Jump to content

All Activity

This stream auto-updates     

  1. Yesterday
  2. ושוב אני בדילאיי אבל אני אשמח לדבר איתך:)
  3. אמנם אני לסבית אבל ממה שהבנתי לכמעט כל בי יש העדפה למין מסוים בפן הרגשי ולמין מסוים (אותו אחד או אחר) בפן הפיזי. מנחשת שזה מה שקורה אצלך...
  4. Mikaba

    משחק - האם קרה לכם ?

    לא, מעולם לא התנשקתי... קרה לכם ששרתם במקלחת בקולי קולות ואז יצאתם וגיליתם שתוך כדי שהייתם במקלחת נכנסו אורחים לבית שלכם ושמעו אתכם?
  5. Mikaba

    שיר (תיקון שגיאה)

    זה מדהים!!!
  6. אני אמנם רק בת 14 אבל את מוזמנת אם באלך :):):)
  7. הי, בגדול יצאתי רק בפני חברה ובפני אמא ואמא לא שאלה שום שאלות אבל מה שאני מתארת לעצמי שיהיה להורים לשאול זה איך וממתי את יודעת? את בטוחה? מי יודע? איך את מרגישה לגבי זה? זה מה שאני הצלחתי לחשוב עליו... בהצלחה!!! אם תרצי עוד עזרה או שתרצי לדבר, אני פה בשבילך ;)
  8. השנה כנראה אלך למצעד , ולכן אני כנראה שבוע הבא מזמינה כמה דברים נחמדים שאחלק לכולם , למרות שאני רחוקה מאוד מתל אביב בכל זאת אבוא למצעד (:

  9. Harrys

    קבוצות איגי

    איגי לייב, זו קבוצה וירטואלית שבה נשמרת מתכונת הקבוצה של איגי, אבל במרחב וירטואלי בעזרת צ'ט קבוצתי דרך המחשבים בבית ומצלמות אינטרנט. ממליץ בחום לצור קשר עם ליאור המדריך :-)
  10. היי... אני יכל רק לדמיין איך זה שדת וטייה לא מסתדרים יחד ובנוסף גם מגדר. אני מאוד מזדהה עם החששות והלבטים שיש לך. והם בהחלט לא פשוטים. חשוב שתזכור, שכמה שאנחנו אוהבים את ההורים, אנחנו לא יכולים לחיות רק כדי לרצות אותם. ויש מקום שבו אפשר למצוא את האיזון בין דת נטייה ומגדר. צריך לשבת לחקור ולדבר על זה, לראות ללמוד ולחקור איפה הגבולות שלנו איפה הגבולות של הדת ואיפה אנחנו מניחים את עצמנו בניהם. הייתי רוצה לנסות לעודד אותך לדבר עם אחד מהמדריכים של הקבוצות הדתיות ואולי אפילו לנסות להגיע לאחד מהמפגשים: http://igy.org.il/page.php?id=41 בנוסף, תרגיש חופשי לדבר איתי כאן או בפרטי אם תרצה :-)
  11. היי... בעיקרון זה תהליך שאתה מבין בעיקר מול עצמך. אפשר לנסות ולדבר עם איש מקצוע, ואולי לנסות להגיע לאחת מהקבוצות טרנס של איגי. http://igy.org.il/page.php?id=41 הייתי רוצה גם להפנות את תשומת ליבך לארגון מעברים https://www.maavarim.org/ ולפורום בריאוטרנס https://irisyaish.co.il/בריאוטרנס-לטרסנגנדרים/ גם בפייסבוק https://he-il.facebook.com/groups/244907389271466/ ובכללי, הקשת הטרנסית היא רחבה מאוד. אבל אם אתה מרגיש שהיית רוצה שהיפנו אליך בלשון פניה שונה מהמין הביולוגי שאליו נולדת או אולי אתה לא מרגיש בנוח עם הגוף או הבגדים של המין הביולוגי שאליו נולדת אולי באמת כדאי שתחקור קצת עם עצמך מאיפה זה נובע ולאן זה מוביל אותך. אפשר גם להתחיל לדבר עם חבר/ה טובים וגם דרך הערוצים שהצעתי לעיל. המון הצלחות אתה גם מוזמן לפתוח כאן משתמש ולדבר איתי בפוסט הזה או בפרטי :-)
  12. חשבתי שישאירו מוצרים שהם לא כשרים לפסח בחנויות, כי לפני כמה זמן שהלכתי ראיתי שכן השאירו. האוכל לא רע , אבל עדיף בהרבה אוכל שהוא לא כשר לפסח. אז חיפשתי , עשיתי כמה סיבובים בסופר , והקטע גם שזה סופר לא יהודי אז אמור להיות אוכל שהוא לא כשר לפסח אבל בגלל שהקונים הם יהודים אז הכל כשר. ידעתי שלשאול לא יעזור, אז חזרתי הביתה. 

