או יותר נכון להגיד - כמעט לא ראה אותנו. גן האם קצת מרוחק מהכביש הראשי, וחיפה התנהלה כהרגלה ומעטים מאוד ידעו על המצעד(ון) שהיה שם, ממש מוסתר ומוצנע כדי שחלילה לא יותר מדי אנשים יחשפו לחיות אקזוטיות שכמונו פן יתחילו להישאלנה שאלות ויווצר דו שיח. ותודה לקומץ פעילי "אני אביא שלום לעולם גם אם אני בחיים לא אהיה מלכ/ת יופי" שגירשו את ראש העיר, תודה על הצעקות שלכם, באמת, מצעד גאווה זה לא מצעד בלי קצת פרובוקציה למען כתבה באינטרנט, ותודה לאלה שצעקו עליהם, ותודה לאלה שצעקו על 2 הצדדים שצועקים שהם יוצרים פיצול. אכן, תמונה מאוחדת לתפארת ייצוגנו בסביבה. ובכל זאת לאחר שסיימתי את הפסקה הצינית הזו - תודה לכל המשתתפים במצעד, שמח שאנשים התאמצו באוטובוסים מכל קצוות הארץ כמעט בשביל לראות ולהיראות, תודה לאלה שהסתובבו עם סיכות ודגלים כדי להראות לעוברים ושבים - מכל הדורות ומכל המגזרים - שאנחנו קיימים ושקולנו ישמע כל עוד נצטרך להאבק ולהתנגד לגילויי הומופוביה באזור. כנוסף גם בטכניון, המקום הכי תל אביבי בחיפה שיש (והיחיד בעצם שמתקרב לתל אביב) עשינו, קבוצת הסטודנטים הגאים של הטכניון, פיקניק גאווה מול בניין ההוראה המרכזי, שזה ממש מרכז הטכניון - אצלנו לא שלחו אותנו לסמטה צדדית - חילקנו פליירים, הנפנו שלט שמזמין את כולם להגיע למצעד, ואפילו מישהו מארגון הסטודנטים הגאה (TQ) 'הריץ' בדיחה פנימית וחילק דגני בוקר "כריות" כפרפאזה על נושך כריות לעוברים ושבים. עשרות הסכימו "לנשנש" קצת.
  13. גפילטע ()

    פשוט ע-צ-בי-ם !!!!!!!!!!

    לפחות הייתי במצעד בחיפה.. שזה 1% מהמצעד של תל אביב... ודניאליוס, אתה מכיר את הכינוי כי פעם הייתי מנהל הפורום פה ומאוד פעיל, לפני כמה שנים, אם אתה ותיק^^.
  14. אם יהיה בוחן חוצפן שאתה חושב שבגלל זה יוריד לך ציון, תערער למשרד החינוך ותשלח עותק לעיתונאי.
  15. גפילטע ()

    פשוט ע-צ-בי-ם !!!!!!!!!!