    סהכ , אחלה חג , דווקא מתחברת אליו.

  13. היי (: , אין תשובה אחת שאומרת מה לסביות מחפשות ומה מדליק אותן , "התשובה" המסכמת היא שלכל אחת משהו אחר מושך אותה , מדליק אותה , ומה שהיא מחפשת. אין ממש תשובה חד משמעית מה מחפשות.
  14. אני מהמר שלכל אחת יש טעם אחר ואי אפשר להגדיר
  15. Last week
  16. מה לסביות מחפשות ומה יכול להדליק אותן אצל מישהי אחרת?
  17. היי, אשמח אם מישהו יוכל לענות לי בפרטי על כמה שאלות בנוגע למועדונים של איגי:)
  18. מבינה אותך לגמרי רק לאחרונה הבנתי שאני לסבית, עדיין בתהליכי יציאה מהארון, ואני מבינה את הדילמה שלך. אבל בינתיים לפחות רוב האנשים הטרוסקסואלים או מזדהים ככאלה, ולכן זו ברירת המחדל שלהם. אנחנו בני אדם, אם לא אומרים לי אחרת, אני אניח הנחות לא נכונות סתם כי זאת ברירת המחדל מבחינתי. באופן אישי, עם האנשים הקרובים אליי ממש הלכתי ודיברתי על זה, באתי ואמרתי להם שאני לסבית כדי שידעו מי אני, זה חלק ממני והיה לי חשוב שהם יכירו את החלק הזה בי. בשביל אחרים - זה הגיוני בהחלט לא לספר את זה לכולם. זה לא מחלה או בעיה, וכמו שהטרוסקסואלים לא מכריזים על עצמם, אין צורך לספר לכל העולם מה הנטייה המינית שלך אלא אם זה רלוונטי לשיחה. וכמובן, משפחה וחברים קרובים שעלולים לקבל את זה לא טוב או נגיד הורים - עדיף לספר ולצאת מהארון בעיקר כדי לתת להם הזדמנות לקבל את העובדה שהילד שלהם בעל נטיות שקשה להם להבין, כי הם לא מרגישים אותו דבר, וזה נותן להם אפשרות להעלות שאלות ולהבין יותר טוב. קשה לכל הורה להבין שהילד שלו שונה ממנו, או בחר בדרך שונה. עם חברות זה שונה, במיוחד אם הן חברות טובות שאת רוצה שירגישו איתך בנוח. במקרה הזה הכי חשוב להיות פתוחה איתן. באופן אישי, גיליתי שקל יותר לספר בהודעה ואז לתת להן אופציה לשאול מה שהן רוצות, כל דבר שאולי מפריע להן. אחרי שיחה כזאת הן בטח ירגישו יותר בנוח. יכול להיות אפילו שחלקן כבר יודעות ורק חיכו שתספרי לבד. אם את לא מסוגלת לספר לאנשים שאת לסבית, כנראה שאת עדיין לא לגמרי בטוחה בעצמך ובנטיות שלך, וזה בסדר גמור. זה מותר והגיוני, ואולי פשוט תנסי להגיד את זה לעצמך בקול, לכתוב את זה לעצמך, או לדבר עם איזה יועץ או מדריך. אחרי שאומרים את זה בקול מתרגלים :-) וזאת את. את צריכה לאהוב את עצמך. בהצלחה, ואם תרצי תמיד מוזמנת לדבר בפרטי גם
  19. היי, אני ממש מבינה אותך לפני שיצאתי מהארון בפני ההורים גם לי היה את הקונפליקט הזה- האחים שלי לא יצאו מהארון, למה אני צריכה? אבל בסופו של דבר הסיבה שיצאתי מהארון הייתה כי פחדתי שהם פשוט יגלו את זה לבד מהסתכלות במקרה בהודעות שלי או דרך חבר שיפלוט משהו. אז פשוט יצאתי מתוך פחד וגם מתוך צורך להגיד את זה כבר, וזאת לא החלטה כזאת חכמה כי בכל אופן לא אמורים לצאת לפני שמוכנים, ובכל זאת הנה אני כאן. אבל כש"יצאתי" בפני חברים זה היה שונה לגמרי, לא באתי לאף אחד בהצהרות על הנטייה המינית שלי, פשוט שיתפתי אותם כמו כל סטרייטית עם קראש בזה שיש לי קראש על מישהי. למי ששאל אם זה אומר שאני לסבית עכשיו עניתי שאני כרגע לא מגדירה את הנטייה המינית שלי ושהמצב כרגע הוא שיש לי רגשות כלפיה וזהו. אם את לגמרי מגובשת אם הזהות שלך את יכולה לעשות אותו דבר (אם אין לך קראש את יכולה לספר על קראש על איזו שחקנית או משהו כי זה תמיד קיים) וכששאולים אם זה אומר שאת לסבית פשוט תגידי שכן. מקווה שעזרתי :)
  20. כי לפחד זה טבעי לגמריי, אני ליטרלי רעדתי שיצאתי מהארון בפעם הראשונה בפני חבר טוב :), אז מול בני משפחה(גם מהקהילה) טבעי שזה יהיה מפחיד. קודם כל אם את מרגישה לא מוכנה את לא חייבת, קחי את הזמן עד שתרגישי בשלה. אם את חושבת שאת מוכנה ורק מפחדת מהקפיצה למים אז אני מציעה דבר כזה: תשלחי לאחותך הודעה הפלאפון שאת רוצה לדבר איתה על משהו אישי(בלי לכתוב מה), זה יהיה יותר קל ואז שתגיעו למצב שאתן חושבות פנים מול פנים כנראה תצליח למצוא את האומץ הרגעים לעשות את זה. וגם אם לא זה בסדר :) פשוט תמציאי משהו אחר וחוץ מזה, זה ממש מגניב שאחותך מהקהילה :p, היא גם מגדירה את עצמה כלסבית? מקווה שהצלחתי לעזור :)
  21. אני רוצה לדבר על נושא שבזמן האחרון אני חושבת עליו די באובססיביות - יציאה מהארון. אני כותבת את זה גם בנימה אישית וגם כעניין בחברה שלנו שמאוד מציק לי. אז ככה, לפני בערך שנה, לאחר שנים של הכחשות, בריחה וחוסר כנות עם עצמי, סוף סוף ״יצאתי מהארון״ בפני עצמי. על זה אני יכולה לדבר גם שעות, זה היה תהליך מאוד ארוך בשבילי. אבל חשוב לי לדבר על מה שבא אחרי. אחרי שהתוודתי בפני עצמי שאני אוהבת בנות והשלמתי עם זה, ישר חשבתי על איך אני אספר לאחרים, איך אני אצא מהארון. כמו כנראה כל כמעט אחד ואחת שמבולבלים עם זהותם המינית, חיפשתי הרבה סרטוני יציאה מהארון ביוטיוב, בעיקר כדי להרגיש יותר טוב ולהרגיש את ה״הזדהות״, התחלתי לראות סרטים גאים וכו׳. לפני כמה חודשים ראיתי את הסרט ״באהבה,סיימון״, ומשהו שם שהוא אמר שינה לי לחלוטין את הגישה לגבי יציאה מהארון. באחד המונולוגים הוא מדבר על כך שהוא מבין שהוא לא יוצא מהארון בגלל שהטרוסקסואלים לא יוצאים מהארון. כלומר, אם הטרוסקסואלים לא יוצאים מהארון, ומלהט״בים כן מצפים לצאת מהארון, זה הופך את להיות הטרוסקסואל לברירת מחדל. זה גרם לי להבין שיציאה מהארון כביכול הופכת אותנו לחריגים. כמובן, אני לא חושבת שהטרוסקסואלים צריכים להכריז על כך ולצאת מהארון, אבל למה אני כן? למה אני לא יכולה פשוט לספר לאנשים שיש לי חברה