    אוף אוף אוף זה אחד הימים העגומים בסאגת השאיפה לקצת עצמאות והחלטיות בחיי האפורים והמרים (ביטוי שהופך להיות יותר ויותר נפוץ בקרב חברים בטכניון ופה יש לו משמעות כפולה עם עניין הצבע) באמת, כמו בקליפ של עברי לידר, נאלצתי לצפות בתקציר המצעד במחשב במקום להיות בו. והכל בגלל שילוב של כמה תנאים שכולם, כמדי שנה, ולפי חוק מרפי, לא אפשרו לי להגיע. (בי"ב מבחן בגרות, בצבא 3 פעמים סגירת שבת על המצעד בכל השירות). הפעם הסיבה הייתה כל כך מכעיסה ומיותרת, שאפילו יותר מטופשת מלהגיד: "אין לי כובע אז אני לא מגיע". בגדול, היום הייתי צריך להספיק 4 דברים: 1. לקפוץ לבנק לאומי הבנק הכי מתעלל במדינה, ולעשות שם סידורים מיותרים עם פקידים אדישים. התור שם היה 6 אנשים עבור פקיד, ומיד ויתרתי על הרעיון.. 2. להגיע לראיון העבודה בתל אביב ב-11:00. 3. להיגרר כחיה שמובלת לשחיטה לפיקניק המשפחתי. 4. והמטרה הנשגבת ביותר - להוסיף טיפה צבע לחיים האפורים והחשוכים שלי ולהגיע אפילו לחצי שעה למצעד הגאווה. אבל: 1. קמתי שעה וחצי באיחור (אבל לפי החוקה אסור לעולם להאשים את עצמי, וגם ככה השעה וחצי הזו הייתה מתבזבזת בבנק לאומי - הסדום והעמורה של הריביות). 2. "הראיון" היה למעשה מפגש של 5-6 מועמדים, שרובם הגיעו באיחור, ואני כמובן באתי בזמן וחיכיתי בעצבים עד שההוא יתעורר מהדירה המעופשת שלו במרכז תל אביב ויגיע רגלית לבניין. לא אכפת לי גם מי זה, אמן שיתפסו אותו משטרת הגירה בהולנד או איפה שלא יהיה. השקופיות שם היו יותר מפוצצות במידע מאשר הרצאה בביולוגיה, ולא ממש היה לי כוח לעקוב למרות הרצון הטוב והסלחנות שאימצתי לגבי הפגיעה האנושה בלוח הזמנים שלי. ב-12:00 אני מקבל טלפון מההורים - הם יוצאים ואני צריך לחזור מנסיוני העקר לגלות מעט חשיבה עצמאית וחופש תנועה קצר טווח כל שיהיה. המצגת כבר לא תיראה עד סופה, אז נפרדתי בשלום מכולם (וכמה מביך זה כמובן להגיד: "אמא שלי אמרה לי לצאת עכשיו ולחכות שיגיעו". נראה לי באותו הרגע פסלו אותי על סעיף יכולת מיקוח .) כמובן - המצעד כבר ישאר בגדר עוד אירוע שמפוספס, שיצטרף לשורה הולכת ומתארכת לאירועים חשובים וגדולים שפוספסו בגלל הרצון והיכולת הדיפלומטית שלהם לגרום לי לעשות מה שהם רוצים ברמזים וכו'. 3. הפיקניק. אוי ואבוי, אחד האירועים היותר "אפשר היה גם בלי". זה לא שיש לי התנגדות לראות משפחה מורחבת וזה בהחלט נחמד להיפגש איתם, אבל לא בחום של 35 מעלות (בעצם אסור להבדיל - גם במצעד יש 35 מעלות, אבל גם ים מצד שני ובטח מוכרי קרטיבים בסביבה). היו מיליון זבובים שהצטרפו לארוחה, אבק, אבק, חום, זבובים ואמא שלי אומרת לי תצלם פה תצלם שם ואחרי זה לא לשחק בכדורגל עם הבני דודים וכו' כי ה מעיף אבק... בקיצור היה צריך לארגן משט הומניטרי רק לכבודי שם. אז עכשיו אני עצבני, מאובק, מזיע ומלא זבובים ביער בן שמן. באמת שכמעט רציתי כבר לצרוח, אך במקום זאת כששאלו אותי מה המצב, עניתי בחיוך "הכל בסדר, אבל אני עצבני פשוט בגלל בלה בלה בלה (סיבות 1+2, את הסיבה הרביעית עדיין נבצר ממני להגיד ואני כמעט נשבע שבשנה הבאה לא יהיה מצב כזה!!)" אוף, אל תספרו לי איך היה המצעד כי ראיתי ב-YNET וכולם שם היו חתיכים ויפים פרט לכמה פריקים :S הסיכוי האחרון שלי לצאת למצעד השנה זה בחיפה, וזה בדיוק ביום האחרון של הסמסטר והפקולטה שלי רוצה לארגן אירוע. אני אצטרך לשכנע אותם לעשות אותו כמה שיותר מאוחר בערב כדי שאוכל להיות נוכח במצעד בצהריים.
×