במקרה וזה יהיה המצב, אלא קודם אני צריכה להסביר שאני בכלל לסבית? למה אני לא יכולה פשוט לחיות כלסבית, להכיר בנות כמו שסטרייטיות מכירות בנים, לדבר על הקראשים שלי בטבעיות, ופשוט להתנהג עם העניין כמו שכל בן אדם הטרוסקסואלי מתנהג לגבי חיי האהבה שלו? זה צריך להיות כבר מובן מאליון שיש העדפות מיניות שונות ומגוונות, וכל אחד צריך לחיות עם זה בצורה הכי טבעית, בלי שהחברה תצפה ממנו להכריז על כך וע״י כך להפוך את זה לביג דיל. אני חושבת שהתופעה הזאת מראה שעדיין אין קבלה מלאה. רק מבהירה - הביקורת היא לא כלפי להטבים שיוצאים מהארון, אלא לגבי החברה, ובה להטבים ולא להטבים, שיצרה את הציפייה הזאת מלהטבים ״לצאת מהארון״. עכשיו, לאחר שהבעתי את תסכוליי לגבי זה, מגיע הקונפליקט האישי שלי. אני נראית מאוד משוכנעת לגבי האמירה הזאת, הבעיה היא שקשה לי מאוד ליישם אותה בחיים שלי. הבנתם שיש לי בעיה עקרונית עם לצאת מהארון, אבל מצד שני, כל פעם ששואלים אותי אם אני לסבית (כן, זה קרה כמה פעמים), או שמנסים לשדך אותי עם בן, יש בי מחסום מלהגיב בכנות ואני משתפנת. אני מאוד מאוד מאוד שלמה עם ההעדפה המינית שלי, ואני חיה בסביבה די מקבלת, אבל עדיין יש לי קושי שידעו עליי, ובאותו זמן יש לי את הבעיה הזאת עם ה״לצאת מהארון״. אני יודעת, קצת סותר. אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה מצד אחד להכריז על ההעדפה המינית שלי, אבל גם משתפנת כששואלים אותי לגבי זה. מבחינה עקרונית אין לי בעיה עם להודות בכך שאני לסבית (בניגוד ליציאה מהארון) כי זה בדיוק כמו ששואלים אדם סטרייט, זה לגיטימי ולרוב זה נשאל כי זה רלוונטי לשיחה או למצב. אבל עדיין יש משהו שעוצר אותי תמיד וגורם לי להעמיד פנים שאני משהו שאני לא. יכול להיות שזה בגלל שאני מפחדת שחברות שלי (שכמובן אני רואה כחברות רגילות לכל דבר) יסתכלו עליי שונה וירגישו פחות נוח איתי, או באופן כללי זה שאני רואה שכשמישהו להטב ישר יתייגו אותו כך בכל דבר (כלומר להתייחס לזה כסימן היכר) וכל אלה מפריעים לי. אני אשמח לעצות לגבי מה לעשות, איך להרגיש יותר בנוח עם לא להסתיר את מי שאני ועדיין לא ״להכריז״ על כך כאילו אני חריגה (אני יודעת שאולי נראה שאני סותרת את עצמי אז אני מקווה שהבהרתי את עצמי)
  22. בטוחה שזה לא זמני? אז איך זה עובד? הכרת מישהי?
  23. אז ככה אני לסבית ואני בת 14 אחותי גם חלק מהקהילה ויצאתי מהארון לשכבה שלי בבית ספר אבל למשפחה לא (בגלל שהם הומופובים חוץ מאחותי) ואני רוצה כבר לצאת מהארון לאחותי ואני מפחדת זה מרגיש כאילו אני לא מוכנה ואני לא יודעת למה למישהו יש רעיון איך להתגבר על הפחד? *הפנייה אל הקורא בזכר מטעמי נוחות מן הסתם שגם בנות מוזמנות להגיב
  1. Load more activity
×